אני לי גיא-רון ואני רוצה שיתייחסו אלי באהבה ובכבוד. בת 25. גרה בתל אביב. יש לי שני הורים מדהימים ואחיות שלפעמים מציקות, כמו לכולם. אבל, יש עוד משהו חשוב וגדול שמאפיין אותי - אני אוטיסטית, שלא יכולה לדבר אבל יש לה מה להגיד. יותר מהכול אני רוצה שישמעו אותי, שיתייחסו אלי ושיבינו אותי. לא כי אני אוטיסטית, אלא כי אני חכמה, רהוטה ומצחיקה. כי יש לי מה לומר וכי אני מאמינה שכדאי לכם להקשיב. אני רוצה לדבר מבעד לאילמות. לפעמים אני גם צועקת מבעד לאילמות. חזק. שישמעו.
היה רגע שבו הבנתי שלא תהיה לי משפחה. אני לי גיא-רון ואני על הספקטרום. זה מה שמגדיר אותי. אני יודעת, שלעולם לא יהיו לי חיים רגילים. זה משהו שלא אפשרי. זה ברור לכולם. זה תמיד היה ברור לכולם, חוץ ממני.
בעבר, חשבתי שיש לי סיכוי לנהל אורח חיים מלא. עכשיו, משהתבגרתי, אני מבינה שלא אוכל לגדל ילדים או לטפל במישהו אחר. לא פשוט להשלים עם זה. בהתחלה הרגשתי מאד שונה. היה לי מאוד מעציב להבין, שאין לי כנראה מעשית את היכולת ללדת ילדים ולטפל בהם. אני לא חובבת גדולה של ילדים, אבל לבטל לי את האפשרות הזאת זה כואב. העובדה הזו מוטחת לי בפנים ומראה לי כמה אני שונה, שלא אוכל להיות כמו כולם. מדובר במשהו שהוא גדול יותר מאשר להיות הורה, כי בינינו זה הדבר הגדול הזה, שהרוב חולמים עליו וכולל גם זוגיות רגילה, הקמת משפחה, בית וילדים.
זה מה שתמיד אומרים לנו שהוא מטרת החיים. כמעט בכל הסרטים הסיפור מסתיים באהבה, חתונה וילדים. זה מה שחשבתי שכולם רוצים, אבל זה לא נכון. אנחנו בני אדם שונים. אני חושבת שיש גם כאלה כמוני שלא מתחברים כל כך לילדים. אולי אפילו יש הרבה אנשים כאלה. פעם חשבתי שאני היחידה, אבל זה לא נכון. יותר ויותר אנשים היום בוחרים לצאת מהמוסכמות החברתיות, וזאת מתוך הבנה שמה שטוב לרוב, לא טוב בהכרח לי.
אל תפספס
אני מאמינה שעדיף להיות נאמן לעצמך מאשר להיות מישהו אחר. זה עדיף מאשר להיות הורה לא שמח. זה לא בריא להורה וגם לא לילד. אני יודעת שאני לא אוכל לתת לילד שלי את מה שהוא יצטרך. למשל, אפילו לא אוכל לשיר לו ולהאכיל אותו. לא אוכל לדבר איתו בקול או לספר לו בעל פה מה בסדר ומה לא. קרוב לוודאי שלא אוכל להכין אותו כמו שצריך לחיים. זו בכלל לא מחשבה פשוטה.
אני רוצה שתבינו. חוסר היכולת הזו גורמת לי כנראה לאהוב פחות ילדים. זה לא פשוט להיות לא מסוגל לטפל ביצור הזעיר ביותר. אני חושבת שזה גורם לי להרגיש לא עצמאית. זה אומר שאני כמו הילדים - לא יכולה להיות בלי תמיכה, ממש כמו ילד קטן.
אני אמנם כנראה לא יכולה להיות אימא, אבל אני מאמינה שאני יכולה עדיין להיות אישה שממלאת את תפקידה כאדם. בתוכי אני אוהבת ילדים. בתוכי אני רוצה להיות אימא. אני רוצה לדעת איך זה מרגיש לטפל במישהו אחר ולאהוב אהבה של אימא, אהבה אמיתית שלא ניתנת לשבירה, אהבה שאי אפשר לדלג מעליה ולחיות בלעדיה בכלל בעולם. חשוב לי שתדעו עד כמה אני מעריכה את ההורים שלי. אני רוצה שתדעו עד כמה אני לא יכולה לחיות בלעדיהם ועד כמה הם מהווים חלק מרכזי בחיי. אני חושבת שלהיות הורה זאת זכות גדולה.
אני רוצה להיות חלק מרכזי בחיים של מישהו כמו שההורים שלי הם חלק מרכזי בחיים שלי. אני חושבת שאם אתם יכולים להיות הורים, אתם צריכים לעשות את זה, אבל רק אם אתם באמת בפנים רוצים ילד כחלק מהחיים שלכם. אני מאוד רוצה, אבל חושבת ואולי יודעת שאני לא יכולה, ולכן אולי עדיף שלא יהיו לי ילדים, כי לא אוכל לטפל בהם בכלל כמו שצריך. יש משהו בלהיות הורה שמלחיץ אותי, אבל לו יכולתי הייתי רוצה להיות אימא רגילה. עם זאת, גם אם אני יודעת שלא אוכל להיות אימא, עדיין אוכל להיות דודה נפלאה ואוהבת, שתהיה מכורה לאחיינים ולאחייניות שלה. נראה מה יהיה.
אני מבקשת לומר לכם, שלדעתי אתם צריכים לעבוד קשה כדי להיות הורים טובים לילדים שלכם, על מנת שהם יוכלו להביא את עצמם למקומות הגבוהים ביותר שהם יכולים להגיע אליהם. ממש כמו שההורים שלי הביאו אותי כל כך רחוק. תהיו טובים אליהם ותלמדו אותם להיות אנשים טובים כמו שיש לכם הורים שהם טובים ומשפחה שהיא טובה. ככה גם אתם צריכים להיות, למענכם ולמען הילדים שלכם.
כשלעצמי, אתרכז בלהיות השונה והמיוחדת שאני - גם בזה יש ייחוד ויתרון מסוים, יש עניין. דודה מגניבה ושונה מאחרים זה המון. מילה של לי.