מגדלי השמירה, הדלתות עם נעילה כפולה ואמצעי המעקב במחנות הסיניים נמצאים שם "כדי למנוע בריחות". אויגורים ומיעוטים אחרים המוחזקים בפנים נמדדים בהתאם לשטף שלהם בשפה המנדרינית השלטת וציותם אחר כללים נוקשים הנוגעים לכל היבט בחיים, מרחצה ועד שימוש בשירותים. הציונים האלו קובעים אם הם יכולים לעזוב.
"חינוך התנהגותי" הוא בגדר חובה, אך "שיפור מיומנויות מקצועיות" מוצע לאסירים רק לאחר שנה במחנות. שיפור כישורי העבודה, מרצון, היא הסיבה שממשלת סין נתנה למעצרם של יותר ממיליון מיעוטים אתניים, רובם מוסלמים. ואולם, תכנית מסווגת שהודלפה לארגון של כמה כלי תקשורת מאשר למעשה כי המחנות הם למעשה בדיוק כפי שתיארו אסירים לשעבר: מחנות כפייה לחינוך אידיאולוגי והתנהגותי מחדש המופעלים בסתר.
המסמכים המסווגים חושפים את האסטרטגיה של ממשלת סין לכליאת מיעוטים אתניים עוד לפני שהם ביצעו פשע כלשהו, תוך שטיפת מוחם ומחיקת שפתם. המסמכים מראים גם את החלוציות של סין בפיתוח דרך חדשה לשליטה חברתית באמצעות נתונים ובינה מלאכותית. על בסיסי נתונים שנאספו באמצעות טכנולוגיית למעקב המוני, פרסמו מחשבים את שמותיהם של עשרות אלפי אנשים הדרושים לחקירה או למעצר בתוך שבוע בלבד.
בכלולתם, המסמכים מעניקים את התיאור המשמעותי ביותר שפורסם עד כה לדרך שבה מתנהל המעצר ההמוני המודרני של המאה ה-21, במילותיה של ממשלת סין עצמה. מומחים אומרים כי הם מציגים מערכת עצומה שמכוונת, עוקבת ומדרגת קבוצות אתניות שלמות על מנת להטמיע אותן בכוח ולהכניע אותן - במיוחד אויגורים, מיעוט טורקי מוסלמי ברובי המונה יותר מעשרה מיליון איש, שלהם שפה ותרבות משלהם.
אדריאן זנץ, מומחה מוביל בתחום האבטחה מחוז שינג'יאנג, ביתם של האויגורים במערב הרחוק של סין, אמר כי המסמכים "מאשרים שזהו של סוג של רצח עם תרבותי." לדבריו, "זה מראה שלממשלת סין הייתה תכנית מההתחלה". זנץ אמר כי המסמכים מהדהדים את מטרת המחנות כפי שתוארו בדוח משנת 2017 של זרוע מקומית של משרד המשפטים בשינג'יאנג: "לשטוף את המוח, לטהר את הלבבות, לתמוך בצדק, לסלק את אי-הצדק".
סין נאבקת במשך עשרות שנים בכדי לשלוט בשינג'יאנג מול מרמור האויגורים על עול ידה של בייג'ינג. לאחר פיגועים 11 בספטמבר בארצות הברית, החלו גורמים רשמיים בסין להצדיק שימוש באמצעי ביטחון נוקשים והטלת מגבלות דתיות כדי להילחם בטרור. זאת לטענתםמפני שהאיגורים הצעירים היו פגיעים מפני השפעת האסלאם הקיצוני. מאות מתו מאז בפיגועי טרור, פעולות נקם ומהומות אתניות, הן אויגורים והן בני האן, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בסין.
בשנת 2014 הוציא לפועל נשיא סין שי ג'ינפינג את מה "מלחמת העם בטרור", בעקבות פיגוע קטלני בתחנת רכבת באורומקי, בירת שינג'יאנג, שעות ספורות לאחר שסיים את ביקורו הראשון במחוז.
"בנו קירות פלדה ומצודות ברזל. הציבו רשתות מעל ומלכודות", אמר אז שי, לפי כלי התקשורת במדינה. "הפעלת יד קשה נגד פעולות טרור אלימות צריכה להיות מוקד המאבק הנוכחי שלנו".
