פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מאקדח בשטיח עד מזגנים בכנרת: מאה שנות סוכה ישראלית

      מחדר אוכל לחקלאים, מתקן אחסון לייבול ומבנה שמירה. הסוכה שאנו מכירים שימשה בעברה כהגדרה לסוגי מבנים שונים בעלי אופי דומה. למרות פשטותה ודלותה, עד היום היא מסמלת הגנה וביטחון עבור כל מי שמוצא בה מחסה

      סוכה בכפר תבור 6 באוקטובר 2019 (ראובן קסטרו)
      אחד מסמלי שטחי החקלאות ברחבי ישראל. סוכה בכפר תבור (צילום: ראובן קסטרו)

      אחרי כשלוש שעות וחצי של עבודה מאומצת, שהחלה כבר בחמש וחצי בבוקר, החלו לצאת מתוך מטעי הבננות, כמו שיירות נמלים, עובדים מיוזעים, מאובקים ומוכתמים בשחור מנוזל עצי הבננה. היעד היה מבנה קטן עשוי אסבסט. מחוץ לו היה מכל עם מים קפואים ובתוכו שולחנות עם ציפוי פורמייקה וכיסאות פשוטים. תוך דיון ער על מצב המטע, היבול הצפוי, אסיפת הקיבוץ שנערכה אמש, שלומם של חיילינו בלבנון ושירות המילואים הקרוב, היו העובדים עורמים לצלחתם הר ירקות, חצי ככר לחם וחביתה מחמש ביצים. לצד המים הקפואים היו מוזגים כוס עם קפה בוץ סמיך ומר.

      מבנה האסבסט הדל הזה הוא אחד מסמלי שטחי החקלאות ברחבי ישראל. כמו ייצוגים רבים בענף החקלאות שהלכו ודהו עם השנים, גם אותם מבנים פשוטים יצאו מכלל שימוש.

      סוכת שמירה בכפר תבור, 1940. (אתר רשמי , פרויקט שימור לדורות": בית יגאל אלון; מחלקת היודאיקה באוניברסיטת הרווארד)
      סוכת שמירה בכפר תבור ב-1940 (צילום: פרויקט שימור לדורות" - בית יגאל אלון; מחלקת היודאיקה באונ' הרווארד)

      "סוכת אוכל" כונה אותו צריף אסבסט. בלב שטחי החקלאות נבנו "סוכות" רבות כאלה. הן שימשו את החקלאים להפסקות אוכל ושתיה וכמחסנים לציוד ששרת אותם בעבודה. עם השנים קרנה של החקלאות הישראלית ירדה, בני החקלאים פנו לעיסוקים אחרים ואת מקומם תפסו עובדים מתאילנד שאוכלים במגורים שהקיבוץ או המושב הקצה עבורם. הסוכות ננטשו ונותרו ריקות. גנבים שמטרידים את החקלאים פרצו שוב ושוב למחסנים והציוד עבר לתוך שטחי הישובים.

      צריפי האסבסט לא תואמים את המשמעות המילונית של המלה "סוכה". על פי מילון אבן שושן, סוכה היא "מבנה ארעי עשוי קרשים, ענפי עצים, כפות תמרים, עלים וכדומה - למסתור מן השמש". למרות זאת, ייתכן שחקלאים כינו זאת כך משום שלצריפים אכן קדמו סוכות. כך, לדוגמה, בטרם הקימו קיבוץ, חברי "הפועל המזרחי" שהתגוררו בקיבוץ בית-אלפא לצורך הכשרה בעבודת החקלאות בשנת 1939, אכלו בתוך סוכת מחצלת ששימשה עבורם חדר אוכל.

      ייתכן שצריפי האוכל בשדות כונו "סוכות" גם משום שפשטות המבנה וצניעותו עד כדי סגפנות, תאמה את אורחות חייהם ואת הדרך בה ביקשו ללכת. הרי גם לדירת המגורים אליה שבו בסוף יום עבודה מתיש, קראו "חדר" ולא "דירה". גודל הדירה לא עלה על 50 מטרים רבועים, עם כוך ששימש כמטבח, סלון קטן וספריה עמוסה ספרים. גם האולם הגדול בלב הקיבוץ שהיה מושקע לאין ערוך מאותם צריפים בשדות, לא כונה חלילה "מסעדה", לדוגמא, אלא "חדר אוכל". ובכל זאת, "חדר אוכל" ולא "סוכת אוכל". בחדר האוכל אכלו אלו שכבר שכחו מה זה להיות חקלאים. בלב הכרמים והמטעים הוקמו גם סוכות אריזה. גם כשבמקומם כבר הוקמו סככות גדולות יותר, הן עדיין נקראו "סוכות".

      אייטם סוכות- סוכת אוכל בכרם אפיקים (אתר רשמי , באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים)
      סוכת אוכל בכרם אפיקים (צילום: באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים)

      לסוכה מקום חשוב בחקלאות כבר בתקופות קדומות; בספר ישעיהו (א' ח') נכתב: "ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה". כשהנביא נושא את נבואתו על הצפוי לעם ישראל, לאחר שעזב את אלוהיו, הוא ממשיל את מצבו העתידי לסוכה שנותרה בכרם אחרי שהסתיים הבציר והיא נותרה שוממה ועזובה.

