רוס פרו, המיליארדר שצמח משכונות העוני בטקסס ורץ פעמיים לנשיאות ארצות הברית, הלך היום (שלישי) לעולמו בגיל 89. פרו זכה בשנת 1992 ב-19% מקולות הבוחרים וכתוצאה מכך הפך למועמד העצמאי בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להיבחר במאה האחרונה. דובר משפחתו מסר כי הוא מת היום בביתו בדאלאס כשהוא מוקף בקרוביו.
בילדותו בעיר טקסרקנה פרו חילק עיתונים והתנייד בין הבתים בעזרת סוס פוני, אך עשה את הונו בדרך מודרנית יותר. הוא הקים את תאגיד "אלקטרוניק דאטה סיסטמס" שסייע לחברות אחרות לנהל את רשתות המחשוב שלהן.
אולם באירוע המפורסם ביותר בקריירה שלו לא נכללו מכירות ורווחים; בשנת 1979 הוא מימן פלישה פרטית של כוחות קומנדו ששחררו שניים מעובדי החברה שהוחזקו בשבי באיראן. הסיפור הפך לספר ובהמשך גם הופק לסרט קולנוע.
פרו זכה להכרה מחוץ למעגל העסקי כשטען שהממשל האמריקני נטש מאות חיילים שנעדרו או נאסרו בסוף מלחמת וייטנאם. המיליארדר החליט לטפל בעניין בעצמו ובשנות ה-80 דן בפרטיות עם בכירים בממשל הווייטנאמי, ובכך עורר זעם בקרב אנשי רייגן שניהלו משא ומתן רשמי עם המדינה האסייתית.
העושר, התהילה והפתרון שלו לבעיות הכלכליות בארצות הברית הניעו את קמפיין הבחירות שלו ב-1992 נגד הנשיא ג'ורג' בוש האב והמועמד הדמוקרטי ביל קלינטון. בחודש יוני באותה השנה, הסקרים הראו כי פרו הוביל על יריביו, אך הוא פרש מהמרוץ בחודש יולי וחזר אליו פחות מחמישה שבועות לפני הבחירות. כמה רפובליקנים האשימו אותו בהפסד של בוש האב לקלינטון, מאחר ופרו זכה לאחוז קולות המצביעים הגבוה ביותר עבור מועמד מפלגה שלישית מאז הנשיא תאודור רוזוולט ב-1912.
מועמדותו לנשיאות ארבע שנים מאוחר יותר הייתה מוצלחת פחות. הוא נדחה מהופעות בעימותים המסורתיים מאחר והמארגנים טענו כי לא זכה לתמיכה מספקת. פרן הסתפק ב-8% מהקולות, והמפלגה הרפורמיסטית האמריקנית שייסד וקיווה לפתח לכוח פוליטי לאומי החלה להתפרק.
"ייצג את הרוח היזמית והאמריקנית"
בעיר מגוריו, דאלאס, פרו התיר את חותמו כשייסד את מוזיאון פרו לטבע ומדע, סייע במימון מרכז הסימפוניה על שם מורטון מאיירסון והיה תורם גדול של המרכז הרפואי של אוניברסיטת טקסס. בנוסף לכך, הוא העניק סיוע למשפחות שהתמודדו עם הוצאות רפואיות יקרות או קשיים אחרים.
נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ורג' בוש הבן, אמר היום בהצהרה כי "טקסס וארצות הברית איבדו פטריוט חזק". עוד נמסר מטענו כי "רוס פרו ייצג את הרוח היזמית והרוח האמריקנית. הוא העניק באופן בלתי אנוכי את זמנו ומשאביו לסייע לאחרים בקהילה שלנו, מסביב למדינה ובעולם. הוא אהב את צבא ארצות הברית ותמך בחיילינו ובווטרנים. וחשוב מכל, הוא אהב את אשתו, ילדיו ונכדיו".