ב-2016 הדיכוי החריף בצורה דרמטית לאחר ששי מינה את צ'ן קוואנגו הרדיקלי שהועבר מטיבט למנהיג החדש של שינג'יאנג. מרבית המסמכים שוחררו ב-2017, כש"המלחמה בטרור" בשינג'יאנג הפכה לקמפיין למעצר המוני יוצא דופן, הכולל טכנולוגיה בסגנון צבאי. המדיניות הזו נמשכת ברובה עד היום, ולטענת ממשלת סין היא עובדת
"מאז נקיטת הצעדים, לא היה אירוע טרור אחד בשלוש השנים האחרונות", נכתב בתגובה בכתב של שגרירות סין בבריטניה. "שינג'יאנג הרבה יותר בטוחה. המסמכים שלכאורה הודלפו הם המצאה וחדשות כוזבות". בהצהרת השגרירות נאמר כי העצירים בשינג'יאנג "זכו לכיבוד מלא" של חופש הדת והחופש האישי שלהם.
המסמכים נמסרו לעיתונאים של ICIJ מגורם אנונימי. הם אומתו על ידי בחינת דיווחי התקשורת במדינה והצהרות פומביות מאותו התקופה, התייעצות עם מומחים, הצלבת חתימות ואישוש התכנים מול עובדים ועצירים במחנות לשעבר.
המסמכים כוללים מסמך הוראות למחנות, ארבעה עלונים כיצד להשתמש בטכנולוגיה במטרה לעקוב אחרי אנשים, ופרטי תיק משפטי שבו נגזר עונש של עשר שנות מאסר על חבר מפלגה קומוניסטית אויגורי על כך שאמר לעמיתיו שלא לדבר באופן מלוכלך, לצפות בפורנו או לאכול מבלי להתפלל. המסמכים הוצאו עבור גורמים רשמיים זוטרים על ידי הוועדה הפוליטית והחוקית במפלגה הקומוניסטית בשינג'יאנג, המפקחת על המשטרה, בתי המשפט וביטחון המדינה במחוז. הם פורסמו תחת הנציב הראשי, ז'ו היילון, שהעיר וחתם על כמה מהמסמכים באופן אישי.
"התייחסו אליי כמו אל חיה"
המסמכים מאשרים מפי הממשלה את מה שהיה ידוע על המחנות מעדויותיהם של עשרות אויגורים וקזחים, תמונות לוויין וביקורים קפדניים של עיתונאים באזור.
ארזאן קורבן, קזחי שחזר לקזחסטן, נתפס על ידי המשטרה בעת שנסע בחזרה לסין כדי לראות את אמו והוא הואשם בביצוע פשעים בחו"ל. הוא טען כי הוא בסך הכול רועה צאן שלא עשה שום דבר רע. עבור הרשויות, שהותו בקזחסטן הייתה עילה מספקת למעצר.
קורבן אמר לסוכנות הידיעות אי-פי כי הוא היה נעול בתא עם עשרה אנשים נוספים בשנה שעברה, ונאמר לט שלא לעסוק ב"פעילות דתית" כמו תפילה. הם נאלצו לשבת על שרפרפים מפלסטיק בתנוחות נוקשות במשך שעות בכל פעם. אסור היה להם לדבר, ושני שומרים השגיחו עליהם במשך 24 שעות ביממה. פקחים בדקו שהציפורניים שלהם קצרות, וזקניהם ושפמיהם גזוזים. אלה שלא צייתו, אולצו להתכופף או לבלות 24 שעות בבידוד בחדר קפוא.
"זה לא היה חינוך, זה היה רק עונש", אמר קורבן, שהוחזק במחנה במשך תשעה חודשים. "התייחסו אליי כמו אל חיה".
ב-18 בפברואר 2017, ז'ו, הבכיר שחתם על המסמכים, עמד במזג אוויר חורפי במעלה מדרגות בית העירייה בעיר הבירה, כשהוא סוקר אלפי שוטרים שאחזו ברובים. "עם אגרופה החזק של הדיקטטורה הדמוקרטית של העם, כל הפעולות הבדלניות וכל הטרוריסטים ירוסקו לרסיסים", הכריז במיקרופון.
