כך תתכוננו

ההתקפה האמריקאית החלה ב- 20 במרץ לפנות בוקר. בשלב הזה תוקפים האמריקאים בעיראק, כשלא ברור מה תהיה תגובתו של הרודן מבגדד. במקרה שהוא יחליט לשגר טילים לעבר ישראל, הנה שלל עצות ותשובות לשאלות מציקות על התנהלות העורף בשעת חירום.

פיקוד העורף הצה"לי קבע מספר מילות קוד לעת צרה, שעל פיהן יוכל הציבור לדעת באיזו רמת כוננות עליו להיות:

ברד אדום – רמת כוננות גבוהה בישראל. תוכרז ככל הנראה עם פתיחת המתקפה האמריקאית בעיראק.
חומת ברזל – התרעה לנחיתת טילים בישראל כשהאוכלוסיה אינה מחזיקה ערכות
חומת מגן – התרעה לנחיתת טילים כשהציבור מוכן ומחזיק בערכות המגן.
אדון ליאון – נחיתת טילים באזורים א', ב' ו-ז'. התושבים ערוכים עם ערכות המגן.
בעל תשובה – נחיתת טילים בכל הארץ, חוץ מאזורים ו', ח' ו-י'. התושבים ערוכים.
פתע פתע – נחיתת טילים בישראל באופן מפתיע, בלי שהציבור תודרך ומחזיק בערכות המגן בקרבתו.

ההתרעה על סכנה לנפילת טיל עיראקי בישראל תתקבל בין שלוש לשש דקות לפני נחיתתו, אז יופעלו האזעקות. בשלב זה על הציבור להיכנס למרחבים המוגנים (ממ"ד, מקלט או חדר אטום), לחבוש את המסכות ולהישמע להוראות כוחות הביטחון באמצעי התקשורת.

בניגוד למלחמת המפרץ הראשונה, בה חולקה הארץ לשישה אזורים, הוחלט הפעם על חלוקה ל-10 אזורים. מפה מפורטת מופיעה בצד שמאל של דף הספיישל הראשי.

ישראל עלולה להיות מותקפת בסוגים שונים של נשק. במקרה של התקפה בנשק קונבניונלי על האוכלוסיה לגשת לחדרי הביטחון או למקלטים ולהמתין להוראות מערכת הביטחון. החשש הגדול יותר הוא מפני שימוש שתעשה עיראק בנשק בלתי קונבנציונלי - טילים, הנושאים כמות קטנה יחסית של חומר נפץ, ומכילים חומרים כימים או ביולוגים. בעת פגיעת הטיל בקרקע, יתרחש פיצוץ קטן יחסית שיפזר לאוויר "ענן" של החומר שימצא בראש הנפץ של הטיל. הטיפול בטילים אלו נחלק לשני שלבים: טיפול מיידי באוכלוסייה שנפגעה מהפיצוץ או מהחומר הבלתי קונבנציונלי שפיזר הטיל, וטיהור השטח שהזדהם. אופן הטיפול משתנה מאירוע לאירוע, ותלוי בתנאי השטח ובמזג האוויר. הנחיות מפורשות לאוכלוסייה כיצד לפעול יפורסמו באמצעי התקשורת. החומר הכימי יכול לבוא בשלושה מצבי צבירה: מוצק, נוזל וארוסול (רסס). החומרים הכימיים יכולים לחדור לגוף בארבע דרכים: דרך מערכת הנשימה, מערכת העיכול, במגע עם העיניים ובמגע עם העור. מידע רחב יותר בענין האיום הכימי ניתן למצוא בכתבה נפרדת באתר.

אחד האיומים המפחידים ביותר הוא שימוש של עיראק בנגיף האבעבועות השחורות כנגד האוכלוסיה בישראל. הנגיף נחשב לאלים ביותר ואחוז התמותה של שלו שמותקפים על ידו גבוה. עם זאת, החיסון נגדו יעיל ועשוי למנוע את התפתחות המחלה. יש לקבלו לפני ההדבקה או ארבעה ימים מרגע המגע עימו.

