(בווידאו: דיון חירום על מצב מערכת הבריאות בכנסת, לפני כחודש)
הישראלים מתחסנים פחות, לא מפסיקים לעשן, לא מטופלים כיאות בבריאות הנפש - אך משתפרים במדדי ההשמנה בילדים ונבדקים בשיעורים גדולים יותר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. הממצאים עולים מדוח התכנית למדדי איכות ברפואת הקהילה לשנת 2018 המתפרסם היום (ראשון) בידי המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות.
התכנית למדדי איכות מקיימת מאז 2004 מדידה מתמשכת של איכות שירותי הבריאות בראי סוגיות כמו מניעה, אבחון וריפוי הניתנים בקהילה. התכנית מספקת מידע לקובעי המדיניות ולציבור הרחב בעניין איכות הטיפול הרפואי הניתן על ידי קופות החולים. מטרת התכנית לשפר ולהטיב את השירות הרפואי הניתן לתושבי ישראל.
מעקב אחרי תוצאות הטיפולים הרפואיים מאפשר הערכה של ההתפתחויות באיכות הטיפול לאורך זמן, וכן לאתר מוקדים בעיתיים שבהם נדרש שיפור הן בתחום שירותי הבריאות, הן בתחום מערכות המידע ואיסוף הנתונים. כמו כן, הערכת איכות הטיפול בישראל מאפשרת השוואת הביצועים למדינות אחרות. מדדי התכנית נבחרים בקפידה ומתבססים על הניסיון הרפואי, הספרות המקצועית וכן על הקווים המנחים הבינלאומיים והלאומיים. המדדים נבחרים תוך התייעצות עם צוותי מומחים קליניים וכן מתוך קונצנזוס בין נציגי קופות החולים.
עוד בוואלה!
על פי הנתונים, 19.14% מהאוכלוסייה בישראל בגילאי 16-74 מעשנים. בשנים האחרונות נעשו מהלכים שונים כמו איסור על עישון במקומות ציבוריים, הקלת הקריטריונים לקבלת תרופות לגמילה ומסעות פרסום של משרד הבריאות, אולם שיעורי העישון עדיין גבוהים. בשנת 2018, 27% מהגברים ו-12.2% מהנשים הוגדרו כ"מעשנים" (שיעורים כמעט זהים לשנה שעברה ונמוכים ב-2% מנתוני 2010). נמצא כי גברים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מעשנים בערך פי שניים יותר בהשוואה לגברים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה (32.9% מול 16.3% בהתאמה). לעומת זאת, בקרב נשים הקשר עם מצב סוציו-אקונומי אינו אחיד, ייתכן שבשל שיעורי עישון נמוכים בקרב נשים ערביות וחרדיות. שיעור המעשנים בישראל גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD, העומד על 17.9%.
"על אף ששיעור המעשנים בישראל נשאר כמעט זהה לשיעור המעשנים שנמדד בשנה שעברה, אנו מבינים כי נכנס למשחק שחקן נוסף - 'הסיגריה האלקטרונית'. נכון להיום, המדד מתייחס רק לסיגריות טבק אולם ייתכן כי יש להרחיב את המדד", אמרה ראש מנהלת התוכנית, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור של בית החולים הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים. לדבריה, ישראל נמצאת עדיין במקום גבוה מדי בנושא העישון ועל אף הפעולות הרבות שעושים המשרדים הממשלתיים וקופות החולים בנושא (כמו למשל הקלת הקריטריונים לקבלת טיפול תרופתי מסייע לגמילה מעישון), ללא מוטיבציה פנימית של המעשנים קשה מאוד למגר את התופעה. יחד עם זאת, היא הוסיפה כי אין ספק שלא נעשה מספיק על מנת לאכוף איסור עישון במקומות ציבוריים, ולראיה, לפי מחקרים שונים בארץ, בקרב ילדים ומבוגרים שאינם מעשנים נמצאו רמות ניכרות של תוצרי פירוק של ניקוטין.
בנוגע לחיסוני השפעת, בשנה שעברה נרשמה ירידה בשיעור המתחסנים בני 65 ומעלה. על פי הנתונים בשנת 2018 רק 60.4% מבני ה-65 ומעלה התחסנו לשפעת, בשנת 2017 התחסנו 61% ובשנת 2016 - 63.1%. למרות ששיעור המתחסנים בירידה, ישראל נמצאת במקום יחסית גבוה בין המדינות המפותחות בשיעורי ההתחסנות. לשם השוואה, בקוריאה הדרומית שיעור ההתחסנות עומד על 82.7%, במקסיקו 82.3%, בבריטניה 72.6%, בגרמניה 34.8% ובטורקיה רק 7% מתחסנים. בחתך התחסנות לפי קופות החולים, שיעורי ההתחסנות הגבוהים ביותר היו בקופת חולים לאומית (71.5%), ולאחריה בשירותי בריאות כללית (61.4%), במאוחדת (56.1%), ומכבי שירותי בריאות (55.4%). "בין הנתונים הפחות מעודדים אנו רואים את מגמת הירידה בהתחסנות בשפעת בקרב מבוגרים וחולים במחלות כרוניות", אמרה פרופ' קלדרון-מרגלית. "התמותה משפעת ודלקת ריאות 'הוכתרה' כגורם התמותה השמיני באוכלוסייה המבוגרת - והנתונים לא מעודדים בתחום זה".
