הכאוס בפנטגון מקטין את החשש למלחמה של ארה"ב עם איראן

תופעת הטראמפולינה שבה ממלאי המקום צצים ונעלמים במערכת הביטחון האמריקנית מקטינה את החשש למלחמה נגד האיראנים בטווח הקצר. זאת מכיוון ששום מעצמה שפויה לא תצא ככה למלחמת ברירה. אפשר גם לסמוך על גנרלים אחראים שיפעלו לבלום את יועצי טראמפ

צילום: רויטרס, עריכה: נועה לוי

גנרל מארק מילי, ראש מטה זרוע היבשה בצבא האמריקני, התייצב בשבוע שעבר לשימוע בפני ועדת הסנאט המוסמכת לאשר, או לפסול, את מינויו לתפקיד הצבאי הבכיר ביותר בפנטגון - יו"ר המטות המשולבים (מטו"ם). בארבע השנים האחרונות היה מילי חבר במטו"ם. דרגתו, גנרל ארבעה כוכבים, לא תשתנה כשיעבור לעמדה הבין-זרועית של היו"ר ויתנתק מזרוע-האם שלו, אבל מעמדו ישודרג. לא עוד אחד משבעה, אלא ראשון בין שווים, יועץ ראשי לנשיא ולשר ההגנה ולנוחותם, אף שאינו בשרשרת בינם לבין מפקדי הזירות והפיקודים, גם ערוץ תקשורת המגשר בין הדרג הפוליטי לפיקודי.

המחוקקים האמריקנים קנאים לכבודם ולסמכויותיהם. הנשיא, כמפקד העליון, אמנם נוקב בשמות מועמדיו למשרות הבכירות, אך רק בכפוף לאישור הסנאט. מליאת הבית מאשררת לרוב את תוצאות ההצבעה בוועדה. די בהתנגדות עיקשת של חבר אחד, בגלל עניין אישי או עקרוני כלשהו, אפשר גם כמהלך במאבק נפרד לחלוטין, לחטוף מועמדות ולפצוע אותה עד שתדמם למוות. על המועמדים לשחק לפי הכללים, לספק תשובות לשאלון מפורט (108 עמודים אצל מילי), להישבע להתייצב בוועדה שוב לפי שריקה ובעיקר להימנע מכל התייחסות לתפקיד כאילו הוא כבר בכיסם והאישור מובטח. הסנאטורים שונאים חוצפה כזו ומענישים עליה.

מילי קיים את הפולחן במלואו, אבל גם השכיל לאותת שאין בדעתו להיות אסיר תודה לדונלד טראמפ, עד כדי תמיכה עיוורת במדיניותו. שוב ושוב נשען על מסמכי היסוד הביטחוניים שפרסם הממשל בתקופת שר ההגנה הקודם, הגנרל בדימוס ג'יימס מאטיס. הכי חשוב: בתשובה מנוסחת בקפידה, להבדיל מאלתור בעל-פה, קבע מילי את אמות המידה המחמירות להמלצה צבאית על יציאה למלחמה נגד איראן.

עוד בוואלה!

"רוצה לראות?": ההתכתבות הקשה בין הנאנסת בת ה-11 לילדים החשודים

לכתבה המלאה
השכיל לאותת שאין בדעתו להיות אסיר תודה לטראמפ. מילי (צילום: Creative Commons)

הוא ימליץ על הפעלת כוח צבאי, אמר מילי, רק במסגרת משפטית - אמריקנית ובינלאומית - נאותה. תרגום: עילה מספקת לפעולה צבאית, בגיבוי החוק האמריקני, דיני המלחמה, אמנות (ובראשן המחוייבות ההדדית של חברות נאט"ו) והחלטות מועצת הביטחון; כך עקרונית, ואשר למתכונת המבצע, יידרש לה צידוק של צורך צבאי ומידתיות, כלומר לא רק "האם" להפעיל כוח, אלא גם "איך" ו"כמה".

בנוסף, ישקול מילי, לדבריו, את "סבירות ההצלחה, המחיר בנפגעים והסיכון האסטרטגי". אלה מים צוננים הנשפכים על הששים אלי הדק סביב טראמפ, יותר מכל היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון וקצת מאחוריו שר החוץ מייק פומפאו. בתוך סבירות ההצלחה גלומים יחסי הגומלין בין המטרה, המשימה והתוצאות הנקודתיות הצפויות. המחיר בנפגעים אינו זקוק לפרשנות. הסיכון האסטרטגי מתייחס למעגלים נרחבים יותר. בהקשר האיראני, איך יגיבו מדינות אחרות והאמנם תקיפה תקדם את התכלית המדינית או תפריע להשגתה. בהקשר העולמי, כיצד תשפיע הסתבכות צבאית מול איראן על בניין הכוח האמריקני נגד היריבות העיקריות - רוסיה וסין.

