זאטופק הובא למנוחות

אמיל זאטופק, יליד ה-19 לספטמבר 1922, הובא היום למנוחות. אחד האתלטים הגדולים בתולדות המשחקים האולימפיים, נקבר היום בפראג בטקס ממלכתי, שלמרות כמות המשתתפים הגדולה, ביניהם אח"מים רבים, אופיין בפשטות.

ארונו של זאטופק נעטף בדגל צ'כיה ומעל הקבר הונף הדגל האולימפי. נשיא הוועד האולימפי, חואן אנטוניו סמראנש, היה בין המספידים וסיפר: "הייתי באיצטדיון בהלסינקי ב-1952 כשהוא זכה בריצת המרתון, כל 60 אלף הצופים באיצטדיון נעמדו על רגליהם וקראו בקול 'זאטופק, זאטופק', באותו רגע הבנתי את את משמעות הרוח האולימפית. אמיל זאטופק היה אגדה ואגדות לעולם אינן מתות".

באותם משחקים קבע זאטופק את את אחד ההישגים הספרטיביים הגדולים של המאה- הוא זכה במדליות זהב בריצות ל-5,000 ו-10,000 מטרים וחתם בניצחון באותה ריצת מרתון, בפעם הראשונה בחייו בה רץ למרחק זה. בכל 3 התחרויות קבע גם שיאים אולימפיים.

זאטופק הותיר אחריו את אישתו דנה, אתלטית גדולה בזכות עצמה. השניים, שנולדו באותו יום, התחתנו ביום ההולדת המשותף שלהם בשנת 1948 וקבעו תקדים היסטורי, כשזכו ב-1952 במדלית זהב אולימפית באותו יום- הוא על המסלול והיא בהטלת כידון.

אחת העובדות שחזרה תמיד בסיפורים על זאטופק היא המקצוענות שלו, שהייתה מאפיין בולט בימים ספורט חובבני היה יותר מביטוי ערטילאי. זאטופק התאמן על פי מערך אימוים מורכב, שהכין לעצמו והקפיד מאוד בנושאי תזונה.

סיפור פיקנטי מריצת המרתון המפורסמת שלו בהלסינקי, מתאר אולי את יחודיותו על רקע הספורט בזמנו. במהלך הריצה ניגש זאטופק, לאחד מהפייבוריטים לזכייה ושאל אותו בתמימות: 'אתה חושב שהקצב מהיר מספיק?'. 'אם אתה חושב שאתה יכול לרוץ מהר יותר, אתה מוזמן לנסות', ענה לו הבחור. זאטופק שידע לזהות עצה טובה, שמע בקולו וזכה בזהב.

זאטופק, שששבר במהלך הקריירה שלו 18 שיאים עולמיים, פרש ב-1958 ופתח בקריירה צבאית. פרק זה בחייו נקטע לאחר מרד האביב בפראג 1968- הסובייטים כזכור דיכאו את המהפכה הרפורמית וזאטופק, שתמך ברפורמים בגלוי, הודח ב-1970 מהצבא, מהמפלגה הקומוניסטית ומתואר הכבוד שנשא בזכות הישגיו הספורטיביים.

במשך שנים אחדות עבד כפועל מחוץ לפראג, אך ב-1976, כשהשלטון הקומוניסטי בצ'כיה התרכך, קיבל מישרה בארכיון הספורט הלאומי בפראג, שם עבד עד שבריאותו הדרדרה לפני שנים אחדות.