פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בית הדין של האיחוד האירופי הכריע: סימון מוצרים מההתנחלויות - חוקי

      בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי בלוקסמבורג קבע שכל המדינות החברות באיחוד חייבות לסמן מוצרים שמקורם בהתנחלויות או ברמת הגולן בצורה ברורה ולציין את מקור המוצרים כמוצר מההתנחלויות. משרד החוץ דחה בתוקף את ההחלטה: "בית המשפט נגרר לקמפיין פוליטי"

      מבנה בית הדין האירופי לצדק שבלוקסמבורג (אתר רשמי)
      בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי

      בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי בלוקסמבורג קבע הבוקר (שלישי) כי כל המדינות החברות באיחוד חייבות לסמן מוצרים שמקורם בהתנחלויות או ברמת הגולן בצורה ברורה ולציין את מקור המוצרים כמוצר מההתנחלויות. לפי החלטת בית הדין "מוצרי מזון שמקורם בשטחים שנכבשו על ידי מדינת ישראל חייבות לכלול סימון לגבי השטח ממנו הן מגיעות ובמידה והן מגיעות מהתנחלות בתוך השטח הזה, גם סימון לגבי מקור המוצר".

      מדובר בהליך משפטי שהחל בעקבות מסמך הנחיות של האיחוד האירופי שפורסם ב-2015, שהורה לכל מדינות האיחוד על סימון מוצרים שמקורם בשטחים שמעבר לגבולות 1967 כ"מוצר מההתנחלויות" ולא מישראל או מהרשות הפלסטינית.

      חלק ניכר ממדינות אירופה לא יישמו בכלל את מסמך ההמלצות הלא מחייב, אך שנה לאחר מכן, צרפת אימצה את ההנחיה, פרסמה הנחיות משל עצמה המבוססות על המסמך האירופי. בעקבות ההנחיה הצרפתית, יקב פסגות - שנמצא בסמוך להתנחלות פסגות בגדה המערבית - עתר לבית משפט מנהלי צרפתי, שקבע שההנחיה לא חוקתית, הוציא צו מניעה ועצר את המשך סימון המוצרים. עם זאת, במקביל, צרפת העבירה את העתירה להמשך דיון בבית הדין האירופי כדי לקבל חוות דעת לפני פסיקה סופית שהתקבלה היום.

      בניין משרד החוץ, ירושלים (אתר רשמי , ויקיפדיה)
      סבר שיש להילחם בהנחיות בדרכים מדיניות ולא משפטיות. משרד החוץ (צילום: ויקיפדיה)

      העתירה של יקב פסגות הוגשה בניגוד לעמדת משרד החוץ, שסבר שיש להילחם בהנחיות בדרכים מדיניות ולא משפטיות אך ביקב פסגות, גוף פרטי עצמאי, לא קיבלו את המלצת משרד החוץ והמשיכו בהליך המשפטי, שהגיע היום לסיומו. פסיקת בית הדין היום כי סימון מוצרים שמקורם בשטחים שמעבר לגבולות 67 - חוקי - תחייב את כל 28 המדינות באיחוד, בניגוד למסמך המקורי מ-2015 שהיה רק מסמך המלצות.

      החשש בירושלים הוא שהפסיקה היום תעודד מדינות אירופיות שלא יישמו את ההנחיות עד כה ליישמן כעת, וכן תייצר רוח גבית עבור ארגונים אנטי-ישראליים לפנות לבתי משפט במדינות אירופה השונות ולדרוש את יישום ההנחיות. במשרד החוץ חוששים מאוד מהשלכות פסיקת בית הדין על הייצוא הישראלי והנחו את השגרירים במדינות האיחוד לנסות לבלום את יישומה בבירות השונות באירופה.

      דוברות האיחוד האירופי בישראל הבהירה כי האיחוד "חוזר על מחויבותו הבסיסית לביטחון ישראל", וכי הגוף "אינו תומך בשום צורה של חרם או סנקציות נגד ישראל. האיחוד האירופי דוחה ניסיונות של קמפיינים של מה שמכונה תנועת ה-BDS לבודד את ישראל".

      "אינדיקציה ברורה ולא מטעה של מקור היא חלק מהותי ממדיניות הצרכנות של האיחוד האירופי", נמסר מדוברות האיחוד. "החלטת בית המשפט מאשרת, כאמור בהודעה של הנציבות משנת 2015, כי אינדיקציה של מקורם של מוצרים המיוצרים בהתנחלויות ישראליות חייבת להיות נכונה ולא מטעה עבור הצרכן. עמדת האיחוד האירופי בנושא לא השתנתה. הפיקוח והאכיפה על יישום נכון של כללי האיחוד האירופי ביחס לציון מקור, הם מתפקידם של המדינות החברות באיחוד".