בישראל חוסנו לאחרונה עשרות אלפי אנשי כוחות ההצלה נגד האבעבועות השחורות. כרגע נשקלת האפשרות לחסן את שאר האוכלוסיה, כשהשיקולים נגד החיסון הוא חשש מתופעות לוואי קשות שעלולות להיות לו, וגורמות במקרים קיצוניים אף למוות. בכל מקרה, נשים בהריון, חולי איידס, חולי סרטן העוברים טיפול כימותרפי וחולים במחלות עור שונות לא יוכלו לקבל את החיסון. על פי "ידיעות אחרונות" נאמד מספרם ב-750 אלף איש. אם יתגלה בארץ חולה במחלה, ייתכן שגם אלו המנועים מקבלת החיסון יחוסנו.

בארץ חיים אנשים שכבר קיבלו את החיסון, חלקם שלוש פעמים. עם זאת, לא ברור לחלוטין האם החיסון עמיד ולכן אם יוחלט על חיסון כלל הציבור יקבלו את החיסון כולם. ההחלטה על החיסון נמצאת בידי מערכת הביטחון, צה"ל ומשרד הבריאות וכנראה שתובא גם לאישור הדרג המדיני.

חיידק האנתרקס (גחלת)

האנטרקס מצוי בצורתו הטבעית כנבג, כלומר במעטפת הגורמת לו להיות עמיד לתנאי סביבה קשים ולרוב
חומרי החיטוי. נשימת החיידק תגרום להדבקות, וכמו כן שתייה או אכילת מאכלים הנגועים בו. הידבקות דרך מגע בעיניים אינה סבירה. במגע עם העור ידביק החיידק רק דרך פצע פתוח. לכן, גם במקרה של תקיפה ביולוגית, חבישת המסכה והימצאות בחדר מוגן, עשויים למנוע פגיעה.

מי ששהה באזור המותקף ולא נמצא תחת מיגון, עלול להידבק. הסימנים יופיעו בהדרגה, במשך הימים הראשונים להידבקות, ויכללו תחושת חולשה כללית המלווה בחום, כאבי ראש, ותופעות נוספות המלוות מחלות זיהומיות. קיימת אנטיביוטיקה המחסלת את החיידק, והיא תחולק לתושבי האזור שהותקף באנתרקס.

יש לשבת בצמוד לקיר הפנימי הניצב לקיר החיצוני, ורחוק ככל הניתן מהקיר החיצוני ומהחלון. יש לשבת נמוך, מומלץ על הרצפה, על גבי מזרן או כריות. אין לשבת בסמוך למזגנים. מומלץ מאוד שלא לחמם את החדר. אין להשתמש במצננים העובדים על עיקרון אידוי מים, משום שהם גורמים לעלייה ניכרת בלחות באוויר ופוגעים ביעילות המסננים. יש לדאוג שכל בני המשפחה יישארו ערים בזמן שהם שוהים עם המסכות. אסור להדליק אש או לעשן בחדר האטום.

לאחר התקפה כימית או ביולוגית אין להסיר את המסכות ללא הוראה מפורשת שתינתן בכלי התקשורת, או על ידי כוחות הביטחון בשטח. אין לגעת בחפצים ואין להשתמש במזון או במים שעמדו גלויים בזמן ההתקפה, אלא להשתמש רק במים ובמזון שהיו ארוזים בכלים אטומים.