      הסוכה שימשה את החקלאים לכמה תכליות: בתקופת האסיף, כשהיו יוצאים שדות ולכרמים שהיו רחוקים ממקומות הישוב, היו מקימים סוכה ולנים בה עד לסיום העבודה. אותו מבנה ארעי בשדה נקרא בפי החקלאים הערבים "עיזבה". איברהים מואסי, לשעבר סגן ראש עירית בקה אל גרביה, איש אגודת המים האיזורית בהווה ותמיד חקלאי, מסביר כי "מדובר במבנה ארעי בשטח החקלאי אליו הייתה מגיעה המשפחה בעלת השטח, יחד עם חיות המשק. במבנה זה חיו כל חודשי הקיץ, בהם עבדו במטעים ובשדות, ובחורף שבו למבנה הקבע".

      שימוש נוסף לסוכה היה כמבנה שמירה. השומר היה יושב בסוכה כדי למנוע גניבה של הפרי. לעיתים המבנה שימש גם ללינה, גם לשמירה וגם לאיחסון היבול. סוכה חזקה יותר שבסיסה אבנים נקראה שומרה. המפלס התחתון נבנה מקיר אבנים עבה ובתוך המבנה אוחסנו הענבים שנבצרו. על גג המבנה הוקמה סוכת שמירה.

      אייטם סוכות- סוכת אריזה בכרם אפיקים (אתר רשמי , באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים)
      סוכת אריזה בכרם אפיקים (צילום: באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים)

      לפני ארבע שנים האקדמיה ללשון העברית פנתה אל הציבור בבקשה לסייע במציאת חלופה עברית למילה 'בודקה' במשמעות מבנה שמירה. בדברי ההסבר נכתב כי מקור המילה 'בודקה' בלשונות הסלביות (רוסית, פולנית, אוקראינית). המילה נכנסה גם אל היידיש ('בודקע'), ונראה שממנה התגלגלה אל העברית. ביידיש משמעה מלונה או סוכה, ובכלל זה סוכת משמר. לבסוף הוחלט כי הבוטקה יקרא שומרה.

      סוכות שמירה בכרמי ענבים ובמקשות אבטיחים שימשו שנים רבות, ממש עד לאחרונה. פה ושם עוד ניתן לראות סוכות שמירה בעונה בה מבשילים האבטיחים. בעזרת שקד גולדמן, דור רביעי לחקלאי כפר תבור, איתרנו סוכת שמירה בכרם בכפר תבור.

      דודו, שבתאי גלאון, היסטוריון המושבה, סיפר על מקרה שארע בשנת 1923 ובו הואשמו החקלאי שיינפלד ושומר השדות של כפר תבור, אריה קלין, ברצח תושב שבט ערב א-זביח שגר בסמוך. כרמי הענבים ומטעי השקדים של המושבה נבזזו מדי לילה בעונת הבציר והקטיף. באחד הלילות נורה למוות בכרם תושב ערב א-זביח. טענת ההגנה הייתה כי לשומר כלל לא היה נשק והגבר נורה כנראה בטעות בידי חבריו. בתום משפט בבית המשפט בטבריה, זוכו השניים מאשמה. מנהל בית הספר בכפר תבור, יהודה ענתבי, שידע ערבית על בוריה והיה מוכר בכל האיזור, ניהל משא ומתן במשך שלושה שבועות ובסופו נערך טקס סולחה. עם זאת, גלאון מציין כי השומר נאלץ לעזוב את המושבה מחשש כי ייפגע.

      אייטם סוכות- סוכת אריזה בכרם אפיקים (אתר רשמי , באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים)
      סוכת אריזה באפיקים (צילום: באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים)

      בראשית הישוב העברי שמירה בסוכות הייתה דבר נפוץ ומקובל ואף התפתח פולקלור סביב זה. נכתב שיר בשם "סוכה בכרם" (סוכה בכרם ניצבת בודדה/ מרוח עזה, נעה נודדה/ איה שומר? איה נוטר?).

      שיר מפורסם יותר מתקופת הישוב נקרא "שם שועלים יש". בשיר גבר מפציר באהובתו לבוא אליו. היא חוששת מפני פורעים ושודדים ואומרת: "שם שועלים יש". החלוץ מעלה טיעון שנועד להרגיעה והאהובה מקשה בשאלה נוספת. גם כשהוא מעלה את הטיעון המנצח שיש ברשותו "אקדוח", היא מבקשת לדעת היכן הוא נמצא. "במחצלתי", הוא עונה. "היכן מחצלת יש?", היא רוצה לדעת והגבר עונה: "בסכתי, ילדתי! בסכתי, נשמתי! בסכתי, תמתי, יונת חן שלי! היכן סכה יש בחור טוב שלי? היכן סכה יש חביבי שלי? בתוך כרמי, ילדתי! בתוך כרמי, נשמתי! בתוך כרמי, תמתי יונת חן שלי!".