דבריו בישרו על פרק חדש בפעולות הדיכוי במחוז. המשטרה התקשרה לאויגורים ודפקה על דלתותיהם באמצע הלילה כדי לקחת אותם לחקירה. אחרים נעצרו במעברי הגבול או בנמלי התעופה. בשנים שחלפו מאז, כשאויגורים וקזחים נשלחו למחנות בהמוניהם, הממשלה בנתה מאות בתי ספר ובתי יתומים כדי לשכן ולחנך את ילדיהם מחדש. רבים מאלה שברחו לגלות אינם אפילו יודעים היכן ילדיהם או יקיריהם נמצאים.
למנוע בעיות עוד לפני שהן מתרחשות"
המסמכים מבהירים כי רבים מהעצורים לא עשו דבר.
מסמך אחד קובע במפורש כי מטרת אמצעי המעקב הדיגיטליים הפולשניים היא "למנוע בעיות עוד לפני שהן מתרחשות" - או במילים אחרות, להעריך מי עשוי למרוד ולעצור אותו לפני שתהיה להם הזדמנות לעשות זאת.
המערכת ששימשה אותם מכונה פלטפורמת המבצעים המשולבים האינטגרלית (IJOP) המיועדת לסנן אוכלוסיות שלמות. המערכת, שפותחה על ידי חברה צבאית בבעלות המדינה, החלה ככלי לשיתוף מודיעין לאחר שמומחים בצבא סין חקרו את השימוש שעשה צבא ארצות הברית בטכנולוגיית מידע בעיראק ובאפגניסטן.
"אין שום מקום אחר בעולם שבו מחשב יכול לשלוח אותך למחנה מעצר", אמר ריאן ת'ום, מומחה לשינג'יאנג מאוניברסיטת נוטינגהאם. "זה חסר תקדים לחלוטין".
ה-IJOP חילקה את שמות האנשים שנחשבו לחשודים, כמו אלפי אימאמים "לא מורשים" שלא נרשמו על ידי ממשלת סין, יחד עם מקורביהם. התנהגות חשודה או קיצונית הוגדרה כה רחבה עד שהיא כללה טיסות לחו"ל, בקשה מאחרים להתפלל או שימוש באפליקציות שלא יכולות להיות נתונות למעקב של הממשלה.
אחת מהן הייתה "Kuai Ya", שהפכה פופולרית בשינג'יאנג מכיוון שהיא אפשרה החלפת סרטונים והודעות באופן פרטי. בעלון אחד נכתב כי גורמים רשמיים זיהו יותר מ-40 אלף משתמשים באפליקציה לצורכי חקירה ומעצר פוטנציאלי. 32 מהם הוגדרו כחברי "ארגוני טרור".
"הם מפחדים שאנשים יפיצו את הדת דרך האפליקציה", אמר אדם שנעצר לאחר שהמשטרה האשימה אותו כי השתמש באפליקציה. הוא שוחח עם אי-פי בעילום שם כדי להגן על עצמו ועל משפחתו. "הם לא יכולים להסדיר את זה, אז הם רוצים לעצור את כל מי שהשתמש בעבר".
המערכת התמקדה גם במי שקיבלו דרכונים או ויזות זרות, מה ששיקף את חשש הממשלה מפני השפעות קיצוניות אסלאמיות זרות וקשר בין האויגורים לעולם החיצון. גורמים רשמיים התבקשו לאמת את זהותם אפילו של אנשים מחוץ למדינה. בשנים האחרונות הפעילה בייג'ינג לחץ על מדינות שאליהן ברחו האויגורים, כמו תאילנד ואפגניסטן, כדי להחזיר אותם לסין. במדינות אחרות, גורמי ביטחון פנו לאויגורים והפצירו בהם לרגל זה אחר זה.
לדוגמה, קורבנג'אן נורממת, מסעדן החי בטורקיה, אמר כי המשטרה פנתה אליו עם סרטונים שבהם נראה בנו קשור לכיסא, וביקשה ממנו מידע על אויגורים אחרים החיים בטורקיה.
למרות התעקשותה של ממשלת סין על כך שהמחנות הם מרכזים להכשרה מקצועית לעניים חסרי השכלה, המסמכים מראים כי האסירים כללו נציגי מפלגות וסטודנטים באוניברסיטה.
לאחר שהשמות נאספו, הועברו רשימות לממשלות המחוזות, שהעבירו אותם לראשי תתי-מחוזות, ואז לתחנות משטרה מקומיות, למשמר השכונתי ולאנשי המפלגה הקומוניסטית שחיו עם משפחות אויגורית.
כמה עצירים לשעבר נזכרו שהם זומנו על ידי שוטרים ונאמר להם כי הם רשומים למעצר. משם הועברו העצורים לחלקים שונים במערכת, ממעצרי בית למרכזי מעצר עם שלוש רמות פיקוח, ובמקרה הקיצוני ביותר, בית כלא.
"לא יכולתי יותר לעמוד בזה"
מומחים אמרו כי המעצרים מהווים הפרה ברורה של החוקים והחוקה של סין עצמה. מרגרט לואיס, פרופסור למשפט הסיני מאוניברסיטת סטון הול, אמרה כי המפלגה הקומוניסטית עוקפת את מערכת המשפט הסינית בשינג'יאנג.
"ברגע שהוגדרת כאויב, הכפפות מוסרות", אמרה. "הם אפילו לא מנסים להצדיק זאת באופן חוקי. זה שרירותי".
בעלון מצוין כי בשבוע אחד ביוני 2017, ה-IJOP זיהתה 24,612 "חשודים" בדרום שינג'יאנג, מהם 15,683 נשלחו ל"חינוך והכשרה", 706 לכלא ו-2,096 למעצר בית. לא ברור אם מדובר היה בשבוע שגרתי או חריג בהיקפו.
גורמים מקומיים טוענים כי פחות ממיליון איש נמצאים באותם מרכזי "הכשרה", אולם חוקרים מעריכים כי עד 1.8 מיליון איש נעצרו בשלב זה או אחר. בעלונים מדגישים כי יש לבחון מקרוב מערכות יחסים, כשהנחקרים נאלצים לדווח על שמות של חברים וקרובי משפחה.
ממטורסון עומר, שף אויגורי שנעצר לאחר שעבד במצרים, נחקר בארבעה מתקני מעצר במשך תשעה חודשיםב-2017. הוא סיפר לאי-פי כי המשטרה ביקשה ממנו לאמת את זהותם של אויגורים אחרים החיים במצרים.
בסופו של דבר, אמר, הוא עבר עינויים כדי לגרום לו לומר שסטודנטים אויגורים נסעו למצרים כדי להצטרף לארגוני ג'יהאד. הם קשרו אותו למתקן המכונה "כיסא הנמר", זעזעו אותו במכות חשמל, הכו אותו בצינורות והצליפו בו עם כבלי מחשב.
"לא יכולתי יותר לעמוד בזה", אמר עומר. "פשוט אמרתי להם מה הם רוצים שאגיד. הוא מסר את שמותיהם של שישה אויגורים אחרים שעבדו עמו במסעדה במצרים. כולם נשלחו לכלא.
"החדר השחור"
המסמכים מפרטים גם את מה שקורה לאחר שמישהו נשלח ל"מרכז חינוך והדרכה".
לכאורה, לפי הצהרה רשמית שפורסמה לאחרונה, טענה מועצת המדינה של סין כי "החופש האישי של החניכים במרכזי החינוך וההכשרה נשמר בהתאם לחוק". עם זאת, המסמכים מתארים מתקנים עם תחנות משטרה בשערי הכניסה, מגדלי שמירה גבוהים, כפתורים להפעלת אזעקות ומצלמות מעקב שמכסות כל פינה במחנות.
העצירים רשאים לעזוב רק אם זה הכרחי, כמו בשל מחלה, וגם אז מישהו צריך "ללוות, לפקח ולשלוט" עליהם. זמן האמבטיה והפסקות השירותים מנוהלים ומפוקחים בקפידה "כדי למנוע בריחות". בנוסף לכך, יש איסור מוחלט על הכנסת טלפונים סלולריים כדי למנוע "התנגשות בין הבפנים לבחוץ".
