שריפות משתוללות בקצב חסר תקדים בברזיל השנה, והן הובילו לזעקה בינלאומית על הרס יער האמזונס. יער הגשם הגדול ביותר בעולם מכונה לעתים קרובות "הריאות של העולם" - וזה מה שצריך לדעת לגבי האסון הסביבתי החמור.
מה בוער?
מכון מחקר החלל הלאומי של ברזיל, שעוקב אחרי בירוא היערות, תיעד 76,720 שריפות ברחבי המדינה מתחילת השנה, נכון ליום חמישי. זאת עלייה של יותר מ-85% בהשוואה לאשתקד, וכמחצית מהשריפות נצפו באזור האמזונס.
הסוכנות אמרה כי אין לה נתונים לגבי היקף השטח שנשרף, אבל קצב הרס היער בכללותו הואץ השנה. לפי הנתונים הראשוניים שפרסם המכון, 9,250 קמ"ר של יער - שטח בגודל של פארק ילוסטון בארצות הברית - אבדו מ-1 בינואר ועד 1 באוגוסט, פי ארבעה יותר מכל 2018 כולה.
בין 2004 ל-2014, הייתה ירידה חדה בהיקף כריתת האמזונס, בזכות חוקי אכיפה נוקשים, אחרי השיא שנרשם בתחילת שנות ה-2000, אז אבדו 25 אלף קמ"ר של יער מדי שנה.
בינתיים, שריפות גדולות מתחוללות גם במדינות השכנות, בהן בוליביה, פרגוואי וארגנטינה.
מה גרם לשריפות?
פאולו מאוטיניו, אחד ממייסדי המכון לחקר האמזונס, אמר כי "קשה מאוד לשריפות לפרוץ באופן טבעי באמזונס, זה קורה, אבל רובן הן מעשי אדם".
מאוטיניו, שעובד ביער במשך קרוב ל-30 שנה, אמר כי השריפות נועדו לפנות את השטח לטובת חקלאות, גידול בקר או כריתת עצים, והן יכולות לצאת במהירות משליטה, במיוחד בעונה החמה הנמשכת מיולי ועד נובמבר. לדבריו, השנה הזו לא יבשה בצורה יוצאת מהרגיל. "יש לנו מזל, אם הייתה בצורת כמו בארבע השנים הקודמות, זה היה אפילו גרוע יותר", הסביר.
מתנגדיו של הנשיא ז'איר בולסונארו אומרים כי בעלי האינטרסים במגזר המכרות והחקלאות זוכים לעידוד ממנו בשל רצונו לפתח את האזור העשיר במשאבים.
עד כמה חשוב האמזונס?
60% מיער האמזונס שוכן בשטחה של ברזיל. העצים שלו סופגים את הפחמן מהאטמוספירה, והוא שואב מדי שנה כשני מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני, גז החממה שמגביר את ההתחממות הגלובלית.
מיליארדי העצים ביער גם משחררים אדים היוצרים ערפל כבד מעל יער הגשם, ההופכים לעננים המייצרים גשם. אלו משפיעים על תבניות מזג האוויר ברחבי דרום אמריקה ומעבר לה.
בנוסף לכך, האמזונס הוא גם ביתם של 20% ממיני החיות בכדור הארץ, שחלקם לא נמצאים בשום מקום אחר.
"עם כל קילומטר שנשרף, ייתכן שאנחנו מאבדים צמח או בעל חיים שכלל לא הכרנו", אמר אנדרה גווימרש, מנהל המכון לחקר סביבת האמזונס.
מה היא "נקודת המפנה"?
מדען האקלים קרלוס נוברה מאוניברסיטת סאו פאולו, ותומאס לאבג'וי, מומחה לאיכות הסביבה מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון, מעריכים כי "נקודת המפנה של המערכת האקולוגית באמזונס" היא כריתת עצים בשיעור 20% עד 25% . בלי מספיק עצים ליצירת הגשמים הדרושים על ידי היער, העונה היבשה הארוכה עשויה להפוך יותר ממחצית מיער הגשם לסוואנה טרופית.
אם מעגל הגשמים יקרוס, לפי המאמר שלהם, בצורת שתתרחש בחודשי החורף באזורים בברזיל, באורוגוואי, בפרגוואי ובארגנטינה עלולה להרוס את החקלאות.
ההשפעות עשויות להיות מורגשות אפילו במערב התיכון של ארצות הברית. לפי ביל לורנס, אקולוג טרופי מאוניברסיטת ג'יימס קוק בקיירנס, אוסטרליה.
לאבג'וי אמר ביום שישי כי קרוב ל-20% מהאמזונס כבר הושמד. "אני דואג כי קצב בירוא היערות הנוכחי יעבור את נקודת המפנה שתוביל לאובדן עצום של יערות והמגוון הביולוגי", הזהיר. לאבג'וי אמר עוד כי הממשלה מקדמת פרויקטים של תשתיות שיסכנו עוד יותר את היער. "זה יוסיף לאתגר שינויי האקלים, אובדן מאסיבי של המגוון הביולוגי וכל זה משמעותו פגיעה בבריאות האדם ובכלכלה".
העמדות של בולסונארו
בולסונארו נכנס לתפקידו ב-1 בינואר אחרי קמפיין שבו הבטיח לצמצם את ההגנות על אדמותיהם של הילידים ושמורות הטבע, בטענה שהן חונקות את הכלכלה. הוא הביע את רצונו להגן על הסביבה, "אך לא יצירת קשיים להתקדמות שלנו".
הנשיא הימני קיצוני אף העמת עם ארגונים לא ממשלתיים וממשלות זרות, כולל עם גרמניה ועם צרפת, הדורשות מברזיל לעשות יותר כדי להגן על האמזונס.
בולסונארו קרא לכך התערבות זרה בריבונותה של ברזיל ואמר כי עליהן להגן על הסביבה שלהן בעצמן. הוא אף האשים ארגונים לא ממשלתיים, מבלי לבסס את דבריו, בהצתות מכוונות של היער כדי להכפיש את שמו.
הוא אף הטיל ספק בנתונים שפרסם המכון לחקר החלל, ואילץ את העומד בראשו להתפטר, אחרי שהאחרון הגן על עבודתו.