הסיפור הבא באמת הצליח לרגש אותנו עד דמעות. צ'סטיטי פטרסון בת ה-23, תושבת ארקנסו, ארה"ב, איבדה את אביה לפני 4 שנים ומאז היא מעדכנת אותו מדי יום במאורעות חייה דרך הודעות שהיא שולחת למספר הנייד הישן שלו. להפתעתה, ביום השנה הרביעי למותו, מישהו מהצד השני ענה לה. פטרסון כמעט חטפה התקף לב כשחשבה שקיבלה הודעה מאביה המת, אך אז גילתה שאב שכול בשם בראד היה זה שקרא את ההודעות שלה כל יום במשך 4 שנים ולדבריו בזכותן הוא הצליח לשרוד ולהתגבר על המוות המפתיע של בתו. למעשה, בזמן שפטרסון שלחה הודעות כדי להיאחז בזכרון אביה המת, בראד נעזר בהודעות כדי להתמודד עם מות בתו שנהרגה בתאונת דרכים לפני 5 שנים.
בהודעה האחרונה ששלחה פטרסון לאביה היא כתבה: "מחר הולך להיות יום קשה! עברו 4 שנים מאז שאיבדתי אותך ואין יום שעובר בלי שאתגעגע אליך. הרבה קרה בזמן הקצר הזה, אבל אני בטוחה שאתה יודע את זה, כי אני מספרת לך כל הזמן. ניצחתי את הסרטן ולא חליתי מאז שהיית כאן, כמו שהבטחתי לך שאשמור על עצמי". היא הוסיפה: "סיימתי לימודים, התאהבתי ונשבר לי הלב (היית הורג אותו) אבל חזרתי לעצמי והפכתי להיות אישה חזקה יותר. איבדתי את כל החברים שלי והגעתי לתחתית, אבל מצאתי מישהו שנכנס לחיי והציל אותי! אין לי עדיין ילדים, אתה בטח תהיה שמח, אבל אני מוכנה". את ההודעה היא סיימה בפניה מרגשת: "אני מצטערת שלא הייתי שם כשהיית הכי זקוק לי. אני מפחדת מנישואים כי אצטרך לצעוד לחופה לבד ולא תהיה שם כדי לומר לי שהכל יהיה בסדר. אני בסדר. אתה תהיה מאוד מאוד גאה באישה שהפכתי להיות. אני רוצה להגיד לך שאני אוהבת אותך ואני באמת מתגעגעת אליך!".
זו הייתה ההודעה ששברה את לבו של האב השכול מהצד השני של הקו - והפעם הוא החליט להשיב: "היי מתוקה. אני לא אבא שלך, אבל קיבלתי את כל ההודעות שלך בארבע השנים האחרונות. אני מצפה בכל בוקר להודעה ממך ולעדכוני הלילה שלך. קוראים לי בראד ואיבדתי את בתי בתאונה דרכים באוגוסט 2014 וההודעות שלך שמרו עליי בחיים. כשאת מסמסת לי, אני יודע שזה כמו מסר מאלוהים. אני מצטער שאיבדת מישהו כל כך קרוב אליך אבל אני מקשיב לך כבר שנים וראיתי אותך גדלה ועוברת יותר מכל אחד. רציתי לכתוב לך חזרה מזה שנים, אבל לא רציתי לשבור לך את הלב. את אישה יוצאת דופן והלוואי שהבת שלי הייתה הופכת להיות האישה שאת. תודה על ההודעות היומיות. הזכרת לי שיש אלוהים ושזו לא אשמתו שהילדה הקטנה שלי איננה. הוא נתן לי אותך, המלאך הקטן שלי וידעתי שהיום הזה יגיע". הוא הוסיף: "אני מצטער שהיית צריכה לעבור את כל זה, אבל אם זה עוזר - אני מאוד גאה בך! נ.ב - אבא שלך היה שמח מאוד לשמוע שקנית עוד כלב במקום לעשות ילדים. שמרי על עצמך ואני מצפה לעדכונים שלך מחר".
פטרסון פרסמה תצלום מסך מההודעה שלה ושלו וכתבה: "אני מסמסת לאבי מדי יום מזה 4 שנים כדי ליידע אותו איך היה היום שלי. היום קיבלתי סימן שהכל בסדר ואני יכולה לתת לו לנוח על משכבו בשלום". מאז הסבירה בהודעה נוספת שג'ייסון, אביה המת, לא היה אביה הביולוגי, אך שימש לה כדמות אב: "ג'ייסון לא היה האב הביולוגי שלי, אבל הדם לא הופך אותו לקרוב יותר. הכרתי אותו כל חיי. בכיתי איתו, סיפרתי לו הכל. אז כן, ג'ייסון היה אבא והוא היה גם מודל לחיקוי עבור ילדים רבים בעיירה שלנו".
הפוסט של פטרסון הפך לויראלי וזכה להמון תגובות תומכות. אולם, היו גם כמה שחשבו שבראד, האב השכול, היה צריך לחשוף את זהותו מוקדם יותר כי למעשה כל הזמן הזה הוא נחשף לפרטים אינטימיים על נערה שמעולם לא פגש.