סדרי העדיפויות על פי תפיסת המיגון של פיקוד העורף באשר לבחירת מקום הישיבה בשעת התקפה:

1. מרחב מוגן דירתי (ממ"ד), קומתי (ממ"ק) או מוסדי
2. מקלט תקין בתחתית מבנה אשר ניתן להגיע אליו לכל היותר תוך שתי דקות מתום הצפירה.
3. חדר פנימי בדירה אשר אטום בשיפורי מיגון חרום. (חדר אטום)

כדי לוודא שהמקלט אטום, יש לבדוק אם הדלת והחלון נסגרים ונפתחים בקלות ולא חודר דרכם אור בשעות היום, ואם יש עליהם אטמי גומי לא יבשים. יש לוודא שצינורות האיוורור של המקלט אטומים בגומי, ולסגור את הברגים עד הסוף. יש לאטום כל גומי אחר במקלט באמצעות יריעות ניילון עבות.

חשוב להדגיש, כי כלי רכב סגור אינו ממוגן בפני חומרי לחימה כימיים וביולוגיים. יחד עם זה, הוא בכל מקרה עדיף על פני שהות בחוץ תחת רסס.

החדר האטום, להזכירכם האפשרות הפחות מומלצת מצד פיקוד העורף, צריך להיות החדר בבית שיש לו פחות קירות החשופים לכיוון חוץ, ומספר חלונות ופתחים מועט. חדרי אמבטיה ניתן לאטום רק בתנאי שהניקוז באמבטיה ובכיורים הינו דרך סיפון. בכל מצב אחר עלול לחדור גז דרך הצנרת ולכן יידרש לבחור חדר אחר כחדר אטום. לא מומלץ לנסות לאטום בתים מעץ או בעלי תקרות גבס, משום שהחיבור בין קורות העץ או לוחות הגבס מקשה מאוד על האיטום. בתים שקירותיהם ספוגי רטיבות יש לאטום מבפנים באמצעות הדבקת יריעות ניילון.

החדר צריך להיות ממוגן בשיטות הבאות:

- פתחי מזגן: איטום מזגן חלון יתבצע על ידי הדבקת יריעות פוליאטילן ואיטום בסרט דביק בכל היקף המכשיר, וכן בשתי רצועות אופקיות ושתי רצועות אנכיות של סרט דביק על גבי שטח היריעה.

- חלונות זכוכית: מחזקים ב"סלוטייפים" – סרט דביק מהסוג החזק, על מנת למנוע רסס מהדף הפצצה. מומלץ גם לכסות את החלונות מצדם הפנימי בבד בליסטי העומד בהדף וברסיסים (וילון הדף). כדי לאטום החלונות יש להדביק סרט דביק בחיבור הזכוכית למסגרת, בחיבור המשקוף למסגרת ובחיבור המשקוף לקיר, וכן באזורי הצירים והידיות של החלון.

- דלתות: בדומה לאטימת חלון, יש לאטום את המפגש בין הכנף למשקוף ובין המשקוף לקיר. אטימת החריץ התחתון נעשית באמצעות סמרטוט לח. אוטמים את חור המנעול ומסביב לידית הדלת על יעדי מסקינטייפ.

כדי לוודא אטימות הדלת יש לסמן בגיר את הגומייה שמסביב לדלת, ולאחר מכן לנעול את הדלת ושוב לפתוח. יש לבדוק אם מריחת הגיר נראית על המשקוף בצורה רצופה אם כן - משמע שהדלת אטומה. כך גם לגבי החלון. ניתן לבצע את הבדיקה באמצעות צבע מים, אך חשוב להסיר את הצבע לאחר סיום הבדיקה. בשיטה פחות מקצועית ניתן לבדוק בשעות היום. אם לא חודר אור דרך החלונות והדלת, סביר להניח שהמקלט אטום.

- מיגון שמשות: נעשה במטרה למנוע פגיעה משברי זכוכית. מתבצע על ידי הדבקת פילם מגן העשוי מפוליפרופילן, פוליאסטר או פוליאטילן בעובי מומלץ של 100 מיקרון. את החומרים מדביקים הן בצד הפנימי והן בצד החיצוני של השמשה, ברצועות אנכיות ואופקיות (שתי וערב) עם חפיפה של 4 מ"מ.

