נדמה שראש הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, הצליח השנה להפתיע פעם אחר פעם רבים מקרב אזרחי מדינת ישראל, הערבים והיהודים. עודה, חולל סערה כבר באוגוסט האחרון כשבריאיון ל"ידיעות אחרונות" הצהיר על נכונותו להצטרף לקואליציית מרכז-שמאל, ובחלוף כחודש בלבד, מיד לאחר הבחירות האחרונות, הכריזה "הרשימה המשותפת" בראשותו על תמיכתה במועמדותו של בני גנץ לראשות הממשלה. זאת למרות המסורת המקובלת במשך עשרות שנים בקרב המפלגות הערביות, שלא להמליץ על אף מועמד.
נדמה שעודה הצליח לא פחות מראש הממשלה בנימין נתניהו, להציב את הציבור הערבי במוקד הדיון הציבורי לקראת הבחירות לכנסת ה-22. ובעוד שנתניהו מנסה להפחיד את הציבור היהודי בישראל באמצעות הערבים, טרח עודה למתג את הערבים כשותף אפשרי ולגיטימי לשותפות קואליציונית. בכך ביטא עודה את קולותיהם של ערבים רבים בישראל, שלא היו רוצים לבדל עצמם ממוסדות המדינה, אלא מעוניינים בהשתלבות, על אף הניסיון הבוטה כל כך של ממשלת ישראל בראשות נתניהו לבדלם, להרחיקם ולסמנם כאויבים. הקול של עודה בולט עוד יותר לנוכח ההתנהלות של חברי מפלגת בל"ד, שגם לאחר החלטת "הרשימה המשותפת" לתמוך במועמדות גנץ, החליטו שלא לתמוך בכך והדגישו את אותם גורמים קיצוניים בקרב ערביי ישראל שאינם רואים עצמם כחלק ממדינה זו.
עודה, עדיין לא בן 45, יליד שכונת כבאביר בחיפה, מסתמן כאחד הפוליטיקאים הצעירים הבולטים ביותר שפועלים במדינת ישראל, שאינו מהסס לקרוא תיגר על מוסכמות ומסורות בקרב הערבים והיהודים בישראל. הוא עורך דין בהשכלתו וכבר בשנות ה-20 לחייו סומן כמטאור בקרב המגזר הערבי. אולם השנה כבר הצליח עודה להפוך לדמות אהודה גם בקרב המגזר היהודי, ויעידו על כך הקולות הרבים שהרשימה המשותפת זכתה בהם בקרב המצביעים היהודים (גם הופעתו בתוכנית "ארץ נהדרת" במונית של "אשר" מעידה עד כמה הפך עודה לחלק מהקונצנזוס הישראלי).
קצת קשה להאמין שרק ב-2015 נבחר עודה לכנסת. אז הוא מונה לעמוד בראשות חד"ש במקומו של מוחמד ברכה, ואז פעל במרץ להקמת "הרשימה המשותפת". בבחירות לכנסת ה-20, הגיע להישגים מרשימים עם 13 מנדטים שהפכו אותו לראש המפלגה השלישית בגודלה בכנסת. במהלך כהונתו השתתף בטקס לזכר נספי השואה בכנסת, אך בשנה שלאחר מכן סירב להשתתף בהלווייתו של שמעון פרס.
בבחירות לכנסת ה-21 באפריל שעבר, זכתה רשימת חד"ש-תע"ל בראשותו בשישה מנדטים. מקצה השיפורים בבחירות האחרונות אפשר לו לאחד מחדש את המפלגות הערביות, לשבור כיוון ולקרוץ לעבר כל אותם ערבים שמעוניינים דווקא בשילובם במוסדות מדינת ישראל. ועדיין, הדרך לשילוב הזה רחוקה עד מאוד. מחד, המפלגות הגדולות כולל "כחול לבן" שאינן ששות להכניס את "הרשימה המשותפת" לקואליציה בראשותם וכמובן הליכוד שממשיך להסית נגד הערבים ללא הפסק. ומאידך, הקולות בקרב "הרשימה", כמו נציגי בל"ד, שדוחפים לבדלנות ולהקצנת העמדות מול ישראל כמדינה.