וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מייקל או קובי

7.12.2000 / 17:58

שלושה אירועים מרכזיים התרחשו השבוע ב-NBA: קרל מאלון עבר את ווילט צ'מברליין בטבלת הנקודות, סקרמנטו ניצחה את סאן אנטוניו והלייקרס ניצחו את פילדלפיה. עוד נחזור לאירועים הללו.

תופעה חדשה: ההסתמכות על הכוכב היחיד

מי שרוצה באמת להבין עד כמה גדולה היתה שיקגו בשנות התשעים, צריך להסתכל דווקא על העונה שבאה אחרי הפרישה הראשונה של ג'ורדן. שיקגו שיחקה כדורסל אלוהי בחלק השני של העונה והיתה רחוקה מרחק שריקת פאול מפוקפקת אחת מעלייה לגמר.

השנה, יותר ויותר קבוצות מבססות את היכולת שלהם על כוכב בודד: סטקהאוס בדטרויט, גארנט במינסוטה, קרטר בטורונטו, מגריידי באורלנדו, סטיב פרנסיס ביוסטון וסטפון מרברי בנטס. היה קל לצרף לכאן גם את אלטון ברנד משיקגו ולאמאר אודום מהקליפרס, אבל הקבוצות הללו נשארות פאתטיות אפילו כשהכוכבים שלהם כן משחקים.

אם תרצו, ההסתמכות הזאת מעידה על ההשפעה האמיתית של הרחבת הליגה ופיזור מספר דומה של סופרסטארים על פני יותר קבוצות. אם תרצו, זוהי התוצאה של השיעור הלא נכון שלקחו מקבלי ההחלטות של הקבוצה משנות התשעים: הם רצו לחקות את ג'ורדן, לא את השיטה שעשתה את ג'ורדן. זאת שהפכה אותו למלך סלים עם אליפויות.

הטרנד הזה נהיה בהיר הרבה יותר ברגע שנבחנת שאלת האליפות, אבל עוד לפניה היא ניכרת גם בקבוצות שמפתיעות השנה: פיניקס, שרלוט, דאלאס, דנבר ובמידה מסויימת גם פילדלפיה הן קבוצות עם כוכבי ענק שנשארות תחרותיות גם אם הכוכב פצוע או שהוא נקלע לערב חלש.

האלופה תבוא מהמערב

אפשר היה להמר שהאלופה תגיע השנה מהמערב שניה אחרי שהתגלתה המחלה של אלונזו מורנינג. מה שעדיין לא דוסקס מספיק הוא הפלייאוף, שהולך להתרחש על החלק השמאלי של מפת ארצות הברית החל מחודש אפריל.

את פיניקס, דנבר, יוטה ודאלאס אף אחד לא רוצה לפגוש, בטח לא בסדרה של חמישה משחקים בפלייאוף, כשגניבה אחת של ניצחון חוץ יכולה להוריד לטמיון מאמץ של עונה שלמה. פורטלנד היא אניגמה, אבל היא לא פתרה במאומה את בעיית הבעיות שלה מהשנה שעברה: אף אחד, עד שראשיד וואלאס יוכיח אחרת, לא מסוגל לקחת אותה על הכתפיים כשזה חשוב באמת.

אבל שלושת הקבוצות שבולטות מעל לכל העדר הן סאן אנטוניו, סקרמנטו והלייקרס. סקרמנטו נראית נפלא, גם במשחקים מהם נעדר כריס וובר. יש לה 12 שחקנים שמסוגלים לתרום משמעותית בכל רגע נתון ויש לה את המאמן הכי מהפכן בליגה: ריק אדלמן לא שם לקבוצה הזו מעצורים. אדלמן למד היטב את שנות התשעים והבין שהדרך חשובה לעין ערוך מהיעד. סקרמנטו היא הקבוצה שהשחקנים שלה נהנים יותר מכל קבוצה אחרת לעבוד. בשום שניה לא נראה עליהם שהם באים לעבוד על הפרקט.

סקרמנטו, זה ההימור שלי, תהיה המהמורה האמיתית לשאיפות האליפות של הלייקרס. זה די נדוש להתעסק בלייקרס, בשאקיל ובג'קסון אבל בסקירה הבאה יהיה ניסיון בין האלמנטים המקבילים שבין קבוצות האליפות שבנה ג'קסון בשיקגו ובלוס אנג'לס.

