זהו, המשחק המקדים נגמר. רשימות המועמדים הושלמו. בנק 150 המועמדים מהם, בוריאציה זו או אחרת, יבחרו 120 חברי הכנסת הבאים נחתמה. בחינת הרשימות מעלה עובדה מוזרה. אין כל מועמד חובש כיפה ציונית דתית במרחב האידיאולוגי בין זבולון אורלב (כמייצג הקו "השמאלי" במפד"ל) לבין מיכאל מלכיאור נציג מימ"ד במפלגת העבודה.
האם יכול היות כי בכל המרכז והימין המתון, שהוא ללא כל ספק, הגוש המהותי ודומיננטי בציבור וככל הנראה בכנסת הבאה אין נציג לציבור הדתי לאומי? האם בליכוד, המפלגה האמורה לייצג את התחום בין משה פייגלין, ממנהיגי זו ארצנו לבין דן מרידור, שהיה חלק ממשלחת אהוד ברק לקמפ דייויד, אין מקום לאף מועמד שהכיפה על ראשו לא תצוץ רק בביקורים אצל רבנים, כנסים או ביקורי אבלים? מתברר שלא.
מכאן, שיש ואקום במרכז המפה הפוליטית, קיים ציבור דתי לאומי
(גם בקרב המתנחלים) אשר אינו עונה לסטריאוטיפ של מתנחל לבוש דובון ולרגליו סנדלים תנכיות מחזיק עוזי בידו ורוקד על גבעות יהודה ושומרון וכמובן כל אותם חובשי הכיפות החיים ממערב לקו הירוק ושפוטנציאל המצביעים בו רחוק מלהיות בטל בשישים ואף על פי כן אין כל רשימה או ליתר דיוק מועמד ראוי שלוטש עיניים לשם.
מצד אחד, המפד"ל שכידוע מיצבה עצמה מימין לליכוד ובהתעלם מרשימתו הגזענית של מיכאל קליינר מתחרה עם האיחוד הלאומי על הסמן הקיצוני במפה הפוליטית. מהצד השני מפלגת העבודה, שבאורח פלאי ממקמת שלושה מועמדים (אברום בורג ושני נציגי מימ"ד) במקומות ריאלים (תלוי כמובן באופטימיות ובסקר העדכני).
האם מימ"ד עושה טעות כאשר אינה מתמודדת באופן עצמאי בבחירות? על פניו נראה שלא. בפעם הראשונה, היחידה וכנראה גם האחרונה בה הרהיבה מימ"ד עוז בנפשה להתמודד באורח עצמאי, כשלה המפלגה ולא עברה את אחוז החסימה וכל קולות מצביעיה ירדו לטמיון.
יחד זאת דבר או שניים קרו במדינה בעשור שחלף מאז וגם המפה הפוליטית השתנתה משהו. ישראל היא היום מדינה לאחר הסכמי אוסלו ואינתיפאדה בת שנתיים. אך חשוב מכך במונחים אלקטוראליים: מול מימ"ד לא עומדת המפד"ל בראשות זבולון המר שהחינוך הממלכתי דתי ולא ההתנחלויות היו בראש מעייניו לעומת המפד"ל של היום שבראשה עומד אפי איתם.
אז מדוע מימ"ד אינה מתמודדת לבדה ואוחזת בקרנות מזבח השריון ברשימת העבודה? אולי משום שכיום בראשה עומד מיכאל מלכיאור, הרב הסקנדינבי, שכריזמה אינה שמו השני ולא נראה כי הוא יכול לשלהב מישהו לצעוד בעקבותיו.
נראה כי עד אשר לא יחזרו מנהיגי הגוש הציני דתי המתון פרופסור אבי רביצקי והרב ליכטנשטיין מהגלות הפוליטית שגזרו על עצמם לא תתמודד מימ"ד עצמאית וקולות המרכז הציוני דתי ילכו לליכוד, על אף שכדברי אפי איתם פנינה רוזנבלום לא תדאג כל כך לשמור על זכויותיהם.
דרוש: מנהיג חובש כיפה
ישראל כורם
23.12.2002 / 9:12