אחד מכל ארבעה ישראלים סובל מהשמנת יתר
באשר להשמנת יתר, המדד של ישראל דומה לממוצע של המדינות המפותחות (OECD). שיעור הסובלים מהשמנה בישראל עומד על 23.7% לעומת 24% במדינות ה-OECD (בארה"ב - 40%, בבריטניה 28.7%, בצרפת 17% וביפן 4.4%). אולם, השנה נרשם המשך במגמת העלייה בשיעור הסובלים מהשמנת יתר. כרבע מהנשים בישראל (25.1%) סובלות מהשמנת יתר, עליה בהשוואה לשיעור ב-2013 (23.7%). 22.3% מהגברים סובלים מהשמנת יתר, שיעור מעט גבוה יותר בהשוואה ל-2013 (21.7%).
בחתך ההשמנה לפי גילים 62% מהגברים ו-55% מהנשים בגילאי 20-64 סובלים מעודף משקל והשמנת יתר. בנוסף, ניכרים פערים בקרב גברים ונשים בגילאי 20-64 הסובלים מהשמנת יתר בהתייחס למצב הסוציו אקונומי שלהם. 25.7% מהגברים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך סבלו מהשמנה לעומת 16.8% מהגברים ממעמד סוציו אקונומי גבוה. בקרב נשים הפערים גדולים יותר: 34.8% מהנשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך סבלו מהשמנה לעומת 15.5% בקרב נשים ממעמד סוציו אקונומי גבוה.
באשר להשמנת יתר בקרב ילדים, בשנת 2018 6.9% מהילדים בני השבע סבלו מהשמנה - ירידה בהשוואה לשנים 2017 (7.1%), 2016 (7.6%) ו-2015 (8.1%). BMI תקין נמדד אצל 78.1% מהבנות ובכ-77% מהבנים בגיל 7. מנגד, לפי הדוח, בנים בגיל 7 במצב סוציו אקונומי נמוך סבלו מרזון כמעט פי שניים מילדים בני גילם המגיעים ממצב סוציו-אקונומי גבוה (6.6% לעומת 3.6%). בקרב הבנות בגילאים אלו הפער אף גדול עוד יותר (5.7% לעומת 2.3%).
בנוסף, מהדוח עולים נתונים חמורים בתחום בריאות הנפש: 37.5% בלבד מהחולים שאושפזו מעל 14 יום בבתי חולים לחולי נפש הגיעו בטווח הזמן של שבועיים מיום שחרורם למרפאות בריאות הנפש בקהילה. מדובר בעלייה קלה בהשוואה לשנים קודמות (35.5% ב-2017, 35.4% ב-2016 ו-32.5% ב-2015). בישראל ישנם 39,261 גברים ו-32,488 נשים הידועים כסובלים ממחלת נפש קשה. בשנה שעברה נרשמה עלייה קלה בשיעור הגברים החולים: 1.5% גברים לעומת 1.4% בשנת 2017. תיעוד השמנת היתר בקרב חולים אלה נמצא חסר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. מבין אלה שיש עבורם תיעוד, 40.9% סובלים מהשמנת יתר, שיעור גבוה משמעותית בהשוואה לכלל האוכלוסייה (23.7%). יתר על כן, גם שיעור הסובלים מסוכרת גבוה יותר בקרב הסובלים ממחלת נפש קשה (14.9% לעומת 9.7%) והטיפול בסוכרת בקרב החולים במחלות נפש קשות דומה באיכותו לזה של כלל האוכלוסייה.
נתון מעודד נרשם בבדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. 65% מקרב בני 50-74 ביצעו בדיקת דם סמוי בצואה ו\או קולונוסקופיה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בשנת 2018 לעומת 64% בשנת 2017 ו-59% בשנת 2016. קיים מתאם בין העלייה בשיעור ביצוע הבדיקות לאיתור סרטן המעי הגס לבין ירידה בהסתברות לחלות בסוג זה של סרטן בקרב כלל האוכלוסיות בישראל. "בשנת 2018 מעל מיליון אנשים עברו בדיקות לגילוי מוקדם ומדובר בנתון מדהים בהשוואה לשנת 2008 אז המספרים עמדו על כחצי מיליון אנשים בלבד", אמרה פרופ' קלדרון-מרגלית. "התועלת בבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ידועה בעשורים האחרונים אבל בהחלט ניכר כי הקופות עושות עבודה מצוינת בנושא ואנחנו רואים זאת בהתאם גם בירידה בשיעורי התחלואה בסרטן שהוא מהמובילים בתחלואה ובתמותה בישראל".