מערכת האוורור והסינון

מספקת פתרון שהייה בחלל האטום למשך זמן בלתי מוגבל, ללא כל צורך בחבישת מסיכות (כל עוד אין ספיחת חל"כ, זמן השהייה אינו מוגבל). תקינות פעולתה של המערכת תלויה באיטום מושלם של המרחב המוגן. בכל מקלט תקין/ ממ"ק / ממ"מ קיימת הכנה לקליטת המערכת (2 צינורות "8). גם במרחב מוגן דירתי ובחדר אטום ניתן להתקין מערכת אוורור וסינון.

אם מערכת האוורור והסינון סופחת חומר לחימה כימי או ביולוגי, אמור הפחם המצוי במערכת הסינון לנטרל את הגז הרעיל לאורך זמן של מספר שבועות.

מה לקחת?

במקלט, בממ"ד וגם בחדר האטום רצוי להצטייד במאוורר חשמלי, מזון ומים, תאורה לשעת חירום שאינה מופעלת על ידי חשמל, מכשיר רדיו הפועל על סוללות ואביזרים לשעות הפנאי.

כדי להגן על המזון יש לאחסנו באריזות אטומות, כגון זכוכית, פלסטיק, פח, או שקיות ניילון עבה. יש להקפיד לסגור היטב את האריזות. אריזות המזון המקוריות, כולל בקבוקי שתיה סגורים, מגיעות בדרך כלל עם אריזות ואקום, אשר נותן מענה מתאים. אין להשתמש באריזות קרטון בכל מקרה. המקרר משמש מקום אחסון טוב למזון, בתנאי שהוא אטום ופועל באורח תקין. פיקוד העורף ממליץ להכין מלאי מזון למספר ימים בודדים בלבד.

מה הסיכויים לנפילת טיל בישראל?
למרות שישראל נערכה בצורה נרחבת לאפשרות שתותקף בירי טילים, הסבירות שהדבר יתרחש, על פי גורמי ביטחון, אפסית. זאת בשל העובדה שייתכן שלסדאם אין יכולת לשגר טילים שיגיעו לישראל. בנוסף, עולה השאלה האם הוא ירצה לערב את ישראל ולהסתכן בכך שתגיב בחריפות. בנוסף, התחייבה ארה"ב כי עם תחילת המתקפה תפעל בעוצמה רבה במערב עיראק על מנת לשבש ניסיונות עיראקיים לתקוף את ישראל, אם יהיו כאלה.

האם להכין כבר את החדר האטום?
על פי הוראות פיקוד העורף יש להכין את החדרים האטומים. לגבי פתיחן המסכות ונשיאתן יינתנו עידכונים בהמשך.

מתי יבוטלו הלימודים?
לימודים יתקיימו עד אשר יוכרז מצב חירום.

איך יפעלו קופות החולים?
בתי החולים ושירותי קופות החולים יפעלו במתכונת חירום רק אם ישראל תותקף. במקרה כזה, ינתנו בבתי החולים רק שירותי בריאות דחופים. שירותי קופות החולים יאוחדו וכל תושב יוכל לקבל שירותים רפואיים בכל מרפאה של קופות החולים - ללא קשר לקופה שבה הוא מבוטח. שירותי המרפאות יורחבו בעת מלחמה גם לעובדים זרים, ששוהים בישראל באופן בלתי חוקי, וכן יעמדו לרשות מי שאינם זכאים לשירותי בריאות בהתאם לחוק ביטוח הבריאות הממלכתי.

מערכת הבריאות וקופות החולים ערוכים למתן טיפולי בית, במקרה של איסור יציאה מהבתים. בנוסף, קופות החולים ובתי החולים הגדילו את מלאי התרופות. כל הקופות מפעילות כבר עתה מוקדי מידע לשעת חירום.


