המהלך של ממשלת עיראק להציב את המיליציות השיעיות הנתמכות על ידי איראן תחת שליטת כוחות הביטחון הוא הימור של ראש הממשלה, שנקלע ליריבות המסוכנת בין איראן לבין ארצות הברית - שתי המדינות בעלות ההשפעה הרבה ביותר במדינה.
תחת הלחץ של ארצות הברית לפעול לצמצום כוחן של המיליציות, ראש הממשלה עאדיל עבד אל-מהדי הפגין עמדה נחושה לפני ביקורו הצפוי בוושינגטון בשבועות הקרובים. עם זאת, לא סביר שהוא יצליח לרסן את המיליציות והוא מסתכן בכך שהוא יצא מנהיג חלש ולא יעיל אם הוא ייכשל.
פרט לכך שהן יצרו לעצמן מוניטין של כוח יעיל נגד ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש), המיליציות, שפעלו תחת השם "כוחות הגיוס העצמי", בעלות כוח פוליטי משמעותי. נציגיהן משרתים בממשלה ויש להן 48 מושבים בפרלמנט מתוך 329.
"הן חלק ממי שהביאו את הניצחון של עיראק נגד דאעש, שחרור מובטל והשבת הביטחון למדינה. הגיעה העת לארגן את מעמדן בצורה חוקית, כלומר לא לשאת נשק מחוץ למסגרת המדינה", אמר ראש הממשלה במסיבת העיתונאים השבועית שלו.
לא קל ליישם זאת במדינה המלאה בכלי נשק ובמיליציות, רבות מהן פועלות מחוץ לשליטת המדינה.
מנהיגיהן של חלק מהמיליציות הגדולות ביותר, כמו עסאיב אהל אל-חק, בדר וגדודי השלום, בירכו על ההחלטה ואמרו כי היא זהו צעד בכיוון הנכון. עם זאת, מנהיג אחת המיליציות אמר כי לארגונו יש משרדים סודיים שלא ייסגרו וקרא להחלטת ראש הממשלה "הוראה אמריקנית". הוא אמר לסוכנות הידיעות אי-פי בעילום שם כי אל-מהדי וארצות הברית "יכולים לחלום" אם הם חושבים שהצו ייושם.
גדודי חיזבאללה, אחת המיליציות הגדולות ביותר שלה יש יחסים קרובים עם איראן, תקפה במרומז את ההוראה של ראש הממשלה. היא אמרה כי הדבר הבוער ביותר שעל ממשלת עיראק לעשות הוא לסלק את "כוחות הכיבוש האמריקניים" מהמדינה, שלדבריה "מציבים איום גדול" על ביטחונה. המיליציה לא פירטה אם היא תציית לצו של ראש הממשלה. לארצות הברית יש בסיסים ויותר מ-5,000 חיילים במדינה.
כוחות הגיוס העממי הוקמו אחרי קריאתו של המטיף השיעי הבכיר ביותר בעיראק, אייתוללה עלי סיסתאני, בקיץ 2014, למתנדבים שיילחמו בדאעש שכבש כשליש מהמדינה. זאת אחרי שהצבא וכוחות הביטחון הרשמיים של עיראק קרסו מול המתקפה.
עשרות אלפים נענו לקריאה, והתגייסו לפלגים רבים, חלקם היו קיימים במשך שנים ואפילו נלחמו בכוחות האמריקניים אחרי הפלישה ב-2003. כוחות הגיוס פעלו באישור הממשלה, אך לקבוצות השיעיות הקרובות לאיראן הייתה את ההשפעה הגדולה ביותר עליהם. היה להן תפקיד חשוב במלחמה נגד דאעש ובהגנה על האתרים הקדושים לשיעים בעיראק. בתום המלחמה, תדמיתן היית כשל כמעט כוח קדוש המגן על הרוב השיעי בעיראק.
בזכות זה, מעמדן הפוליטי והצבאי התקבע בעידן שלאחר נפילת דאעש, בעוד שארצות הברית סברה שיש לפרק אותן. כיום, לכוחות המיליציה, החמושים בטנקים ובכלי נשק כבדים, יש נוכחות בכמעט כל מחוז בעיראק, כשבמקרים רבים הן מבוססות עמוקות ברשויות המקומיות ובמוסדות ממשלתיים ירביים. בסך הכול, לפי ההערכות, מספר הלוחמים של כלל המיליציות הוא יותר מ-140 אלף.