"בריחה לא הייתה אפשרית", סיפרה מנהלת גן ילדים קזחי סיירגול סאוייטבאי, חברת המפלגה הקומוניסטית שנחטפה על ידי המשטרה באוקטובר 2017 ונאלצה להפוך למדריכה במחנה ללימוד מנדרינית. "בכל פינה, בכל מקום, היו שוטרים חמושים".
סאוייטבאי כינתה את מחנה המעצר "מחנה ריכוז, מחריד הרבה יותר מבית סוהר". היא תיארה מעשי אונס, שטיפת מוח ועינויים ב"חדר שחור" שבו נשמעו צרחות.
היא ואסירה לשעבר נוספת, זומרט דואוט, סיפרו כי העצירים קיבלו תרופות שהפכו אותם לצייתנים, וכל צעד שלהם היה תחת מעקב.
עיתונאים של אי-פי שביקרו בשינג'יאנג בדצמבר שעבר ראו מגדלי סיור וחומות עם גדרות תיל מסביב למחנות. מחנה אחד בארטוקס, מצפון לקשגר, הוקם באמצע שדה טרשים גדול, והוא כלל תחנת משטרה בכניסה, בתי מלאכה, בית חולים ומעונות, אחד עם שלט שעליו כתוב "בית העובדים" בסינית.
בתמונות לוויין שצולמו לאחרונה עולה כי מגדלי השמירה והגדרות הוסרו ממתקנים מסוימים, מה שמרמז כי ייתכן שהרשויות ריככו את המדיניות שלהן בתגובה לביקורת העולמית.
שוהראט זקיר, מושל שינג'יאנג, אמר בחודש מרץ כי העצורים יכולים כעת לבקש זמן ולחזור הביתה בסופי שבוע, טענה שבאי-פי לא הצליחו לאמת.
החלק הראשון בתכנית הלימודים הוא חינוך אידיאולוגי, בניסיון נועז לשנות את האופן שלפיו עצורים חושבים ופועלים. בחלקו, זה מושרש באמונה הסינית העתיקה בשינוי באמצעות חינוך - שהגיע לדרגות קיצוניות במהלך הרפורמות של מאו דזה דונג.
"אלו הימים החשוכים של מהפכת התרבות, רק שעכשיו היא נעשית באמצעי הייטק", אמר החוקר זנץ.
דרך הצגה בפני התלמידים של שגיאות העבר שלהם, המרכזים אמורים לקדם "כפרה ווידוי", נכתב בהוראה. לדוגמה, קורבן, הרועה הקזחי, הובא אזוק לריאיון עם מנהיג מקרב בני ההאן ואולץ להודות שהוא מתחרט על ביקורו בחו"ל.
תפיסה קולוניאליסטית
שטיפת המוח נעשית יחד עם מה שמכונה "חינוך התנהגותי", שמכתיב "תספורות וגילוח קבועים", החלפת בגדים ו"מקלחת פעם או פעמיים בשבוע". לפי המומחים, הנוסח מהדהד את התפיסה הרווחת בקרב הממשלה הסינית שהאויגורים נוטים לאלימות ויש לתרבת אותם - באופן דומה ליחס של הקולוניאליסטים הלבנים כלפי הילידים בארצות הברית, בקנדה ובאוסטרליה.
"זאת אותה מנטליות של 'המושיעים' - שהאויגורים המסכנים לא מבינים שהם מולכים שולל על ידי הקיצוניים", אמר דארן ביילר, מומחה לתרבות האויגורית באוניברסיטת וושינגטון. "איך שהם תופסים את האויגורים באופן כללי זה שהם נחותים, לא מחונכים, שהם אינם נקיים ושצריך ללמד אותם כיצד לנקות את עצמם.
המסמכים מראים כי לסטודנטים מותר לקיים שיחת טלפון עם קרובי משפחה לפחות פעם אחת בשבוע, והם יכולים לקיים עמם שיחת וידאו אחת בחודש. המדרכים נדרשים לשים לב "לבעיות האידיאולוגיות ולשינויים הרגשיים שעולים" אחרי השיחות הללו.