אתר האינטרנט של יד ושם העלה תערוכה מקוונת חדשה שמציגה את גורלן של משפחות יהודיות ב-1939 ולאחר מכן בימי מלחמת העולם השנייה והשואה. התערוכה, שנקראת "לפתע השחירו השמיים", נערכת לציון 80 שנה לפרוץ המלחמה. בתערוכה מוצגים פריטים שונים מהתקופה שנמסרו על ידי שורדי שואה ומשפחות הנרצחים במסגרת הפרויקט הלאומי "לאסוף את השברים".
אחד מהפריטים המוצגים בתערוכה הוא ספר הזכרונות של מרגה שוורץ, שנולדה ב-1928 בכפר פילינגן בגרמניה. בספר הזיכרונות כתב אמה של מרגה, אירמה, רגע לפני פרידתן באפריל 1939: "מרגה האהובה, לכי בעקבות אזהרות אביך והקשיבי גם למילות אמך ואז תהיי מאושרת. לזיכרון עולם - האוהבת אותך, אמא".
לאחר עליית הנאצים לשלטון, נחשפו יהודי הכפר לרדיפות ובלחץ השלטונות הפסיקו המקומיים את קשריהם עם היהודים. במהלך אירועי ליל הבדולח, נהרס אולם התפילה של המשפחה ואביה של מרגה, הוגו שוורץ, הוכה קשות על ידי הפורעים. לאחר מכן פרצו לבית המשפחה והרס את תכולתו. הוגו נשלח למאסר בדכאו ולאחר שלושה חודשים שוחרר וחזר לביתו.
שוורץ תכנן להגר עם משפחתו לאמריקה הצפונית בעקבות שניים מאחיו. בסוף אפריל 1939 עלו שלושת ילדי המשפחה על רכבת שהובילה אותם לשוויץ, שם נמסרו למשפחות אומנה שונות. לפני הפרידה, ביקשה מרגה מהוריה ודודתה יולי שיכתבו לה דברים בספר הזכרונות, אותו תישא עימה. אביה הוגו כתב: "למרגה האהובה, כנה אמיתית ונאמנה: שלוש מעלות שבדרך חייך יהיו לקישוטייך. הו ילדתי היקרה, באלה שמחי את הוריך. מאביך שאוהב אותך". דודתה כתבה: "כפי שהוורדים פורחים כך יפרח גם המזל שלך, ואם תראי ורדים חשבי עלי בחזרה. לזיכרון תמידי מדודה יולי".
באוקטובר 1940 שולחו הוגו ואירמה שוורץ יחד עם אמו ברתה והאחות יולי למחנה גירס בצרפת. כל אותו הזמן, עד יולי 1942, נהלו חליפת מכתבים עם ילדיהם. אולם, באוגוסט 1942 שולחו הוגו ואירמה מגירס לאושוויץ, שם נספו. כמה שבועות אחר כך, ב-16 בספטמבר שולחה יולי מדרנסי לאושוויץ. ברתה נספתה כבר בגירס. לאחר המלחמה עלו שלושת הילדים לבית שוורץ לישראל. מרגה שינתה את שמה לדליה, היינץ ליצחק ומנפרד לאורי.
"גם ממרחק של 80 שנה בולט הפער הבלתי נתפס בין חייהן של המשפחות היהודיות לפני המלחמה לבין גורלן הטראגי בתקופת השואה", אמרה יונה קובו, רכזת תערוכות מקוונות ביד ושם. "אנו מלווים את המשפחות בתערוכה בימי שמחה, חתונות, לידות ובילויים כמו גם בעת קשיי פרנסה, בחיפוש דרך ובאובדן שגרת החיים, שהופכת לרדיפה אכזרית, שסופה ברצח טוטאלי וחסר הבחנה של יהודים: גברים, נשים וטף", אמרה.
לאתר התערוכה: "1939: סיפורן של משפחות יהודיות על הסף"
