הפגנות נגד פסילת טיבי ובשארה בירושלים ובנצרת

מאות פעילי תנועת שלום עכשיו הפגינו הערב מול בית ראש הממשלה אריאל שרון בירושלים, במחאה על החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את הח"כים אחמד טיבי (תע"ל) ועזמי בשארה (בל"ד) מההתמודדות לכנסת הבאה. בגלי צה"ל דווח כי המפגינים קראו "לא לפסילת הדמוקרטיה - לא לאפרטהייד".

כתבי "הארץ", יאיר אטינגר וג'לאל בנא, מוסיפים:

מוקדם יותר היום השתתפו כמה אלפים מתומכי חד"ש-תע"ל בהפגנה נגד פסילתו של ח"כ טיבי, בנצרת. עם זאת, קראו המפגינים להימנע מהחרמת הבחירות. אחר הצהריים התקיים כנס בחירות של בל"ד בנצרת.

כ-200 בני אדם השתתפו אתמול ב"מפגש מחאה והתייעצות" יהודי-ערבי, ביפיע שליד נצרת. המפגש נערך עקב פסילתם של ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל), ח"כ עזמי בשארה ותנועתו בל"ד מלרוץ בבחירות לכנסת ה-16. הכנס, אותו יזם יו"ר ועדת המעקב העליונה לערביי ישראל, שווקי חטיב, נגמר בקריאה להאצת פעולות המחאה לקראת הדיון בפסילות שייערך בבית המשפט העליון ביום שלישי.

מנהיגי ציבור ערביים רבים נכחו במפגש. כמו כן הגיעו אליו עשרות נציגים של ארגוני שלום וזכויות אדם יהודיים. בכנס השתתפו גם חברי כנסת רבים, בהם מוסי רז (מרצ), תמר גוז'נסקי (חד"ש) וכמעט כל חברי הכנסת הערבים. בכנס הוכרז על שורה של הפגנות ועצרות מחאה שיתקיימו בשבוע הקרוב. ההפגנות יגיעו לשיאן ביום שלישי בהפגנה יהודית-ערבית מול בית המשפט העליון, בשעה שידון בפסילת המועמדים הערבים.

ויכוח פרץ בין נציגי חד"ש-תע"ל לבין נציגי בל"ד בשאלה כיצד יש לנהוג אם בית המשפט יאשר את פסילתו של מי מהמועמדים. נציגי בל"ד אמרו כי על הציבור הערבי לאיים בהחרמת הבחירות אם תאושר הפסילה, ואילו נציגי חד"ש-תע"ל קראו להצבעה בכל מקרה. דוברים רבים בכנס קראו להקמת ועדת מעקב עליונה יהודית-ערבית שתוביל את המאבק הציבורי נגד פסילת המועמדים. הוועדה תורכב מכל המנהיגים הנבחרים של הציבור הערבי ומנציגים של ארגוני שמאל וזכויות אדם יהודיים.

ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, ההנהגה הייצוגית המתכנסת בעקבות כל אירוע מרכזי הנוגע למיעוט הערבי, לא התכנסה עקב הפסילות והיא חוששת מהקריאות להחרמת הבחירות. כמו בבחירות 2001, הנהגת הוועדה מנסה לרתום גורמים יהודיים למאבק על התמודדות המפלגות הערביות, והכנס שנערך אתמול מהווה חלק מאותם מאמצים.

ב-2001, 80 אחוז מבעלי זכות ההצבעה הערבים נענו לקריאת ועדת המעקב להחרים את הבחירות לראשות הממשלה. ההחלטה התקבלה אז חרף הסתייגות בזרם הפוליטי המרכזי, בצל הלחץ שהפעילו הנציגים הלאומנים והאיסלאמים בוועדה, ולחץ קרובי ההרוגים במהומות אוקטובר 2000. לפי ההערכה, יו"ר הוועדה שווקי חטיב, מבקש להימנע לפי שעה מכינוס הוועדה, לנוכח הקריאות החוזרות של אותם גורמים להכריז מיד על החרמת הבחירות.