הההשפעה הגוברת של המיליציות, כולל באזורים בעלי רוב סוני, מדאיגה לא רק את המיעוט הסוני אלא גם בכירים בצבא ובממשלה בבגדאד שמונהגת על ידי השיעים. הם חוששים שהמיליציות הללו ישלטו בעיראק כפי שמשמרות המהפכה וחיזבאללה עושים באיראן ובלבנון.
"המטרה של המשטר האיראני נותרה לשלב אותם כגוף עצמאי בתוך מבנה הצבא, כמו משמרות המהפכה, כדי להפוך אותם למשמרות המהפכה של עיראק", אמר ג'ו מקארון, חוקר מהמרכז הערבי בוושינגטון. "עם זאת, יש עמדה אחרת בתוך הממסד השיעי התומכת בשילובן המלא של המיליציות בשורות הצבא".
במרץ שעבר, ראש הממשלה הקודם חיידר אל-עבאדי ניסה לרסן את המיליציות כשהפך אותן באופן רשמי לחלק מכוחות הביטחון - בהתאם להצבעה בפרלמנט מנובמבר 2016 - אבל המיליציות נותרו די עצמאיות. הצו של יורשו, לעומת זאת, שפורסם ביום שני בלילה, הלך רחוק יותר. הוא הורה למיליציות לוותר על שמותיהן ולסגור את המשרדים והלשכות הכלכליות שלהן. עליהן לעשות זאת עד לסוף החודש, ואלו שלא מעוניינות, יכולות להפוך למפלגות פוליטיות ללא זרוע צבאית. כל מיליציה חמושה שתפעל "בגלוי או בחשאי" נגד החוקים החדשים תוגדר בלתי-חוקית, אבל ראש הממשלה לא פירט כיצד הצו ייאכף.
לתזמון של הצו יש חשיבות רבה. הוא פורסם בזמן של המתיחות הגואה בין ארצות הברית לאיראן אחרי שורת מתקפות נגד אינטרסים אמריקניים במדינה שיצרו חשש שמא עיראק תהיה זירת קרב בין שתי האויבות. המתקפות, ששום גורם לא קיבל על אחריות, כללו שיגורי רקטות לעבר שגרירות ארצות הברית ובסיסים אמריקניים. הן הביכו את ההנהגה העיראקית והקשתה משמעותית על ניסיונותיה לאזן בין שתי בעלות בריתה. גורמים אמריקניים סבורים כי המתקפות היו מעשי ידיהן של מיליציות שיעיות פרו-איראניות.
בזמן שראש הממשלה ניסה בבירור לרצות את ארצות הברית, הצעד הזה גם תואם עם איראן, עם ההבנה שהמיליציות הללו לא יפורקו או ישתלבו לחלוטין בתוך הצבא. מבקרי המהלך אומרים כי זאת החלטה חסרת שיניים שלא תתורגם למעשים.
"הפלגים האלו לא יגיבו לממשלה, במיוחד משום שהן מזוהות אידיאולוגית עם איראן ומקבלות הוראות ישירות מטהראן", אמר הפרשן הפוליטי העיראקי וות'יק אל-האשימי.
ת'פיר אל-אני, חבר פרלמנט סוני, אמר כי הוא מקווה שזה לא יהיה סתם מסמך. הוא הוסיף כי עדיף יהיה לשלב את כוחות הגיוס העממי עם כוחות הביטחון ולפרק את המיליציות לחלוטין. תחת הצו של ראש הממשלה, הכוחות ידווחו למפקד צבא שמדווח ישירות לראש הממשלה, והם לא יוטמעו לחלוטין במשרד ההגנה או במשרד הפנים.
הצבתן של המיליציות תחת פיקוד צבא עיראק עשויה להיות דרך להרתיע תקיפה שלהן בידי ארצות הברית, אחרי שגורמים אמריקניים הזהירו כי וושינגטון תגיב לכל מצקפה נגד האינטרסים שלה בעיראק.
מקארון, החוקר, אמר כי אל-מהדי מנסה להרוויח זמן מכיוון שהוא נתון ללחץ מצד וושינגטון ומצד טהראן. "אנשים מסוימים בוושינגטון ובעולם הערבי חגגו את הצו העיראקי הזה, אבל העובדה היא שהוא לא ייושם לאל הסכמת איראן", אמר. "זה למעשה משמר ונותן לגיטימציה להשפעה של איראן בטווח הארוך".