בתאונת מצנח רחיפה בשבוע שעבר בשרון נהרג אריה לשובר בן ה-73 מנתניה, אחד מוותיקי התחום. באירוע נפצעה אך ניצלה בנס הנוסעת שלו, נערה בת 15 מארצות הברית המבקרת עם משפחתה בישראל כתיירת. התאונה חושפת שוב את התחום הפרוץ של טיסות רחיפה מסחריות, ללא רישוי, ללא פיקוח וללא אכיפה.
"התחום הזה פרוץ ואף אחד לא רוצה לקחת עליו אחריות", אומר ד"ר אמיר פרי, חוקר תאונות אוויריות, "לא רשות התעופה האזרחית, לא משרד התרבות והספורט. אף אחד". את אריה לשובר הוא הכיר במסגרת חקירת תאונת רחיפה קשה אחרת. "אריה לשובר נתפש בקרב קהילת המרחפים כמרחף מקצועי שצבר ניסיון רב וההתרשמות שלי כחוקר תאונות טיסה הייתה שעומד מולי אדם בעל שיעור קומה בכל הקשור לתפעול מצנחי רחיפה. זה האדם האחרון שהייתי מאמין שיהיה מעורב בתאונה".
נסיבות התאונה עדיין נחקרות, אבל ככל הידוע אירעה התאונה כדקה או שתיים אחרי שהחלה טיסת הרחיפה מהמנחת המאולתר בארסוף. מסיבה טכנית שטרם אומתה לגמרי נהדף המצנח ונחבט אל המצוק שמול הים, אריה לשובר איבד את ההכרה וככל הנראה מת במקום תוך שהשניים נותרו כך חבוקים במצנח הזוגי, בנקודה קשה מאוד לגישה. הנערה דיווחה לבני משפחתה על מצבה ועל לשובר שאינו מגיב. כפי שכבר קרה בעבר, שוב הוזעקו כבאים ושוב הוזעק צוות יחידה 669 במסוק חיל האוויר שחילץ אותם מהמצוק קבע את מותו של אריה לשובר והעביר את הנערה לבית החולים שיבא בתל השומר. היא אושפזה, טופלה ושוחררה.
במנחת ארסוף שבתחום השיפוט של המועצה האזורית חוף השרון המשיכו בעסקים כרגיל. במעין משרד מאולתר באוהל הם לוקחים הזמנות בטלפון ומוכרים כרטיסים למזדמנים שהגיעו למקום בלי להודיע מראש, כמה סקרנים יושבים וצופים בפעילות, אולי מחכים לרגע בו יאזרו אומץ וייצאו עם מדריך-טייס לטיסת רחיפה קצרה מנקודת ההזנקה, יריעת בד גדולה המעוגנת לקרקע של רשות מקרקעי ישראל ביתדות. עשרות בנות ובנים מהמגזר החרדי, רכשו טיסות של 10-20 דקות עם אחד הרוחפים הפועלים במקום בדרך של קבע.
"אין לאף אחד מושג כמה נפצעים"
עדיין לא ברור מתי יתפרסמו תוצאות החקירה. משלושה תקני חוקרים ברשות התעופה האזרחית מיואש היום רק אחד. תקן אחד כבר 19 חודשים נותר ללא ממלא מקום וטרם נבחר במכרז מחליף לחוקר הראשי, עו"ד יצחק "רזצ'יק" רז, לשעבר טייס פנטום, שסיים את תפקידו בסוף השבוע שעבר. בשיחה עמו הוא מגלה כי "בממוצע נהרגים בישראל שני אנשים כל שנה מהספורט הזה, וזה הרבה. אין לאף אחד מושג כמה נפצעים כי תאונות רבות לא מדווחות". שיעור הפצועים וההרוגים מרחיפה במדינת ישראל הוא פי שלושים-ארבעים מאשר בגרמניה ובצרפת", הדגיש רז. "פי שלושים הרוגים מאירופה".
על התאונה הספציפית זו הוא אינו יכול להגיב, אבל רק בשבוע שעבר פרסם משרדו דו"ח על תאונה דומה שאירעה כשבוע וחצי קודם לכן, באותו האתר בארסוף. "עמדת המראה" קוראים למנחת המאולתר בז'רגון המקצועי. גם אז נותר מרחף תלוי על דופן המצוק מול שפת הים, גם אז הגישה הייתה קשה מאוד, וגם אז אנשי משטרה ומד"א נאלצו אף הם להזעיק למקום מסוק חיל האוויר עם צוות של יחידה 669 שחילצו אותו והטיסו אותו לבית החולים שיבא, שם אובחנו אצלו שברים וחבלות נוספות והוא אושפז למספר ימים. "אירוע בטיחותי, שהסתיים בפציעה קשה של מרחף, ועלול היה להסתיים בצורה קשה אף יותר", סיכמו ברשות התעופה האזרחית את הדוח בעניין התאונה הזו.
