פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      200 מטר מאסון: העומס על הבקרה הצבאית כמעט הוביל לתאונה אווירית

      מטוס ססנה בטיסה אזרחית היה במרחק מאות מטרים ספורים מהתנגשות בשני מטוסי כיבוי בצפון הארץ. חוקר התאונות מתח ביקורת על התנהלות הבקר הצבאי וקבע כי היה מודע לקונפליקט, אך לא נתן קשב מספק למניעת התקרית. צה"ל: "לא מדובר בהתקרבות חריגה"

      מטוס כיבוי שריפות בשריפה באזור זכרון יעקב, 22 בנובמבר 2016 (ערן גילווארג)
      חליפה קרובה ולא מבוקרת (צילום אילוסטרציה: ערן גילווארג)

      בחודש יולי חלף מטוס ססנה בטיסה אזרחית עם שני נוסעים בדרכו מכפר תבור לעפולה על פני שני מטוסי כיבוי שהמריאו ממנחת מגידו והיו בדרכם לשריפה באזור קצרין. לא נגרם נזק ולא היו נפגעים, אך התקרית הוגדרה כחמורה. החוקר הראשי לחקירת תאונות ותקריות אוויר, עו"ד יצחק רז, פתח בחקירה תוך איתור טייס המטוס הקל שדיווח על התקרית למנהל המבצעים של החברה האזרחית.

      לוואלה! NEWS נודע כי מהבדיקה התברר כי טייסי הכיבוי קיבלו הנחיות מבקר היחידה הצבאית הצפונית, שהנחה אותם לטפס לגובה 2500 רגל בדרך לקצרין. מוביל הטיסה ביקש לטפס לגובה רב יותר, אך הבקר הצבאי דיווח לו כי יש טיסה נגדית. זמן קצר לאחר מכן דיווח טייס הססנה לבקר כי הוא נמצא בכפר תבור בגובה 3000 רגל. הבקר אישר לו להמשיך בגובה זה לפעולה, והתריע בפניו על מטוסי הכיבוי. לאחר מכן קיבל טייס המטוס הפרטי הנחיה להנמיך לקראת נחיתה במגידו.

      בשלב זה מוביל מטוסי הכיבוי התריע בפני הבקר הצבאי כי טיסת הססנה עוברת דרכו. הבקר השיב לו כי הוא רואה אותם, ואם יטוסו מזרחה הם "יתנקו". שבע שניות אחר כך הבחינו טייסי הכיבוי במטוס האזרחי חולף על פניהם באופן מסוכן. לדברי אחד הטייסים, הססנה חלפה אותם בטווח של 150-200 מטרים. מהבדיקה עולה כי טייסי הכיבוי לא נדרשו לבצע תמרון התחמקות, אולם לטענתם זאת הייתה חליפה קרובה ולא מבוקרת.

      יחידת בקרה אווירית (דובר צה"ל)
      הבקר נאלץ להסתמך בעיקר על דיווחי הקשר. יחידת בקרה אווירית (צילום: דובר צה"ל)

      בדוח שפרסם כתב החוקר הראשי כי הבקר הצבאי היה מודע לתמונה האווירית באופן כללי והזהיר את שני הגורמים המעורבים על תנועה נגדית. יחד עם זאת, הוסיף החוקר כי תחת אחריותו של הבקר ישנו מרחב אווירי גדול, ותמונת מסך המכ"מ בה הוא נעזר אינה מפורטת. המשמעות היא כי הרזולוציה הקיימת מקשה להבחין בטווחים ובגבהי הטיסה וכך גם במניעת חליפות והתנגשויות. כתוצאה מכך, הבקר נאלץ להסתמך בעיקר על הדיווחים בקשר הרדיו.

      בהתאם לממצאים החליט החוקר להגדיר את התקרית כלא חמורה. עוד ציין בדוח כי הבקר הצבאי היה אחראי על שטח אוויר גדול, ולכן תשומת ליבו הוסטה כמה פעמים לאזורים מרוחקים יותר. עם זאת, החוקר קבע כי הבקר היה מודע לקונפליקט בין שתי התנועות ולא נתן קשב מספק למניעת החליפה.

      עוד הציע החוקר הראשי לחברות הכיבוי והריסוס לשקול להתקין במטוסיהן את מערכת FLARM, הנועדה ליצור תמונת מצב אווירית טובה יותר. בנוסף לכך, ניתן לשקול ביחידות הבקרה הצבאיות להעניק "מידע מסייע" למטוסים המצויים בנתיבי התובלה לגבי תנועת מטוסים חקלאיים, כיבוי וריסוס, שעלולים להיות איתם בקונפליקט מאחר ובדרך כלל אינם טסים בנתיבי התובלה המוגדרים.

      "לא מדובר בהתקרבות חריגה"

      למרות דוח החוקר הראשי והביקורת נגד הבקרה הצבאית, החליט הבקר להטיל את האחריות על המטוס הקל והגיש נגדו תלונה במשרד התחבורה.

      מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "טייס המטוס הקל פעל בניגוד להנחיות הבקרה האווירית והוגשה נגדו תלונה ברשות התעופה האזרחית. באירוע המדובר, המטוס הקל הנמיך את גובה טיסתו בנתיב הטיסה שהיה מיועד למטוסי כיבוי, בניגוד להנחיה שקיבל מהבקר להנמיך באזור אחר ומופרד שהוקצה לו. במקביל, מטוסי הכיבוי קיבלו התרעה על הנמכת המטוס הקל המדובר כנדרש בעקבות הסיטואציה אליה נקלעו. מטוסי הכיבוי דיווחו בקשר לבקרה כי מזהים את המטוס הקל בקרבה אליהם. העובדה שמטוסי הכיבוי ראו בעיניהם את המטוס הקל וקיבלו התרעה מהבקרה היא בהתאם לנהלים המוגדרים, במסגרתם המטוסים רואים אחד את השני בשמיים ולא מדובר בהתקרבות חריגה כפי שצוין".