לאחרונה נערכו בתוניסיה בחירות לנשיאות בפעם השנייה מאז 14 בינואר 2011 - התאריך שבו פרצה המהפכה. הבחירות הוקדמו בשל מותו של הנשיא המנוח אל־באג'י קאיד א־סבסי, ומתוקף החוקה נערכו הבחירות לנשיאות לפני הבחירות לפרלמנט. רבים תיארו את התוצאות בקלפיות כרעידת אדמה פוליטית וכמכה כואבת לצמרת השלטון. נראה שתיאורים אלו אינם מוגזמים, ואפשר אף לומר שניצחונם של קייס סעיד ונביל אל־קרוי, שהעפילו לסיבוב השני של הבחירות, כמוהו כמהפכה שנייה. אך הפעם מדובר על הפיכה דמוקרטית שנוצרה בקלפיות. איך כל זה קרה?
המאפיין העיקרי של הבחירות הללו היה שיעור הצבעה נמוך. פחות ממחצית בעלי זכות ההצבעה מימשו את זכותם לבחור - ירידה של 20 אחוזים יחסית לבחירות הקודמות בשנת 2014. נתון זה משקף את חוסר האמון של העם במועמדים לנשיאות ואת אכזבתו מהבטחות ריקות. חשוב לציין שלמרות שבין המועמדים בבחירות היו ראש הממשלה יוסף א־שאהד, שר ההגנה עבד אל־כרים א־זביידי וגם עבד אל־פתאח מורו, סגן נשיא הפרלמנט, הבוחרים נתנו את קולם דווקא למועמד העצמאי קייס סעיד ולמועמד נביל אל־קרוי.
סעיד, משפטן ופרופ' באוניברסיטה, תמך במהפכה מימיה הראשונים; את מערכת הבחירות שלו ניהל מתוך דירה קטנה, והנתונים מראים שמצביעיו הם צעירים וסטודנטים. את קולות המבוגרים ובעלי ההשכלה הנמוכה גרף אל־קרוי, בעליו של ערוץ טלוויזיה ששיעורי הצפייה בו גבוהים. אל־קרוי גם מפעיל תוכנית פילנטרופית שבמסגרתה סייע לעניים ולנזקקים מהפריפריה. כעת הוא עצור בחשד להעלמת מס.
הממשל נענש בקלפיות
הבוחרים הדיחו את נציגי המשטר הקיים. זהו מסר ברור ורב עוצמה המבטא את כישלונה של צמרת השלטון הנוכחי לעמוד בציפיות העם התוניסאי ולרכוש את אמונו. מסר זה מופנה לא רק כלפי ראש הממשלה ושר ההגנה אלא גם כלפי נציג תנועת א־נהדה האסלאמית, עבד אל־פתאח מורו, שקיבל פחות מ-13 אחוזים מהקולות למרות שמאחוריו עומדת מפלגה הידועה בקהל בוחריה הנאמן והממושמע.
רבים נמנעו מהשתתפות במשחק הפוליטי ושיעור המצביעים היה נמוך. הממשל הנוכחי נענש דרך הקלפיות, ומכונת התעמולה התקשורתית והפוליטית שלו נכשלה גם היא בשיווק אנשיו. המנצח הוא מי שהימר על הצלחתם של הנדחקים לשוליים, שהתאכזבו מהאליטה שהעלו הבחירות ב-2014. תוצאות הבחירות הנוכחיות הן אפוא לא פחות מרעידת אדמה בקרב הממשל ומהפכה של ממש: הזוכה ברוב הקולות הוא אדם שמעוניין לתקן את מהלך המהפכה ואשר רץ כמועמד עצמאי,ללא מפלגה מאחוריו.
תוניסיה נעה כעת בין רעידת אדמה פוליטית ובין משבר. קייס סעיד מתמודד עם מתקפה אכזרית מצידם של תומכי הממשל הישן, שהפסיד בבחירות. הם מאשימים אותו בכך שהוא קרוב אידאולוגית לתנועת א־נהדה, מנותק מהמציאות וחסר ניסיון פוליטי. מתנגדיו סבורים שנביל אל־קרוי הוא אופציה גרועה אך בלתי נמנעת ומעדיפים נשיא המואשם בשחיתות על פני נשיא החשוד בשמרנות אסלאמית. הרי סעיד הכריז במפורש שהוא דוחה את היוזמה לשוויון לנשים בענייני ירושה; הוא מתנגד למשטר פרלמנטרי ודבק באופן בלתי ריאלי באוטונומיה של תוניסיה ללא התערבויות חיצוניות.
תוניסיה מתנודדת כעת בין מהפכן שיש המכנים אותו "קדאפי התוניסאי" ובין אדם המואשם בשחיתות, בהעלמת מס ובניצול הונו וערוץ הטלוויזיה הפרטי שלו לקניית קולות מצביעים (אל־קרוי חילק ארוחות חג במהלך חודש הרמדאן). יתרה מזו, אל־קרוי עשוי למצוא עצמו בכלא, ואז הבחירות יהפכו לבלתי חוקיות. הדבר יפגע באמינות תוצאות הבחירות לנשיאות ובאופן שבו יתייחס אליהן העולם.
תוניסיה של היום היא מדינה דמוקרטית של ממש, אך תוצאות הבחירות האחרונות בעייתיות ומועדות למשברים מכיוון שהממשל הנוכחי לא הצליח לזכות באמון העם והכזיב אותו מבחינה כלכלית וחברתית. אנו עומדים בפתח הפרק הראשון של המהפכה השנייה, על סיפה של רעידת אדמה. איש אינו יכול לנבא מה יהיה טיבן של חמש השנים הבאות בתוניסיה.
ד"ר אמאל מוסא היא משוררת, סופרת ומרצה לסוציולוגיה באוניברסיטת תוניסיה. המאמר המלא התפרסם בעיתון א־שרק אל־אווסט. גרסה מקוצרת זו מתפרסמת בחסות "אופק לתקשורת הערבית", מיזם משותף למכון ון ליר ולמרכז אעלאם. מערבית: דולי ברוך