גדול יותר מג'ורדן

ובכל זאת, לוס אנג'לס ניצחה השבוע את פילדלפיה בהילוך שלישי ובלי ללחוץ על הגז. שאקיל הוריד 20 ריבאונדים, חסם 7 זריקות והוא מקבל על הפרצוף מעין ארשת שעדיין לא ירדתי לפישרה. מה שברור שתהליך ההתבגרות של שאקיל הוא תופעה שאפשר לעקוב אחריה משחק לאחר משחק.

אבל הסיפור של הלייקרס הוא קובה ברייאנט. ברייאנט מוליך את טבלת מלך הסלים מתוך המשחק הקבוצתי, מבלי לפגום בו, הוא מפתח קליעות חדשות וקטלניות, הוא הפך לקלע אוטומטי כמעט מכל טווח על המגרש.
מול הסיקסרס הוא לקח על עצמו את המשימה לעצור את אלן אייברסון. ברייאנט גרם לאייברסון לקלוע בפחות מעשרים וחמישה אחוזי הצלחה מהשדה תוך שהוא עדיין קולע 32 נקודות.

קבלו הצהרה מפחידה: אני לא הולך להשוות בין ברייאנט לג'ורדן; אני אומר שברייאנט הולך להיות גדול יותר. אולי לא בפרסונה או בהשפעה שלו על המשחק, אבל הוא קולע יותר מכולם, הוא שומר על הטובים מכולם ולפני שבוע הוא רצח את סן אנטוניו עם 43 נקודות, שלוש יותר מהטמפרטורה שהראה המדחום שלו. ובגיל 22, הגיל שבו נכנס ג'ורדן לליגה, ברייאנט שואף לאליפות שניה.

sheen-shitof

עוד בוואלה

הטיפול שמאריך את חייהם של חולי סרטן ריאה

בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה

יוטה של מאלון

נשארה יוטה. ליוטה יש את המאזן הטוב ביותר בליגה, נכון לעכשיו. אולי בגלל שמאז ומתמיד היא סמכה על הכלל ולא על הפרט שלה. השנה היא ערכה מיני שידוד מערכות והביאה את סטארקס, מאנינג ודוניאל מרשל לעזור למאלון וסטוקטון.

מעולם לא הייתי חסיד של יוטה. בקרקס הגדול בעולם הם תמיד נראו לי כמו קבוצת מתנחלים לא שייכת. הם מעולם לא היו גדולים מהחיים. סטוקטון ומאלון כבר מזמן נכנסו להיסטוריה, ההזמנות להיכל התהילה נכתבו עבורם כבר לפני למעלה מעשור. הם המקצוענים המושלמים. סטוקטון כבר כבש את המקום הראשון בטבלאות כל הזמנים של החטיפות והאסיסטים, תוך שהוא מוריד משם שמות כמו מוריס צ'יקס ומג'יק ג'ונסון. השבוע הוא מסר עוד אסיסט למאלון ועזר לו לעבור את ווילט צ'מברליין ולעלות למקום השני בטבלת מלך הנקודות של כל הזמנים, יותר מששת אלפים נקודות אחרי קארים, עניין של ארבע עונות בשביל מאלון.

מאלון הוא באמת עוף מוזר. שחור מלואיזיאנה שמשחק וקובע את ביתו ביוטה המורמונית, נוסע על סמיטריילרים בפגרה ומתפלא מדוע מבוזבזים שטחי מרעה יקרים כדי שאנשים יוכלו לשחק גולף. מבחינה גופנית הוא נראה טוב יותר מהשנה בה נכנס לליגה. לבן אדם יש פחות אחוזי שומן מאשר אחוזי העמלה החודשית שנותן לכם הבנק על תוכנית החסכון שלכם.

יוטה חזרה בעיתוי מושלם ממסע של משחקי חוץ לאולמה הביתי, המקום שבו מאלון היה אמור לעלות למקום השני. פחות מחמש דקות לפני סוף הרבע השני הוא קיבל אסיסט מסטוקטון וקלע את הנקודה השמינית שלו, זאת שהקפיצה אותו למקום השני. הקהל חגג, ג'ורדן הרגיל את הקהל של יוטה לחגוג מקומות שניים.

קרל מאלון סיים עם 32 נקודות ושניים עשר ריבאונדים במשחק הנצחון של יוטה על טורונטו. הוא אולי יעבור את קארים בטבלת הנקודות אבל לעולם הוא יפגר אחריו בשש אליפויות.
היה קל לי להגיד על מאלון את המשפט הזה על חשיבות הדרך על היעד. זה היה הרבה יותר קל אם קרל מאלון, במשחק הכה חגיגי שלו, לא היה מורחק דקה לפני סיום המשחק.

4
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully