מאת מוטי גל
כשזה מתחיל, אף אחד לא חושב שמדובר במשהו יוצא דופן. קצת תשישות, כמה סימנים שדומים לשפעת. אז עייפים, קורה. אולם כעבור מספר שבועות העייפות מתמשכת, הגוף כואב, הטשטוש גובר, ולכל זה מצטרפים כאבי ראש, כאבי גרון, בעיות שינה ובעיות עיכול. תסמונת העייפות הכרונית הידועה יותר בשם מחלת היאפים יכולה לתקוף גם אותך.
בתחילת שנות התשעים החלו עובדים "סביב השעון" להתלונן על סימנים משותפים, שבבסיסם העייפות המשתלטת. לאט לאט החלו להגיע עוד ועוד דיווחים, עד שמומחים החליטו להגדיר את הסימפטומים כמחלה. שמה הרפואי הוא סי.אף.אס (CFS - Chronic Fatigue Syndrom).
בישראל אין נתונים רשמיים, אולם ההערכות הן כי כ-6,000 איש סובלים ממחלת היאפים. בארה"ב מוערכים מספר החולים בכחצי מיליון. אחת הבעיות המרכזיות בארץ היא חוסר המודעות למחלה בקרב האוכלוסיה ואפילו בקרב רופאים. לפעמים עוברים שנים מרגע שהסימפטומים מופיעים ועד שהמחלה מאובחנת. כמו כן חסרות בארץ מסגרות לתמיכה נפשית בחולים ובבני משפחותיהם. שיפור מה מורגש בעקבות פתיחתה של מרפאה מיוחדת למחלה בבית החולים איכילוב בתל אביב.
איבחון על דרך השלילה
הסימפטומים של המחלה אינם אחידים: במקרים רבים, היא מופיעה בפתאומיות. לאחרים מגיעים הסממנים בהדרגתיות. בחלק מהמקרים, אירועים מלחיצים גורמים ל"הפעלת" התסמונת. המחלה יכולה להימשך שנה, עשור ויש שיסבלו ממנה כל חייהם.
אין גם שום הוכחה על סיכון בטווח הארוך שגורמת המחלה, אולם קיימים דיווחים אקראיים של שיעורי סרטן גבוהים, טרשת נפוצה ומחלות אחרות. יש גם טענות על נטייתם של חולים להתאבד, אולם הדבר לא הוכח. מחקרים לא מצאו כי המחלה מועברת במגע, או בין בני משפחה. גם פה, חלק גדול מהעובדות עדיין בגדר מסתורי.
הגורם למחלה אינו ידוע וההשערות רבות: וירוסים, מזהמים סביבתיים, תורשה - או שילוב של הכל יחד. בעבר נחשב וירוס אפשטיין בר, הגורם למחלת הנשיקה, כגורם אפשרי למחלה, אולם מחקרים הפריכו הנחה זו. כן נבדקים וירוסים נוספים ושילוב של משתנים כמו מטען גנטי, מתח, סביבה, גזע, גיל ומחלות קודמות. למעשה, היום מאובחנת המחלה רק על דרך השלילה: הרופא, באמצעות בדיקות, שולל קיום מחלות אחרות אצל המטופל ואז מגיע למסקנה שזו ככל הנראה מחלת היאפים.
העיקר, בלי מתח
היות וגורמי המחלה אינם ידועים, גם הדרך להחלים ממנה היא בגדר נעלם. הטיפול המסורתי המקובל בתסמונת הנו בעיקרו סימפטומטי הוא גורם לאדם לחוש טוב יותר ומטשטש את סימני המחלה. הטיפול עד כה נעשה בשורה של תרופות מחומרים נגד דיכאון והפרעות שינה, דרך ויטמינים ומשככי כאבים ועד תרופות הקשורות לדיקור סיני. התרופות מסייעות לחלק מהחולים ולאחרים לא, חלקן גם מפסיקות להשפיע לאחר שימוש ממושך.
הטיפול היעיל ביותר נשמע כמו פסיכולוגיה בגרוש: צריך להימנע ממתח ולהרבות במנוחה, לא רק פיסית אלא גם נפשית. ברפואה יש תחום מחקרי חדש בשם "פסיכו-נוירו-אימונולוגיה", הבודק את הקשר בין מתח למחלות המערכת החיסונית. עוד מתברר כי פעילות גופנית עוזרת לחולים, אולם יש להיזהר שלא לחצות את קו הסיבולת הגופנית שלהם, הנמצאת בשפל בגלל המחלה.
חולים רבים פיתחו רגישות לסוגי מזון כמו שוקולד, סוכר, קפאין ואלכוהול. רצוי להימנע גם מחומרים משמרים ומנגד להוסיף לתפריט ירקות.