בג"ץ דחה הבוקר את עתירתם של שבעה חיילים וקצינים, ובהם סגן דוד זונשיין, שביקשו מבית המשפט להכיר בכך שמצפונם לא מאפשר להם לשרת בשטחים. בפסק הדין קבעו שלושת השופטים, אהרן ברק, אילה פרוקצ'יה ודורית בייניש כי סרבנות סלקטיבית היא אסורה על פי החוק. לטענתם, סרבנות כזו חמורה באופן מיוחד, כיוון שמכאן ואילך יוכל כל חייל להחליט איפה לשרת.
"הכרה בסרבנות המצפון הסלקטיבית עלולה לרופף את החישוקים המחזיקים אותנו כעם", נכתב בפסק הדין. "אתמול ההתנגדות היתה לשרת בדרום לבנון, היום ההתנגדות היא לשרת ביהודה ושומרון, מחר ההתנגדות תהיה להסרת מאחזים אלו ואחרים, הצבא של העם עשוי להפוך לצבא של עממים המורכבים מיחידות שונות שלכל אחת מהן תחומים שבהן מותר לה לפעול מצפונית, ותחומים אחרים בהם נאסר עליה לפעול מצפונית".
למרות אכזבתם מפסק הדין, הביעו העותרים שביעות רצון מכך שבית המשפט הכיר בכך שטענתם היא מצפונית, ולא כסות לטענה אידיאולוגית פוליטית, כפי שטען היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. בעקבות פסק הדין ישוב זונשיין לכלא לתקופה של שלושה שבועות. זונשיין אמר לקול ישראל כי הוא ישוב לכלא בגאווה. לטענתו, הוא משרת את המדינה דרך הכלא הצבאי.
"ענישה קולקטיבית של אוכלוסייה אזרחית"
"הארץ" מוסיף:
סרבני השירות בשטחים עתרו לבג"ץ בספטמבר, בדרישה לקבוע שהסרבנות חוקית. בעתירתם של זונשיין ושישה קצינים וחיילים קרביים במילואים, נטען שסירובם לשרת בשטחים חוקי כי בשנתיים האחרונות הפך הכיבוש בשטחים לבלתי חוקי. זונשיין וחבריו נשפטו למאסר בגלל סרבנותם.
פרקליטם, עו"ד מיכאל ספרד, טוען שמאז החלה ישראל להפר בשיטתיות את זכויות האדם של הפלסטינים, הפכה נוכחותה בשטחים ל"מנגנון שכולו ענישה קולקטיבית של אוכלוסייה אזרחית". לעתירה צורפו 26 דו"חות, שבחנו את השלכות הכיבוש מתחילת האינתיפאדה, ועדויות של קצינים ולוחמים ששירתו בשטחים.