פתאום כולם שכחו את הדברים החשובים באמת

כבר שבוע שאיננו שומעים כמעט אלא על שחיתויות בליכוד. המשטרה חוקרת והתקשורת חוגגת. העובדה שהמשטרה, והליכוד עצמו, בודקים את הפרשייה היא כמובן מבורכת. אי סדרים כנראה שהיו שם, וכל מדינה ומפלגה דמוקרטית ראוי שיתנערו מאלה. חובתה של התקשורת לסקר ולדווח על אירועים והתפתחויות אלה. חבל רק שיש מי ששכח שפן אחר של מדינה מתוקנת הוא שאין מרשיעים אדם עד שהוכחה אשמתו. ה"חגיגה" בענין היא מוקדמת, וחמורה לא פחות מעצם החשדות. היא לא תאפשר לחשודים להתנער מההאשמות גם אם תוכח חפותם, והיא מבקשת להשמיץ תנועה שלמה בשל מעשיהם של בודדים.

לגופו של ענין, החשדות כנגד הליכוד מתחלקות לשתי קבוצות. ישנן שמועות כלליות לגבי הטבות עם חברי המרכז: יש מי שדאג למשרות במהלך השנים, מי שנתן אולי מתנת בר-מצווה נדיבה מדי ומי שחילק משקאות על חשבון הבית. הפוליטיקה, כפי שהזכיר לנו השבוע פרופ' בן שלמה בתוכניתו של דן מרגלית, היא זירה כוחנית. דברים שכאלה ספק אם חורגים מהמקובל. צביעותם של יורשי מפלגת השלטון המקורית שקובלים על חלוקת "ג'ובים" כלשונם, לא תתואר במילים. כאילו שהנגבי המציא את השיטה ונושאי המשרות לאורך מרבית שנותיה של המדינה לא היו בעיקר מקורבי מפא"י.

סוג אחר של חשדות, חמורות ביותר, עוברות את הגבול הפלילי. בהן, ורק בהן, עוסקות החקירות המשטרתיות. אם יתגלו עבירות בליכוד כגון מתן שוחד, ראוי , בנוסף לעונש הקבוע בחוק, להרחיק את הגורמים המעורבים מן התנועה, ואפילו אם חלילה יהיו אלה חכ"ים או שרים. ראש הממשלה התחייב לעשות זאת, ואין ספק שכך יעשה. מי שמעונין בהצלחתה של הליכוד ומחויב לדרכה, צריך שיהיה בראש מדבירי הנגע הזה. אך העובדה, שאותה מנסה התקשורת לטשטש, היא שבינתיים נעצרו לחקירה רק כמה פעילי שטח לא מוכרים. כידוע, שום תנועה גדולה אינה יכולה לפקח על מהלכיהם של כל עסקניה ואלה, בכל מפלגה גדולה, אינם בהכרח נושאי האידיאלים של התנועה.

ומה לגבי המפלגה האחרת? היועץ המשפטי הורה השבוע לחקור גם את אי הסדרים בבחירות המקדימות בעבודה. על כך הגיב מצנע – שתמונתו מתנוססת תחת כותרות שנושאן פוליטיקה ישרה - כי זהו "מעשה בלתי ראוי" ו"מעשה שלא ייעשה". על מניעיו אמר כבר עמוס כרמל בידיעות אחרונות שהם "אולי מה שגורם לאדם הנושא חמאה על ראשו להימנע מחשיפה לקרני השמש" (ידיעות אחרונות, 24 שעות, 18.12). על פי החשדות, אי הסדרים בהצבעה בעבודה השפיעו משמעותית על אופי הרשימה. בל נשכח גם את החקירה בעניין מימון מטה הבחירות של מצנע עצמו. את העמותות של ברק, כבר נמאס להזכיר. "בחרת שרון קיבלת אלפרון", אומרים בעבודה, כאילו שמי שהצביע למפלגתם בפעם האחרונה לא קיבל אתם גם את יוסי גינוסר.

כמובן ששחיתותה של מפלגה אחת אינה מכשירה את רעותה. אך העובדה שכולם חשודים מחזירה אותנו לקו ההתחלה שבו עלינו לבחור בין שני דרכים ובין שני מנהיגים, לא בין מפלגת נקיי כפיים לבין מושחתים. אסור ליפול בפח ההשמצות החד צדדיות שטומנת מפלגת העבודה, שאיבדה כבר מזמן את דרכה. אינני מטיפה כאן להצביע ליכוד, קשה לעשות זאת בלב שלם לפני שיתבררו עוד פרטי חקירה. אך מי שינטוש את המחנה הלאומי לטובת העבודה, או אפילו למען מפלגת "שינוי", שדרכה המדינית ונאמנויותיה הפוליטיים אינן חד משמעיות, סופו שיבכה עם כולנו את בחירתו בכייה לדורות.