בסוף השבוע הזה, לפני ארבע שנים מצא את מותו בנסיבות טראגיות תנ"צ אפרים ברכה, שהיה החוקר מספר אחת של משטרת ישראל. בשנותיו האחרונות היה ברכה איש בודד ומבודד, בעלי ענין שהפעילו או הופעלו על ידי עבריינים רדפו אחרי ברכה - עיתונאים כתבו עליו רפש, עורכי דין גררו אותו לחקירות ולבית משפט, רבנים הדירו אותו מבית הכנסת. תמונתו יושב לבד באולם בית המשפט העליון כאילו היה איש מצורע, היושב לבדו כשסביבו שורות שורות של ספסלים ריקים, והכל רק משום שברכה שם את שליחותו כאיש משטרה לפני הכול.
לאחר מותו אמרו במשטרה כי לא עוד. לא ימצא עצמו איש משטרה לגורלו לבדו. הזיכרון הארגוני של משטרת ישראל קצר, קצר מאוד. השבוע רעשה המדינה בעקבות מותו הטראגי של הצעיר סולומון טקה מירי קצין משטרה. עוד בטרם הושלמה החקירה מיהר השר לביטחון הפנים גלעד ארדן להתנער מקצין המשטרה. בריאיון לטלוויזיה חרץ ארדן את דינו של קצין המשטרה.
מ"מ המפכ"ל מוטי כהן אפילו לא פצה פה ולא יצא עם הכרזה בנושא ולא שמענו אותו מגבה את אנשיו. לא שמענו את מפקד מחוז חוף במשטרה, שהקצין היה פקודו מופיע בפני הציבור ומנסה להסביר את גרסת פקודו. השקט הזה פגע בכלל שוטרי ישראל והמשבר בין פיקוד הבכיר במשטרה לשוטרים הוא מהחמורים שידעה המשטרה.לא ברור עד הסוף מה קרה בגן הציבורי ברחבה שליד תאטרון הצפון בקרית חיים. את זה חוקרים עכשיו במח"ש.
במהלך השבוע שמעתי רבים שמסברים כי קצין המשטרה בבעיה. העובדה כי לא נשלפה לעברו סכין או חרב וגם אקדח לא כוון לעברו אז אי אפשר להצדיק ירי של הגנה עצמית הרי השוטר לא יצליח להוכיח את טענה הסובקטיבית כי היה בסכנת חיים. "הרי אבן לא הורגת. היא לא מסכנת וממכות לא מתים", אמרו רבים. יומיים אחר כך, בשיא מהומות על גשר השלום בתל אביב התברר כי השילוב של מכות ואבנים יכולת בהחלט לסכן חיים. רפ"ק יניב וולבוביץ הוא אחד האנשים הכי חזקים פיזית במדינה: 185 ס"מ מרצפה ועד קצה ראש, גוף שרירי ללא גרם שומן, שירת ביחידה מובחרת של המשטרה פיקד על יס"מ ירקון פיקד על מחלק הבילוש בימ"ר תל אביב ועכשיו הוא בתפקיד רגיש במחוז תל אביב. הוא יודע להילחם וניהל כמה מאות קרבות מול האנשים הכי מסוכנים כאן.
בהפגנות הוא פיקד על כח סמוי שהבחין בקבוצה של צעירים שולפים נהג ממכוניתו ומכים אותו באגרופים ובאבנים. רפ"ק וולבויץ יחד עם בלשית פעלו להציל את הנהג. זה היה קשה להם כמעט ולא הצליחו. למרות כושרו המבצעי התקשה וולבויץ והבלשית מול עוצמת האלימות. הם נפצעו ורק נחישות והעובדה כי מדובר בלוחמים מהטובים שיש למשטרה האירוע "שלא נשלפו בו סכינים לא כיוונו אקדחים" לא הסתיים במותו של הנהג שעד עכשיו לא מבין איך חייו ניצלו.
מוקדם לקבוע מה עבר לקצין המשטרה היורה בראש לפני ששלף את האקדח, מה היה מידת האימה והאם ילדיו הקטנים היו בקוו הפגיעה של האבנים שהושלכו. בינתיים בני משפחת קצין המשטרה הפכו לפליטים נרדפים, אשתו, ילדיו בני חמש ושבע תחת אבטחה, אבל הם נזרקו לגורלם. השר ארדן לא ביקר אותם לא דיבר על גורלם כך גם מ"מ המפכ"ל או מפקד המחוז העדיף לתפוס צד בפרשה הזאת.
גם בפוסט שהעלה השר ארדן הוא לא מצא מקום למשפחת הקצין שלעולם לא תשוב לביתה הוא העדיף לקושש עוד כמה קולות לבחירות. ארבע שנים אחרי מותו הטראגי של תנ"צ אפרים ברכה ידע כל שוטר ותדע כל משפחת שוטר בישראל כי בעת צרה או בכל תקלה מבצעית או מקצועית קברניטי המשטרה מהשר ועד לסגל הפיקוד יותירו אתכם לבד במערכה, אתם לגורלכם. אשמים עד שתוכיחו אחרת.
"הקצין מצוי בתנאי מעצר בית, וככל אדם עומדת לו זכות החפות"
המשטרה מסרה בתגובה: "אנו מצרים על הטעיית קוראי האתר בניסיון לקושש עוד כותרת חסרת כל אחיזה במציאות על גבו של הקצין ושל המשטרה כולה. האירוע המצער עודנו מצוי בחקירת מח"ש המתנהלת תחת צו איסור פרסום. הקצין מצוי בתנאי מעצר בית, וככל אדם אחר עומדת לו זכות החפות עד שיוכח אחרת".
עוד נמסר מהמשטרה כי "בניגוד לנטען, המשטרה היא זו שהציגה לציבור ראשונה ועוד באותו הערב את גרסת הקצין וחבל שהזיכרון בהקשר זה כה קצר. אף גורם מטעם המשטרה לא קבע שהשוטר אשם ומנגד לא מוסמך לקבוע גם קביעות הפוכות. למען הסר ספק, ליווי הקצין ובני משפחתו על ידי גורמי המקצוע בארגון ומפקדיו ברמת התחנה, המרחב והמחוז, מתבצע במגוון היבטים שונים, כמו בכל מקרה אחר בו שוטר מצוי בחקירת מח"ש תחת תנאים מגבילים, וכך ימשיך להיות".