מה עם עבודה בעת מלחמה?
המשק יעבור לעבודה במתכונת חירום עם הכרזה על מצב חירום או הוראה על איסור יציאה מהבתים. במדינת ישראל נמצאים כ-7,700 מפעלים שמוגדרים חיוניים - ביניהם בתי חולים, מפעלי מזון, בתי מלון ורשויות מקומיות. משרד העבודה והרווחה - באמצעות חוק שירות עבודה לשעת חירום - יוציא, במידת הצורך, צווי ריתוק לחלק מהמפעלים או לכולם.

מספר העובדים במפעלים החיוניים מוערך בכ-300 אלף. החוק אינו מקנה פיצוי כספי למועסקים במקומות עבודה פרטיים, שייסגרו בעת מלחמה. מובטלים הזכאים לדמי אבטלה יקבלו את קצבתם כרגיל, גם אם הלשכות יהיו סגורות.

בנק ישראל נדרש לדאוג לפעילות תקינה של הבנקים במקרה של מלחמה. הבנקים הונחו לדאוג למלאי כסף זמין במכשירי הכספומטים, להפעיל סניפי חירום ניידים במקומות מרכזיים, ולהודיע לציבור היכן ניתן למצוא סניפים פעילים. אזרחים שגוייסו בצווי 8 יוכלו לחתום על ייפוי כוח במוקדי הגיוס, שיאפשר להם לבצע פעילות בנקאית באמצעות קרוביהם.

אוטובוסים ומטוסים יפעלו כרגיל?
אם יוכרז מצב חירום יצמצמו חברות התחבורה הציבוריות - אגד ודן - וכן מערך הרכבות את פעילותם ויפעלו על פי הוראות גורמי הביטחון כמפעל חיוני לצורך הסעת עובדים למקומות עבודה חיוניים או לפינוי אזרחים. במקרה חירום, תעמיד אגד את צי הרכב שלה לטובת גיוס מילואים. החברה כבר הכשירה 100 נהגים לנהיגה עם ציוד אב"כ, למקרה שבו יהיה צורך בפינוי אוכלוסייה משטחים מזוהמים. על פי ההנחיות לנהגים, במקרה של אזעקה האוטובוסים יעצרו והנהגים בקווים העירונים יפנו את הנוסעים למקלטים ציבוריים באזור.

במקרה של התקפה בזמן נסיעה ברכבת, ישונה מסלול הנסיעה והנוסעים יועברו במהירות לחדרים אטומים שהוכנו בסמוך ל-13 תחנות. במקום ימתינו לנוסעים עובדי הרכבת שיעדכנו אותם במתרחש. בשעת חירום יופעל לוח זמנים מיוחד לשירותי נוסעים, שיפורסם באתר האינטרנט של הרכבת ובמוקד הטלפוני שהיא מפעילה.

חברות התעופה מפעילות מוקדים טלפונים במשך 24 שעות ביממה, ונערכות להחזרת נוסעים שיבקשו להקדים את מועד חזרתם לארץ. חברות התעופה הישראליות הודיעו, כי ימשיכו לפעול באופן סדיר גם בשעת מלחמה.

נמל התעופה בן גוריון, וכן שדות התעופה הפנימיים, יפעלו באופן סדיר - כל עוד לא הוכרז מצב חירום. בבן גוריון מצפים לתנועת נוסעים ערה בימים הקרובים. מתחם הנמל ערוך למקרה חירום למתן הגנה לנוסעים: בחודשים האחרונים הוכשרו שמונה מקלטים ציבוריים, בעלי מסנני אב"כ, שיכולים לאכלס 2,120 איש. בנוסף, ישנם שבעה מקלטים לשימוש יחידות מבצעיות. בזמן חירום יופעל מטה מבצעי בראשות מנכ"ל רשות שדות התעופה, גבי אופיר, שיכוון ויתאם את פעילות התעופה האזרחית.

* בהכנת הידיעה השתתפו כתבות הארץ מזעל מועלם וראלי סער.