      באיחוד הבהירו כי ההחלטה אינה נוגעת למוצרים "מישראל עצמה". על פי ההודעה, "לישראל קשרי מסחר מועדפים עם האיחוד האירופי המבוססים על הסכם ההתאגדות האירופי-ישראלי, הקובע כי מוצרים שמקורם בישראל בגבולותיה המוכרים בינלאומית, נהנים ממכס מועדף עם כניסתם לאיחוד האירופי. מצב זה יישאר ללא שינוי. לאיחוד האירופי יש עמדה ידועה וארוכת שנים כי היא לא תכיר בשינויים בגבולות ישראל שלפני 1967 מלבד אלה עליהם הסכימו הצדדים בסכסוך הישראלי -פלסטיני. האיחוד האירופי רואה בהתנחלויות שטחים כבושים בלתי חוקיים על פי החוק הבינלאומי".

      יו"ר הוועד הפועל של אש"ף סאיב עריקאת בביקור בעמאן בירת ירדן, 29 בינואר 2018 (AP)
      "סימון המוצרים אינו מספיק". עריקאת (צילום: אי-פי)

      משרד החוץ דחה בתוקף את החלטת בית המשפט האירופי ואמר כי הוא נגרר לקמפיין פוליטי, שכל תכליתו יישום סטנדרט כפול כלפי ישראל וייחודה לרעה. "קיימים כ-200 סכסוכים טריטוריאליים שונים ברחבי העולם, אשר בעניין סימון מוצריהם לא פסק ביה"ד ואליהם אף לא התייחס. זוהי החלטה פוליטית מפלה", נמסר ממשרד החוץ.

      שר החוץ ישראל כץ אמר כי "החלטת ביה"ד האירופי פסולה ערכית ומוסרית, ובכוונתי לפעול מול שרי החוץ האירופאים כדי לוודא את מניעת יישום מדיניות שגוייה וחמורה זו , העומדת גם בסתירה למדיניות האירופאית לקדם את סיום הסכסוך באמצעות מו"מ ישיר וללא תנאים מוקדמים ולא באמצעות פסיקות משפטיות".

      בכיר הרשות הפלסטינית, סאיב עריקאת, בירך על פסיקת בית המשפט. "אנו מברכים על החלטת בית הדין האירופי וקוראים לכל מדינות אירופה ליישם את ההכרעה המשפטית והפוליטית", אמר. עריקאת הוסיף כי סימון המוצרים אינו מספיק, ויש לאסור לחלוטין את מכירתם. "דרישתנו אינה מיועדת רק לסימון צודק של המוצרים, שישקף את מקורם בהתנחלויות קולוניאליות לא חוקיות - אלא לאיסור מכירתם בשווקים הבינלאומיים".

      מכון המחקר NGO Monitor תקף את ההחלטה בטענה כי בית הדין פועל על פי גישת ארגוני החרם. "המהלכים שנועדו 'לסמן' או 'לבדל' מוצרים הם חלק בלתי נפרד מקמפיין ה-BDS, שכל דבר בינו לבין קידום שלום וזכויות אדם הוא מקרי בהחלט. המחקרים של NGO Monitor הצביעו על קואליציה של למעלה מ-20 ארגוני חברה אזרחית שפעלו על מנת לקדם נושא זה. רבים מאותם ארגונים ממומנים על ידי ממשלות אירופה ואף הודו לא פעם שסימון הוא צעד הראשון בדרך לחרם מסחרי מקיף - גם בתוך הקו הירוק", מסר הארגון.

      בחדשות 13 דווח אמש שבישראל ניסו לגייס בשבועות האחרונים סיוע אמריקני בממשל ובקונגרס כדי להפעיל לחץ על האיחוד האירופי. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ ישראל כץ העלו את הנושא בפני שר האוצר האמריקני סטיב מנוצ'ין שביקר בישראל לפני שבועיים, וסנאטורים אמריקנים שיגרו מכתבים בנושא לשגריר האיחוד האירופי בוושינגטון ואיימו כי אם תתקבל פסיקה שתחייב סימון מוצרים מההתנחלויות, יחסי הסחר בין ארצות הברית לאיחוד האירופי עשויים להיפגע.

      (עדכון ראשון: 11:39)