מצבו של הצעיר אלעד הירש, שנפצע בתאונה הקטלנית ליד מצפה יריחו בסוף השבוע, מוסיף להיות בינוני אך יציב. הירש איבד בתאונה את חבריו הטובים עמית ברלב והלל ללום, ואמו יהודית מתארת בשיחה עם וואלה! NEWS כי מבחינה פיזית הוא סובל אך מגלה חוזק. "מבחינה נפשית קורס. הוא מבין לאט לאט שחבריו, שהיו כמו האחים שלו, לא איתו", סיפרה.
השלושה, תושבי אלעזר שבגוש עציון, היו בדרכם לפנות בוקר מטיול בים המלח, אז התהפך הרכב בו נסעו. ברלב וללום נהרגו בתאונה והובאו למנוחות בבית העלמין בכפר עציון ביום שישי. הירש אושפז בבית החולים הדסה הר הצופים, וכעת הוא עומד בפני תהליך התאוששות ושיקום ארוך. יהודית אמו מספרת כי השלושה היו כמו אחים. "אנחנו ממש משפחה. הלל ועמית היו בני בית אצלנו, עמית למד בישיבה והגיע רק בשבתות, אבל הלל הגיע כל יום, ואלעד הלך גם אליו".
אל תפספס
השלושה יצאו ביום חמישי בערב לחגוג לאלעד את יום הולדתו, וכנראה החליטו באופן ספונטני להמשיך לים המלח. בדרך חזרה אירעה התאונה. מאז, אלעד שאל כל הזמן מה מצב חבריו. "בהתחלה ההנחיה הייתה לא לספר לו שום דבר", מספרת אמו. "הוא שכב לכוד ברכב כמעט שעה כשהוא ראה את אחד מהחברים, את עמית. הוא היה בהכרה מלאה ועשה לעצמו חוסם עורקים", סיפרה אמו יהודית. "זה המשפט הראשון שאמר לי, 'אני ממש מודאג מללום כי ראיתי שקיבל מכה חזקה'. הוא אמר שהוא רוצה לדעת מה קרה להם", אמרה.
יהודית, בהתאם להנחיות, נמנעה מלספר לו מה קרה. "אמרתי לו 'אל תדאג הם בידיים טובות'. כי לא רציתי לשקר. הם באמת היו כבר בידיים טובות. אחרי הניתוח, הדבר הראשון שהוא שאל זה אם הם שרדו, ולא ענינו לו. חיכינו שהמורפיום יירד קצת. בלילה מאוחר הוא שוב שאל, והסתכל עליי ואמר שהוא חייב לדעת מה קרה להם". יהודית סיפרה כי לא היה לה האומץ לגלות לו את האמת, על כן ביתה, אחותו של אלעד, בישרה לו את הבשורה. "הוא צרח, בלי הרבה קול, והדבר הראשון שאמר אחר כך הוא שהוא חייב לחבק את איב - אבא של הלל", אמרה יהודית.
השלישייה הייתה ביחד מהגן, "לא ראיתי חבורה כזו מעולם. רואים את זה רק בצבא. והם תיכוניסטים". השלושה סיימו את הלימודים בחודש שעבר. ברלב למד בישיבת רגבים. בספר המחזור כתב על חבריו: "עכשיו הגיע הזמן שהחבורה המדהימה הזו נפרדת. עכשיו יהיה קשה להישאר בקשר. אני מאחל לחבורה שנמשיך לשמור על קשר ונמשיך להיפגש הרבה ונעשה רק טוב".
דודו של עמית, שחר ברלב סיפר עליו כי "המשפט מלח הארץ מתמצת אותו בצורה מאוד מדויקת, לא רק במובן הקלישאתי אלא גם במובן המעשי. ילד שאהב את הארץ והאדמה. את הערכים האלה קיפל באישיות ולכן גם כל הטיולים שעשו, וכל עבודת האדמה. הם עבדו בחקלאות והקימו דברים". שחר הוסיף כי "בתקופה הזו גילינו גם שיש לו כל כך הרבה מעגלים חברתיים שונים, בגילאים ומאפיינים שונים. הוא הספיק לעשות לא מעט בחיים הקצרים האלה".