כיצד תשפיע הסתבכות צבאית מול איראן על בניין הכוח האמריקני? נושאת המטוסים אברהם לינקולן במפרץ הפרסי (צילום: רויטרס)

מינוי מילי אינו מאוים וצפוי לו אישור פה אחד בסנאט, אך להסתייגויותיו מהרפתקאות ריקניות יש להוסיף את נחישותו של הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים לחוקק איסור פעולה נגד איראן. איסורים כאלה, שהקונגרס מטיל מעת לעת על הממשלים זה כמעט יובל שנים, מוצמדים לחוקי תקציב הביטחון, כדי להכביד על הנשיא להטיל עליהם וטו. בהתגוששות בין הרשות המבצעת למחוקקת, בין הסנאט לבית הנבחרים, בין ועדות מסמיכות למקציבות ובין דמוקרטים לרפובליקנים, גם איסורי הפעולות עשויים להתאדות עד לסוף תהליך החקיקה; אבל מצב הרוח הלאומי ברור ונתמך בידי הקצונה הבכירה, בעודה נשבעת אמונים לשליטת הדרג האזרחי.

בעוד חודשיים יתחיל מילי לכהן בראשות מטו"ם, עם פרישת היו"ר הנוכחי, גנרל המארינס ג'ו דנפורד, ועוד לפני כן יפנה את מושבו בזרוע היבשה לסגנו, שמועמדותו ממתינה לאישור. גם מפקד חיל הים פורש. סגנו, שמועמדותו נשלחה לאישור, נאלץ לוותר על המינוי ולפרוש, משום שהגן על קצין דוברות שנחשד בהטרדה מינית. מועמד אחר טרם הוצע. קשיים התעוררו גם במינוי המשנה ליו"ר מטו"ם, גנרל מחיל האוויר.

נדנדת עוברים ושבים

בגלל התקנון הנוקשה של שירות קצינים בכירים המגיעים למגבלת גיל (למעלה מ-60) או משך כהונה, ללא אפשרות הארכה, זאת תמונת המצב במטו"ם בספטמבר, עם חילופי דנפורד-מילי: יו"ר טרי, משנה לא ודאי ומכל מקום טרי, מפקד חיל הים לא ודאי ומכל מקום טרי, מפקד זרוע יבשה טרי, מפקד מארינס טרי. רק מפקד חיל האוויר, דייויד גולדפיין, ותיק בתפקידו ורחוק יותר משנה מסיומו. החבר הנוסף, קצין המילואים הראשי, אינו משמעותי. הקונגרס כפה את העלאתו בדרגה ואת צירופו למטו"ם, שלא כדרך הטבע.

אף שמטו"ם אינו מטה כללי ואינו כולל את אלופי הזירות והפיקודים, חשיבותו עולה בעונה זו של תזזית בדרג האזרחי בפנטגון. בשבועות הקרובים יהיה גנרל דנפורד העוגן היציב היחיד, כשסביבו נדנדה מטורפת של פקידים עוברים ושבים. כל זאת, כשלדרגי העבודה במערכת הביטחונית חיוני לשכנע ששרשרת הסמכויות נשיא-שר-צבא שומרת על רציפותה.

העוגן היציב היחיד. דנפורד (צילום: Creative Commons)

כשמאטיס אולץ לפרוש, לפני חצי שנה, התמנה לו תחילה ממלא מקום, משנהו פטריק שנהאן. מאחר ששנהאן זז ארעית משבצת אחת למעלה, נדרש גם מינוי ממלא מקום למשנה לשר. לתפקיד זה מונה, גם הוא ארעית, סמנכ"ל הכספים והבקרה בפנטגון.

לפי התקנון, מרגע שהנשיא בוחר בממלא מקום למינוי קבוע, ובעוד הדיון בסנאט במינוי מתנהל, אסור לפקיד להמשיך ולכהן כממלא מקום. הבעיה לא הייתה מתעוררת אילו הוצע מועמד מחוץ לפנטגון. שנהאן היה ממשיך לשמש ממלא מקום השר עד לכניסת השר החדש ואז חוזר לתפקיד המשנה או פורש. כשטראמפ החליט למנות את שנהאן לשר, נאלץ האחרון לחדול ממילוי המקום עד לאישור המינוי. נדרש ממלא מקום חדש. התפקיד הוטל על השר לענייני זרוע היבשה, מארק אספר. סגנו של אספר התמנה לממלא מקום שר היבשה.

