עד כמה מהר מצליחים בתי החולים להביא מטופלים לצנתורים דחופים, מהו זמן ההמתנה הממוצע לבדיקות CT ו-MRI וכמה תינוקות מגיעים לטיפולי טיפת חלב שבועיים מיום לידתם - דוח חדש של משרד הבריאות מסכם את ממצאי התכנית הלאומית למדדי איכות במערכת הבריאות, שמקיפה תחומים נרחבים הכוללים טיפות חלב, פרה-הוספיטל בתי חולים כלליים, בתי חולים גריאטריים ובריאות נפש.
זמן למתן צנתור דחוף
אחד המדדים שנבדקים מדי שנה בין בתי החולים הוא מדד ביצוע צנתורים דחופים תוך 90 דקות מרגע הגעתו של החולה לבית החולים. מחלות הלב הן סיבת המוות השנייה הנפוצה בישראל לאחר פטירה ממחלות הסרטן. מדי שנה מתבצעים עשרות אלפי ניתוחי לב של מטופלים וחולים, מעל 4,000 הינם צנתורים דחופים, הנדרשים בהתקפי לב חמורים ומסכני חיים, שמחייבים פינוי דחוף לבית חולים.
היעד שהציב משרד הבריאות הוא ביצוע הטיפול תוך 90 דקות מרגע הכניסה לבית החולים ב-90% מהמקרים. ואכן, על פי הנתונים עולה כי חל שיפור משמעותי בביצוע צנתור חירום בשנתון החולף: אם בשנת 2013 היה המדד על 68% ביצוע, בשנתון 2017-2018 הוא עמד על 91%. בית החולים שנמצא בתחתית הרשימה עם רק 80% ביצוע צנתורים הוא בית החולים לניאדו בנתניה. במקום שלפני אחרון נמצא בית החולים זיו שבצפת עם 87%, מעליהם עם 88% בית החולים הלל יפה בחדרה, ומעליהם עם 89% - בתי החולים פוריה בטבריה והדסה עין כרם בירושלים.
15 בתי החולים כמעט מגיעים לממוצע השנתי ועומדים על 90% ביצוע. באשר לממוצע הארצי, אם כניסתו של המדד בשנת 2013 עמדו ברף הבדיקה רק 68% מן המקרים, בשש השנים שחלפו חל שיפור משמעותי בעמידה ביעדים של בתי החולים. בשנת 2014 עמד המדד על דיוק של 79% ולאורך השנים חלה עלייה, עד שבשנת 2018 חלה עלייה נוספת ל-91% במדד הארצי של בתי החולים.
זמן המתנה לבדיקת CT/MRI לזיהוי אירוע מוחי
לפי הערכות המבוססות על סקרים לאומיים, בישראל מתרחשים כ-15 אלף אירועי מוח מדי שנה. כ-85% ממקרי השבץ נובעים מחסימה של כלי דם מוחי (שבץ מוחי איסכמי) וכ-15% נובעים מקרע בכלי דם הגורם לדימום לתוך רקמת המוח (הם שבץ מוחי דימומי). אבחון מהיר של מקור הבעיה הינו קריטי: ביצוע CT או MRI יאפשר להבחין בין דימום מוחי לבין חסימה, ויקבע את הגישה הטיפולית בחולה.
נושא זה נבחן במסגרת התכנית באמצעות מדד חציון הזמן לביצוע CT או MRI. מהבחינות נמצא כי לאורך שנות המדידה חל שיפור משמעותי בזמן חציוני עד לביצוע CT/MRI בקרב חולים אלו ברמה הלאומית. בשנת 2015, שבה הוכנס המדד לבתי חולים בישראל, עמד זמן ההמתנה החציוני לבדיקת הדמיה במקרי שבץ מוחי על 55 דקות ואילו בשנת 2018 ירד זמן ההמתנה החציוני ל-29 דקות.
בתחתית רשימת בתי החולים בהם לוקח הזמן הרב ביותר לביצוע בדיקות CT או MRI לזיהוי מוקדם שבץ נמצא בית החולים יוספטל, עם המתנה של 48 דקות עד לביצוע הבדיקה הדחופה, מעליו ברשימה בית החולים אסף הרופא עם זמן המתנה של 43 דקות לבדיקה הדחופה. אחריהם בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת עם המתנה הארוכה של 42 דקות לבדיקה הדחופה. וולפסון בחולון והעמק בעפולה מדורגים מעליהם עם 41 דקות המתנה לבדיקה הקריטית.
בראש הרשימה צועדים בגאון כמה בתי חולים שזמן ההמתנה לבדיקה הקריטית יורד מהזמן החציוני, שעומד על 29 דקות. בראש הרשימה נמצא בית החולים זיו, עם 20 דקות המתנה לבדיקה, מתחתיו המרכז הרפואי לגליל עם 21 דקות המתנה, ואחריו שיבא (תל השומר) עם 22 דקות המתנה. אחריו, עם 25 דקות המתנה לבדיקה החשובה, נמצאים שלושה בתי חולים: הדסה עין כרם בירושלים, קפלן ברחובות ושערי צדק בירושלים.
שבץ מוחי הוא סיבת המוות השלישית בשכיחותה בישראל, כאשר בשנת 2009 יוחסו 5.5% מכלל הפטירות בישראל לשבץ מוחי. מלבד התמותה, הנטל העיקרי המיוחס לשבץ מוחי הוא המוגבלות ארוכת הטווח הנגרמת בעקבות האירוע, בפרט באוכלוסייה המבוגרת. גורם הסיכון העיקרי לשבץ מוחי הוא יתר לחץ דם, הנמצא בשכיחות גבוהה באוכלוסייה בגיל המבוגר, גם בגברים וגם בנשים. בארגון השבץ האמריקני ממליצים שהבדיקה תתבצע תוך 25 דקות ותאובחן על ידי מומחה תוך 45 דקות מרגע הגעתו של המטופל לבית החולים.
זמן המתנה לבדיקת ראשונית במחלקה לרפואה דחופה
הבדיקה הראשונית במלר"ד, המכונה טריאז', מסייעת לצוות הרפואי לזהות מטופלים עם פתולוגיות מסכנות חיים, על מנת שמטופלים אלו יקבלו את הטיפול המתאים בזמן ובאופן הבטיחותי ביותר. קיימות כמה שיטות לביצוע טריאז', שבעזרתם יכול הצוות הרפואי יכול לזהות מקרים דחופים, לתת טיפול תוך חלון זמן סביר בהתאם למצב המטופל, ולהקצות משאבים דרושים. זמן עד קבלת טיפול מהווה גורם מרכזי בהצלחתו ומשפיע על הסיכון לתחלואה ותמותה.
בשנת 2015 יצא חוזר מנהל רפואה של משרד הבריאות שמטרתו להטמיע את הליך הטריאז' בכל מחלקות לרפואה דחופה בישראל. לפי הנותנים עולה שחציון זמן ביצוע הטריאז' ברמה הלאומית עומד על עשר דקות ועדיין יש מספר לא קטן של בתי חולים ברחבי ישראל שממוצע ההמתנה לטריאז' הוא מעל לזמן הממוצע החציוני. בתחתית הרשימה - בית החולים הדסה עין כרם עם זמן המתנה של 15 דקות, מעליו הדסה הר הצופים עם 14 דקות המתנה לטריאז'. מעליהם, עם 13 דקות המתנה, בתי החולים מאיר בכפר סבא ואיכילוב בתל-אביב. מעליהם, עם 12 דקות המתנה, בתי החולים קפלן ו-וולפסון.
בראש הרשימה מצוי בית החולים הצרפתי סנט וינסנט בירושלים עם רק שתי דקות המתנה לטריאז'. אחריו, המשפחה הקדושה בנצרת עם שלוש דקות המתנה לבדיקה הראשונית במיון, אחריו לניאדו עם ארבע דקות המתנה. אחריהם שני בתי חולים בהם ההמתנה עד לבדיקה הראשונית היא חמש דקות - בית החולים זיו ושערי צדק בירושלים.
ביקור ראשון בטיפת חלב בתוך שבועיים מהלידה
התקופה שלאחר הלידה היא חשובה בהתפתחות הביולוגית והפיזיולוגית של התינוק וגם להתפתחות הקשר בינו לבין האם והמשפחה. כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת ממליץ על ביקור ראשון תוך שבועיים ממועד הלידה.
משרד הבריאות שמו להם יעד לאומי ש-75% מכלל התינוקות שנולדים יגיעו לביקור ראשון בטיפת חלב בשבועיים ראשונים מלידתם, אך קיים הבדל בין הרצוי למצוי. רק 44% מכלל התינוקות היהודים מגיעים עם הוריהם לטיפת החלב שבועיים מיום לידתם, בקרב האוכלוסייה הערבית המצב חמור אף יותר - רק 30% מהתינוקת מגיעים לביקור ראשון בטיפת חלב בשבועיים הראשונים מלידתם.