      שרה צ'יזיק, שנהרגה בקרב תל-חי ב-1920, סיפרה במכתב שכתבה מהמושבה עקרון בפברואר 1919 על חוויות השמירה שהייתה כרוכה במתח גדול. היא מספרת איך היא וחברתה שרו כדי להפיג את המתח והיא מציינת במיוחד את השיר "שם שועלים יש".

      במכתב גם מתארת צי'זיק חוויה משעשעת מהשמירה: בזמן המשמרת נשמעה יללת שועל, היא כותבת כי הבחינה שאין זה שועל אמיתי, בתשובה ליללה ששמעה, יללה גם היא כשועל, ואמנם לא טעתה; לסוכת השמירה נכנסו בקול צחוק השומרים שניסו להפחידן.

      סוכת שמירה בכניסה לבית ספר אליאנס בתל אביב. 12 בינואר 1969. (אתר רשמי , מעריב)
      סוכות הצלה עם סוככי צל מתכווננים. סוכת שמירה בשנת 1969 בתל אביב (צילום: מעריב)

      סוכת שמירה בעלת שני מפלסים נחשבה מבנה מפואר וכשבעין חרוד חגגו בשנת 1971 חמישים שנה להקמת הקיבוץ, שיחזרו החברים את "סוכת הלורדים" מראשית הקיבוץ. הסוכה נקראה כך משום שהיו לה שתי קומות. מבנה דומה בעיצובו, שנועד גם כן לשמירה הוא סוכת המציל. המציל ששומר על חיי המתרחצים בים.

      שומרי הכרמים שמרו בסוכות בלילה והמצילים שומרים על המתרחצים ביום. בביטאון "ארץ הכנרת" שמוציאה רשות ניקוז כנרת בשיתוף איגוד ערים כנרת, מתוארים תהליכי המחשבה, העיצוב והתכנון של סוכת המציל בחופי האגם הלאומי; נוכח המפלס המשתנה, הסוכה צריכה להיות ניידת. אם בשומרה אוחסנו הענבים, הרי שבחלק מסוכות ההצלה בכנרת מוקמו מרפאות במפלס התחתון. מחשבה הושקעה גם בהצלת החלונות, בסולם ובמענה למעשי ונדליזם ואפילו לבעיית קינון יונים בסוכה. אחרי כל השיפורים השונים שהוכנסו, בקיץ האחרון המצילים כבר זכו בסוכות הצלה עם סוככי צל מתכווננים, חלונות הזזה מזכוכית מחוסמת ואפילו מזגן.

      אכן, מאה שנה עברו מאז הסוכות של שרה צ'יזיק ושל השומר שמפציר באהובתו לבוא על הסוכה בה מוטמן אקדוח במחצלת, דרך סוכות האוכל הסגפניות של החקלאים ועד סוכות המציל הממוזגות בחופי הכנרת.

      אייטם סוכות- סוכת אוכל בכרם אפיקים (אתר רשמי , באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים)
      מסמלת מגן וביטחון למי שמוצא בה מחסה (צילום: באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים)

      למרות שהסוכה היא מבנה דל ופשוט, היא מסמלת מגן וביטחון למי שמוצא בה מחסה. המשורר יורם טהרלב, שבשיריו מצליח לבטא היטב את הישראליות, מראשית המדינה ועד היום, הזכיר את הסוכה בשירו "צל ומי באר". כילד ראה איך חברי קיבוצו, יגור, מסתירים מעפילים שהצליחו בעזרת לוחמי הפלמ"ח לברוח ממחנה המעצר הבריטי בעתלית.

      "מי שסוכתו נופלת/ חרש יכנס בדלת/ חרש יכנס ועד עולם יוכל להישאר", כתב ולוי שער הלחין. בכך גם איזכר טהרלב את "סוכת דוד הנופלת" (עמוס, ט' י"א'), סוכה המסמלת את מלכות בית דוד. נפילת הסוכה היא דבר קשה למי שעבורו היוותה מחסה, אבל אפשר לקום, להתאושש, לזכות ביד מושטת, לבנות ולהיבנות מחדש.את הפשטות הזאת, שמסמל אותו מבנה צנוע, הסוכה, מייחל טהרלב למצוא גם בחיינו, כפי שכתב בשירו "סוכת שלום", ללחנו של יאיר קליגר:

      "עמוק עמוק אני עוד מבקש לי
      סוכת שלום וצל התאנה
      אבל כעת אינני מתעקש עוד
      אם לא עכשיו - אולי בעוד שנה.

      שרק יהיה מה שהיה עד הנה
      בין הזמנים המשנים פניהם
      שרק אדע לחוש עוד את האושר
      בדברים המובנים מאליהם.

      שרק יהיה מה שהיה עד הנה
      זה לא הרבה אך זה כמעט הכל
      רק שאוכל עוד להתגעגע
      אל המחר ולא אל האתמול".

      אייטם סוכות- סוכל אוכל בבננות אפיקים (בתמונה: אוסקה קול ויצחק רוסו) (אתר רשמי , באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים)
      סוכת אוכל בבננות אפיקים (צילום: באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים)