היום לפני 25 שנה הוא נעצר בעיר המקלט שלו, חרטום, בירת סודאן, שביקשה אז להתקרב למערב. הוא הוסגר לצרפת, נשפט ונידון למאסר עולם. כבר רבע מאה הוא מאחורי הסורגים, ימי התהילה שלו מאחוריו, אבל לפני 40 שנה הוא היה אחד האנשים הידועים והמפחידים ביותר בעולם. בעידן שלפני אל-קאעדה ודאעש, הוא היה הטרוריסט הידוע והמבוקש ביותר בעולם כולו, , שידוע יותר בתור קרלוס "התן".
היום מדברים על הסללה, וייתכן שקרלוס הוסלל כבר מלידה. כשנולד בוונצואלה בשנת 1949 אביו, עורך דין מרקסיסטי, העניק לו את השם הפרטי איליץ'. שני אחיו נקראו לנין ווולדימיר. יחד - ולדימיר איליץ' לנין, מנהיגה הראשון של ברית המועצות. עם התחלה כזו ההמשך אולי מתבקש, במיוחד בזמן המלחמה הקרה ושנות הטרור האידיאולוגי של השמאל הקיצוני ברחבי העולם בשנות ה-70.
אחרי שהוריו התגרשו, הוא עקר עם אמו ללונדון והחל ללמוד באוניברסיטת פטריס לומומבה, על שם המהפכן שנרצח במוסקבה. לכאורה הוא גורש מהאוניברסיטה בשנת 1970, כשההסבר הסביר יותר הוא שסנשז הצעיר אותר וגויס בידי הקג"ב ונשלח למשימה. כל הסטודנטים באוניברסיטה הזו היו מטרה לגיוס וכולם היו מחויבים למטרה המרקסיסטית. אחרת איזו סיבה אחרת הייתה לבוא מהמערב ללמוד במוסקבה, שבאותן שנים לא הייתה המקום הכי סימפטי בעולם.
ב-1970 הוא החל את דרכו כטרוריסט לכל דבר ועניין, והתגייס לארגון הטרור הראשון שלו, שאתו ישמור על קשרים תמיד - החזית העממית לשחרור פלסטין, ארגון מרקסיסטי, חילוני בהנהגת ג'ורג' חבש וודיע חדד. הוא יצא להתאמן בירדן, נלחם לצד חבריו באירועי ספטמבר השחור. הוא קיבל את הכינוי קרלוס התן, שם שדבק בו לתמיד. מקור השם כפול - חדד נתן לו את הכינוי קרלוס כשם גנרי לגבר דרום אמריקני, ולגבי התן - באחד מחדרי המלון שבו שהה נמצא הספר "יומו של התן" מאת פרדריק פורסיית, המספר על רוצח שכיר קר רוח ואלמוני, איש אינו יודע מה שמו האמיתי ומה מראהו, אמן תחפושות שאי אפשר לעצור אותו שנשכר בידי אנשי מחתרת לחסל את דה גול. התקשורת הדביקה לו בחדווה את הכינוי הדרמטי. כיאות לרוצח שכיר ואיש העולם הגדול, הוא שלט בספרדית, אנגלית, צרפתית, רוסית וערבית.
שלוש שנים אחרי התגייסותו, ב-1973, הוא עשה את פעולת הטרור הראשונה הידועה שלו: ניסיון לרצוח את לורד אדוארד זיו, איל הון בריטי יהודי ציוני, יו"ר מרקס אנד ספנסר. הוא ירה בו בפנים, אבל היה מעצור בנשק והרצח נכשל. הפעולה הבאה תהיה גם כן בלונדון, פצצה בסניף בנק הפועלים. אחר כך ניסה להפיל באמצעות טילים מטוסים של אל על בנמל התעופה אורלי בפריז, ונכשל שוב. שבועיים אחר כך הוא מנסה מתקפה גדולה באורלי, אבל אחרי הפעולה הקודמת הייתה כוננות גבוהה. הטרוריסטים נחשפו, לקחו בני ערובה, ובתמורה לשחרור בני הערובה הם יצאו לבגדאד.
ההצלחות שלו בפועל היו מעטות וקלושות, אבל נוצר סביבו מיתוס אדיר - מזכיר מעט מרקסיסט דרום אמריקני אחר, ארנסטו "צ'ה" גווארה.
ב-1975 הצליחה המשטרה הצרפתית ללכוד את איש הקשר של החזית איתו, והוא מציע להסגיר לידיהם את קרלוס. המודיע ושני סוכני משטרה לא חמושים יוצאים אל דירת המסתור של החזית העממית, שם מסתתר קרלוס, שחיסל את שלושתם ונעלם.
הפעולה הבאה שלו תהיה המפורסמת מכולן. בדצמבר באותה שנה, על פי הזמנה - כנראה של סדאם חוסיין או מועמר קדאפי שרצו להעלות את מחיר הנפט, קרלוס חוטף את שרי הנפט של ארגון אופ"ק המתכנסים בווינה. מסייעים לו בכך שישה טרוריסטים נוספים, בהם שניים מארגון באדר מיינהוף. הוא היה אמור לרצוח שניים משרי הנפט - של ערב הסעודית וגם של איראן, שעוד נשלטה אז על ידי השאה הפרו-מערבי.
הטלוויזיה האוסטרית נענית לדרישתו, מקריאה את המניפסט שלו, הוא ואנשיו קיבלו מטוס וקיבלו מקלט מדיני באלג'יריה. כל בני הערובה שוחררו. לימים טענו שהטרוריסט האידיאולוגי פשוט לקח שוחד עצום כדי לא לרצוח את שרי הנפט של ערב הסעודית ואיראן. החזית העממית סילקה אותו משורותיה והוא היה לטרוריסט שכיר חרב. כן, ממש כמו בסרטי פעולה גרועים. היו לו חוזי עבודה עם השטאזי המזרח גרמני ועם הסקוריטטה הרומני.
הוא ירד למחתרת, עד שבשנת 1982 הוא צף שוב. אשתו, מגדלנה קופ, יוצאת ארגון באדר מיינהוף, נעצרה בצרפת לאחר ניסיון פיגוע בטיל בכור גרעיני. קרלוס הציע לצרפת לשחרר את אשתו, ומשצרפת לא נענתה לבקשה הכה מנומסת, החל בסדרת פיגועים נגד מטרות צרפתיות ואז היא שוחררה.
הזוג נודד בין לוב, קובה, סוריה, ומגיע לסודאן. בלחץ אמריקני, מדינות רבות כבר לא מוכנות לארח את קרלוס כולל גרמניה המזרחית. הוא ידוע מדי, הפך לסמל לטוב ולרע. סודאן רצתה לצאת מרשימת המדינות התומכות בטרור, וקרלוס גר בחרטום ומנהל אורח חיים שלא עלה בדיוק בקנה אחד עם מארחיו המוסלמים המחמירים ואז נעשתה עסקת הסגרתו לצרפת.
משפטו נפתח ב-1997 ותוך תשעה ימים נמצא אשם במעשי הרצח של 1975 ונידון למאסר עולם שהוא מרצה עד היום. מהכלא פרסם ספר שבו תמך גם באוסמה בין לאדן.
בשולי הדברים עוד שתי הערות על הדרך האידיאולוגית והאישית שעושים אנשים קיצוניים ומאוסים: את ההגנה המשפטית עליו מממן בנקאי שווייצרי בשם פרנסואה ז'נו, אדם שתמך כספית ואידיאולוגית בנאצים, כולל מימון משפט אייכמן, ובטרור האסלטמי.
בכלא נישא קרלוס לאשתו השלישית. השנייה היא לנה ג'ראר, פלסטינית שנעלמה אין יודע לאן ועל ידי מי, אם כי אפשר לנחש, וגורלה נותר מסתורין. אשתו השלישית היא עורכת הדין שלו, איזבל קוטאנט פיירה הצרפתיה, שהגנה בלהט על קרלוס, על סלובודן מילושביץ' הקברן של יוגוסלביה ועל קלאוס ברבי, הקצב מליון במלחמת העולם השנייה.