כבר שלושה עשורים שמצנחי רחיפה נראים בשמי הארץ. בקיץ פעילים מאוד אתרי הרחיפה לאורך קו החוף, בזכרון יעקב אשקלון, נתניה, געש וארסוף, שם אירעו התאונות האחרונות. למרות הפופולריות הגדולה לספורט הזה בישראל, ולמרות התאונות, חובבים שאינם עוסקים בספורט באופן מסחרי, אינם נדרשים לרשיון כלל כך שאין צורך להוכיח שליטה בכלי, אין מגבלות גיל ואין בדיקות רפואיות תקופתיות כמו לכלי טייס אחרים.
"אין למדינה שום כלי לאכוף או להסדיר את הפעילות הספורטיבית הזו, למעט אם אתה מדריך או טייס מסחרי", אומר רז, "אם אתה לא מסדר לעצמך רישיון אז בעצם אין כלי אכיפה נגדך. זאת אומרת מי שמוציא רישיון לוקח על עצמו מרצון את זה שיוכלו להעניש אותו. אבל מי שמחליט ללמד ללא רישיון אין כלי נגדו, למעט אם ילכו נגדו בצורה אחרת מחוק העונשין שאני לא ראיתי שעושים".
ב-2015 תוקנו התקנות המחריגות מכלי טיס את 5 כלי הרחיפה: גילשון אוויר, גילשון אוויר עם מנוע עזר, מצנח רחף, מצנח רחף עם מנוע עזר ומצנח ממונע. ע"פ התקנות, "לא יספק בעל רישיון רחפן שירות של הסעת נוסע בכלי רחיפה או הדרכה על כלי רחיפה, אלא אם כן הוא גילה, בעל פה ובכתב, לנוסע או לחניך, מידע לגבי המצב הבטיחותי לפני ההתקשרות עמו בעסקה", וכן "שתה אדם בעל רישיון רחפן משקה משכר, לא יפעיל כלי רחיפה בהפעלה מסחרית או במסגרת הדרכה, אלא בתום שמונה שעות לאחר ששתה את המשקה המשכר". התקנות, כאמור, מחייבות רק את מי שהינו בעל רישיון.
את הפעילות בארסוף, גם זו המסחרית, איש אינו אוכף. למרות שלטענת המועצה האיזורית חוף השרון האחריות היא על רשות הטבע והגנים, זו מפנה בחזרה למועצה האזורית. בניגוד למשל לשכנתה, עיריית נתניה, שדורשת במפורש מהמרחפים המסחריים בשטחה להציג לה רשיונות בתוקף וכן כיסוי ביטוחי מתאים, חוף השרון אינה אוכפת שם את חוק רישוי עסקים.
"מכיר את זה. אף אחד בפועל אינו אוכף שם. על מי שפועל שם ללא רשיון ויתרו למעשה", מודה רז, "אני מתריע שנים שדוחפים אותם לעשות הכל מחוץ לחוק". מה יכול תייר לעשות כדי לודא שהוא עולה לאוויר עם טייס מורשה? "הוא יכול לבקש לראות רשיון, לראות ביטוח. אני מסכים שמי שלא יודע לבקש את זה 'אוכל אותה'. טענתי שזה מצב שלא ייתכן שייתקיים, רציתי להעביר את זה למשרד הספורט, פניתי בעניין למנכ"לית משרד התחבורה והיא הבטיחה שתעשה ולא עשתה. הכל בדוחות, גם הסכנות, גם ההמלצות".
חוקר התאונות הראשי הפורש לא היסס להתנגח בעניין זה ברשות התעופה האזרחית שהעסיקה אותו. "שורה של תאונות, בשנים האחרונות, שמרווח הזמן, בין האחת לבין רעותה, רק הולך ומתקצר", ציין עוד לפני יותר מעשור בפתח אחד ממאות דוחות תאונה שחיבר, "אין מחלוקת, כי מצב מגזר התעופה של מצנחי הרחיפה בארץ מצוי ברמה הבטיחותית הנמוכה ביותר מאז תחילת העיסוק בספורט זה".
עוד ציין חוקר התאונות כי "במצב הנוכחי ידוע על תאונה כמעט כל שבוע וזאת, בהעדר דיווח על תאונות ותקריות, כפי שמתחייב בחוק. לא מפתיע, שבמצב אנרכי זה מעדיפים מרחפים רבים, כי המצב לא ישתנה, כיוון שאין הם משלמים דמי חברות באגודה, אין הם חוששים מהמשטרה או מכל גורם אכיפה ואין הם נדרשים לרשות התעופה האזרחית, כיוון שהם לומדים לרחף, ללא מחויבות לסילבוס או לבחינות רשמיות". "במצב האמור יכול מרחף להדריך, להטיס עימו נוסע, לסכנו או אפילו לגרום לפציעתו וזאת מבלי שיש לו רישיון אישי, כל שכן שאין לו הסמכה כמדריך או כמטיס נוסעים. הסיבה העיקרית להידרדרות המצב, לדרגת שפל שכזו, היא העדר מעורבות אפקטיבית מצד רשות התעופה האזרחית", ציין החוקר.