שרי הזרועות - יבשה, ים (כולל המארינס) ואוויר - הם שריד מנוון מהתקופה שקדמה להקמת משרד ההגנה הבין-זרועי. אלה תפקידים מיותרים ומכבידים, מעין סמנכ"לים מצועצעים עם מטות המסרבלים את השילוב בין הזרועות; אך הם נהנים מהגנת הקונגרס ולכן חסינים מביטול. ראייה ניצחת לכך שניתן להסתדר היטב בלעדיהם מספקת הקמת מערכים חדשים - כוחות מיוחדים, מודיעין, סייבר ובקרוב גם חלל - שהפיקוח הפוליטי עליהם הוא בדרג של סגני שר ההגנה, ללא הקמת משרדונים.

ללא שר. טראמפ ושנהאן (צילום: רויטרס)

בעוד אספר ממלא את המקום שיועד לשנהאן עד לאישור מינויו, ואמור לשוב אז לתפקידו במשרד היבשה, נחשפו אירועי אלימות במשפחה בתחקיר FBI שנדרש בתהליך המינוי. התחקיר הקודם, לקראת מינויו למשנהו של מאטיס, התגלה כשטחי מדי, ואולי גם הזמנים הספיקו להשתנות מאז שטראמפ נבחר. שנהאן טס הביתה. אספר היה לפתע למועמדו של טראמפ למינוי הקבע לשר. בשורה נפלאה למשפחת אספר, אבל כאב ראש למינהל בפנטגון, כי עכשיו חל על אספר אותו כלל לפיו אסור לו למלא מקום בתפקיד הקבע המיועד לו.

לכן נשלח אספר בחזרה למשרד היבשה והעביר את מילוי המקום לעמיתו מהימיה, ריצ'רד ספנסר. עד הבוקר היה אספר הממונה הזמני על ספנסר. כעת יחסי הכפיפות התהפכו עד שמינוי אספר יאושר בסנאט. כשטראמפ ימנה רשמית גם משנה לשר, אותו סמנכ"ל כספים המכהן בתפקיד כממלא מקום מאז ששנהאן לא שם, הוא ישונמך שוב לתפקידו בכספים. הכול כדי שממלא המקום לא יעז לנהוג כאילו המינוי הקבוע בכיסו ויתיימר לקבל החלטות הראויות להמתין לשר החדש. לטובת מראית העין, נושל אספר מהדיונים הביטחוניים אצל הנשיא, שאליהם הוזמן כממלא מקומו של שנהאן.

התוהו ובוהו מבשר רעות

טלטלה מבלבלת כזו, קפיצה המונית בטרמפולינה, לא עברה על הפנטגון ב-72 שנותיו. ותיקי הכתבים המסקרים את משרד ההגנה נזקקו לשני תדריכים מפורטים, במאמץ מתסכל לעקוב אחר תנועות ממלאי המקום וממלאי המקום שלהם. המתדרכים ביקשו להרגיע את הציבור האמריקני ואת חברות נאט"ו: אל דאגה, המנגנון אדיש להיעדרו של אדם זה או אחר, אם הנשיא ינחית הוראה, היא תדלג מטה מהר וכיאות.

זאת נחמה זערורית גם במצב רגיל, לא כשבבית הלבן יושב טראמפ. עכשיו, בלי שר ומשנהו ורבים בקצונה הבכירה, זאת ממש סכנה. אלא שניתן לסמוך על גנרלים אחראים וזהירים כדנפורד ומילי שיפעלו לבלום את האזרחים שסביב טראמפ. התוהו ובוהו בפנטגון מבשר רעות להקרנת העוצמה האמריקנית, כי ההרתעה נגזרת מדימוי המנהיגות הלאומית והמקצועית לא פחות מאשר מאוגדות, טילים, בסיסים סמוכים לקווי המערכה ונושאות מטוסים. לטווח הקצר, לכיבוש היצר מול איראן, זאת ברכה. שום מעצמה שפויה אינה יוצאת כך למלחמת ברירה; ואמריקה הביטחונית, למרות טראמפ, מאותתת חתירה לשלטון השכל הישר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully