בית הדין למשמעת של עובדי המדינה הרשיע לאחרונה בלנית ממקווה בצפון הארץ לאחר שביצעה "בדיקה דקדקנית" בגופה של אישה שהגיעה לטבול. לפי ההחלטה הבלנית "כשלה בחדירה לפרטיותה ופגעה באוטונומיה על גופה" - כך נודע לוואלה! NEWS. מדובר בהחלטה חסרת תקדים שנובעת כתוצאה מהפרת חוזר המנכ"ל לשירותי דת שפורסם בעבר במטרה להעניק שירותים משופרים לציבור הטובלות, תוך שמירה על צניעותן ופרטיותן.
הבלנית, הועסקה על ידי המועצה הדתית באחד מערי הצפון, וטענה כי היא פעלה כראוי בהתאם להלכה שהדריכו אותה. בית הדין הרשיע אותה בעבירות של פגיעה במשמעת, אי קיום נהלים שחייב אותה והתנהגות שאינה הולמת עובדת מדינה. עם זאת, בית הדין לא מצא כי במעשיה הטרידה הבלנית מינית את הטובלת, כפי שטענה.
עורכי הדין של הצדדים הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו, הוטלו על הבלנית אמצעי משמעת של נזיפה חמורה, הפקעת משכורת אחת והורדה בדרגת שכר אחת למשך שנתיים. עו"ד שרה וינברג, מארגון "עתים", שייצגה את הטובלת אמרה בתגובה להחלטה כי "סוף סוף בית הדין המשמעתי אומר בריש גלי - יש גבול, אי אפשר להשתמש בטיעונים הלכתיים כביכול כתירוץ לבצע מעשים פוגעניים, שלמעשה גם רחוקים מההלכה היהודית כמזרח ממערב".
עו"ד וינברג הוסיפה כי "מאז עתירת עתים לבג"ץ ושינוי הנהלים בהתאם, אנו עדים גם לשינוי תפיסה של הבלניות והמועצות הדתיות ביחס לזכותן של נשים במקוואות, ודווקא משום כך יש להוקיע מכל וכל התנהלות כמו של אותה עובדת. אנו מברכים על התקדים החשוב הזה ומקווים שלא נאלץ להשתמש בו, אך בה בעת מקווים גם כי בית הדין לא יהסס לפעול אם יתגלו עובדי ציבור נוספים המשתמשים בכוחם לרעה במסגרת הממסד הדתי".
הטובלת: "חוויתי הטרדה מינית מצד הבלנית"
לפני שלוש שנים, חשפה הטובלת את סיפורה בוואלה! NEWS, ולדבריה, "חוויתי הטרדה מינית מצד הבלנית. היא נכנסה איתי לחדר וגרמה לי להוריד את המגבת ולעמוד מולה עירומה", סיפרה בגילוי לב. "פשוט עשיתי מה שהיא אמרה לי לעשות בלי לחשוב יותר מידי. היא עמדה והסתכלה עלי ואני אפילו לא הבעתי התנגדות, הייתי קפואה. היא עשתה לי בדיקה גופנית ומיששה אותי מכף רגל ועד ראש. כל זה כביכול באצטלה שהיא רוצה לבדוק שאין לי חוצץ. חוצץ זה משהו שלא שייך לגוף, איזושהי שערה שנתלשה, פצע, או גלד שאסור שיהיה בזמן שאת טובלת".
בהמשך, תיארה י', המשיכה הבלנית וליוותה אותה עד למדרגות היורדות לבור הטבילה. "זה גם משהו שמעולם לא קרה לי בעבר. זה לא הסתיים בטבילה אחת, למרות שהכנסתי כפי שצריך את כל הגוף למים. בכל פעם שטבלתי היא אמרה 'לא כשר'", סיפרה. "טבלתי ו'לא כשר', טבלתי ושוב 'לא כשר'. באיזשהו שלב הרגשתי שהיא פשוט נהנית לצפות בי בתוך המים. זה חזר על עצמו בערך שש פעמים, עד שהיא אמרה 'כשר'".
ב-2016 קבע בג"ץ, בעקבות עתירת עתים כי נשים יוכלו לטבול במקווה ללא בלנית. מיד לאחר החלטה זו פרסם מנכ"ל משרד הדתות עודד פלוס את ההוראה למקוואות. הוא הדגיש כי "על פי פסיקת הרבנות הראשית לישראל טבילת אישה מחייבת נוכחות של בלנית", אך ציין כי "יש לכבד את פרטיות הטובלות, האחריות על כשרות הטבילה מוטלת על הטובלות עצמן".
פלוס הבהיר בחוזר כי לטבילה ללא נוכחות בלנית יש השלכות על כשרות הטבילה, אך לדבריו, ניתן לאפשר זאת מטעמים של צנעת הפרט. בחוזר העלה פלוס אפשרויות של טבילה ללא נוכחות בלנית כך שהטובלת תלווה בחברה במקום בלנית, כשהטובלת לובשת חלוק רפוי ואטום או זימון הבלנית כשהטובלת כבר בתוך המים. חוזר מנכ"ל שפורסם אז שם סוף לסאגה שנמשכה שלוש שנים שהובילה קבוצות נשים וארגונים רבים, לצאת נגד ההחלטה לא לאפשר טבילה ללא בלנית.