עוד עלה שבקרב התינוקות היהודים קיים קשר חיובי בין המצב הסוציו-אקונומי של הוריו לביצוע הבדיקה הראשונה במועד המועדף, ובערבים נמצא כי ישנה שונות בשיעור הביצוע ביחס לפריפריאליות של האוכלוסייה. למרות שיעור הביצוע הנמוך יחסית של המדד, ניתן לראות כי 50% מהתינוקות מגיעים לטיפת חלב עד גיל חודש, ו-90% עד גיל חודשיים.
במהלך הביקור הראשון של התינוק והאם בתחנת טיפת חלב, נאספים נתונים בסיסיים כגון היקף ראש, הערכת העלייה במשקל, זיהוי ומעקב אחר בעיות שלא נבדקו בבית החולים אך דורשות התערבות רפואית. כדי לוודא התפתחות תקינה, חשוב לזהות בעיה פיזיולוגית, התפתחותית, רגשית או משפחתית מוקדם ככל האפשר. הביקורים בטיפות חלב מהווים מקור לתמיכה רגשית עבור ההורים, וכן אמצעי הדרכה בנושאים מגוונים כגון הנקה, בטיחות, הורות ואיתור בעיות אחרות, לרבות דיכאון לאחר לידה. על פי ההנחיות של האקדמיה האמריקני לרופאי ילדים, יש להקפיד שהביקור הראשון יתבצע תוך שלושה עד חמישה ימים ממועד הלידה.
"שמחים לראות שבתי החולים ממשיכים להשתפר"
האגף להבטחת איכות במשרד הבריאות מקדם מאז שנת 2013 את התכנית לאומית למדידת איכות הרפואה בבתי החולים. מדי שנה, עושים בתי החולים מאמצים כדי לקבל דירוג גבוה במדד היוקרתי והתחרותי. התכנית כוללת כמה פרמטרים בתחומים רפואיים רבים ובמסגרות טיפול שונות. לאחר שש שנים נמצא כי ניכר שיפור עקבי ויציב ברוב המדדים שנבדקו לאורך השנים, הן ברמת מוסדות הבריאות השונים והן ברמה הלאומית.
למשרד הבריאות יש ועדה מייעצת שקובעת מהם אותם מדדי האיכות שייבחנו ובאיזה אופן הם ייבחנו. השנה, ועדה מייעצת חדשה, שהוקמה בהתאם לתקנות, תסיים את בחינת המדדים ותהליכי העבודה של התוכנית. עד סוף השנה יצאו עדכונים מסודרים בכל תחומי המדידה.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן אמר כי "מדדי האיכות הן אחת מתכניות הדגל של משרד הבריאות ומשקפות את המחויבות שלנו לשיפור הטיפול הרפואי בכל הממדים. החל מהטיפול הרפואי קליני ועד חוויית המטופל וזמני ההמתנה. אני שמח שהמערכת ממשיכה להשתפר ואף הגיעה השנה לשיאים חדשים. נמשיך לפעול במחויבות על מנת להעמיד למערכת הבריאות את המשאבים הדרושים להמשך קידומה לטובת אזרחי ישראל".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב אמר כי "החשיבות של התכנית היא עצומה למערכת ואני שמח לראות שהיא משתפרת ומגיעה לתוצאות טובות יותר הפעם", אמר והוסיף כי "אנחנו שמחים לראות שבתי החולים ממשיכים להשתפר והמחויבות שלנו היא להמשיך להסיר את החסמים להמשך התהליך החיובי שמתקיים. אני מודה לפרופסור ירון ניב על הובלת התכנית הלאומית לאיכות והבאתה למקום גבוה ונכון יותר".
פרופסור ירון ניב, סמנכ"ל לאיכות ובטיחות במשרד הבריאות שמוביל את התכנית במשרד, סיכם ש"מדדי האיכות מכסים את כל מעגלי החיים וסוגי הטיפול ומהווים מנוף לשיפור מתמיד בתפקודם של מוסדות הבריאות. הוא מעודד תהליכי איכות ובטיחות ומדרבן את ההנהלות והצוותים לקדם נושאים חשובים לבריאות המטופלים". לדבריו, "זה המקום להודות לצוותים הרפואיים, מנהלי האיכות והבטיחות, הנהלות המוסדות הרפואיים, אנשי האיכות והבטיחות והנהלת משרד הבריאות על עבודה מאומצת לטובת המטופלים והאוכלוסייה כולה".