משרדו התריע מפני הידרדרות המצב והצביע על "החקיקה הארכאית, החסרה והבלתי מתעדכנת, כגורם מוביל של החידלון וחוסר המעש, שפשעו בכל הקשור למציאת פתרונות מקוריים ויצירתיים לטיפול במצב". לדבריו, "המצב המתואר לגבי מגזר זה הוא בבואה מייצגת של אופן הטיפול של רת"א, כידו הארוכה של משרד התחבורה, גם במגזרי תעופה אחרים, או בעולמות התוכן הקשורים בהם. על מנת לשפר את מצב הבטיחות של התעופה בישראל בכלל ובמגזר הרחיפה בפרט, חובה ש'הראש' יעבור בדק בית, מקיף ויסודי". הוא התריע כי "בלי פעילות משולבת כזו, צפוי המשך תופעת הניכור, ההולכת וגדלה, בין רת"א לבין חלק ממגזרי התעופה וה'שטח'".
"למדינה אין שום עניין לתת לזה רישיון"
"החלטת לקפוץ עם סדין מהצוק במבוא חמה? זה לא עניינה של המדינה", אמר לוואלה! NEWS נחרצות אלוף במילואים גיורא רום, לשעבר מנכ"ל רשות התעופה האזרחית. דעתו על רז ידועה ויחסי העבודה העכורים שהיו ביניהם התגלגלו לדו"ח מבקר המדינה ב-2010, "לגבי פעילות אישית, הלוגיקה היא פשוטה: קפוץ כפי יכולתך וניחומים לאלמנה. המדינה לא בעסק". לדבריו, "היה אינטרס למשתמשים שיהיה רישוי, כי כשיש רישוי וקורה משהו ויש תאונה אז המדינה היא אחד הנתבעים. רצו שאם מישהו יקפוץ עם הסדין ויהרג אז האלמנה שלו תתבע את המדינה. אבל למדינה אין שום עניין לתת לזה רישיון. אתה יכול לקחת את הסדין שישנת בו בלילה, ללבוש בגד ים לנעול כפכפים ולקפוץ". אבל, גם הוא מסכים, "איפה שיש עניין מסחרי, זה כבר משהו אחר וזה מצריך רישוי".
אלא שגם זה, כאמור, לא מה שקורה בשטח. "אנחנו יודעים שזו הייתה תקלה טכנית במצנח אבל דוח על מה היה בדיוק עוד לא קיבלנו", אומרת בתו של אריה לשובר, יעל לשובר-ברש, "אבא עסק בספורט הזה יותר מעשרים שנה, היה מקצועי מאוד ומיומן מאוד. יום קודם שוחחתי איתו, הוא היה אחלה והכול היה בסדר". היא דוחה על הסף את הטענות שנשמעו מהשטח כי גם הוא לא החזיק ברישיון בתוקף: "זה לא נכון. זה סתם. היה לו הכול".
משרד התחבורה מסר בתגובה: "תחום הרחיפה הוסדר בתקנות עוד בשנת 2015. מידת הפיקוח והאכיפה הולמת את רמת הרגולציה שקבע המחוקק. הפעלת כלי רחיפה אינה מחייבת על פי התקנות מנחת מוסדר. חובת הרישוי חלה על מפעילים מסחריים והמדריכים ללימוד רחיפה. בעשור האחרון נהרג בממוצע אדם אחד בשנתיים. חובת הרישוי אינה חלה על הלומדים רחיפה, אולם על פי התקנות, המדריך או המטיס מחויבים להציג בפניהם את המצב הביטוחי שלהם. התלמידים רשאים לדרוש מהמדריך או המטיס הצגת רישיונות תואמים".
מרשות הטבע והגנים נמסר כי "מדובר בגן לאומי מאושר ולא מוכרז לכן לצערנו אין לנו סמכויות באיזור. הנושא באחריות המועצה האזורית חוף שרון"
מהמועצה האזורית חוף השרון נמסר: "השטח המדובר הינו גן לאומי באחריות רשות הטבע והגנים. המועצה פועלת נמרצות נגד פעילויות עסקיות לא חקלאיות ולא חוקיות בשטחים הפתוחים שבתחומה. לא ידוע למועצה על פעילות עסקית ללא היתר בתוך הגן הלאומי הזה. המועצה תבדוק באם קיימת במקום פעילות שכזו ותפעל להפסקתה".