מאות שקלים בחודש - לרבע מיליון איש: המדריך לקיצוץ בפנסיות

מ-1 ביולי הפנסיה של כ-270 אלף גמלאים שבקרנות הפנסיה הוותיקות תיפגע בשיעור של מאות שקלים מדי חודש. בכך, חודשים רבים של עבודה צפויים להימחק בהינף יד: 1.3% מהגמלה שהם מקבלים ינוכו, יחד עם דמי הניהול שהם משלמים בסך 1.7%, כך שהגמלה המקסימלית שלהם תרד מ-70% מהשכר המקורי ל-67%. המספרים משתנים בין חוסך לחוסך, אך מדובר בחוסכים רבים שיאבדו סכומים שנעים בין 150 - ואפילו עד לאלף שקלים בכל חודש.

לקריאה נוספת:
יו"ר ההסתדרות מבקש לדחות את הקיצוץ בקרנות הפנסיה

ראשיתו של הסיפור ההיסטורי הוא עוד בשנת 2003, אז בוצעו מהלכים להלאמת קרנות הפנסיה הוותיקות שהיו מצויות בגירעון. כשנה לאחר מכן, הוביל שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, הסדר להעלאת גיל הפרישה לנשים כדי לחלץ את הקרנות מהגירעון בו שקעו - אולם הוא לא מומש. במסגרת ההסדר נקבע שגיל הפרישה לנשים יעלה מ-60 ל-64 כדי להגדיל את מספר ההפקדות וההכנסות, ומנגד להפחית את כמות הוצאת הקצבאות.

כך, בינואר 2004 הוחלט להעלות את גיל הפרישה לגברים מ-65 ל-67 ולנשים מ-60 ל-64, אך בפועל הוא עלה רק ל-62. בדצמבר 2011, חל עיכוב נוסף בהעלאת גיל הפרישה - מה שגרם לעלייה בגירעונות בקרנות הפנסיה.

ב-28 במרץ 2016 מינה שר האוצר ועדה לבחינת גיל הפרישה בישראל, שעליה הוטל לבחון ולגבש המלצות לגבי הגיל שבו אישה שנולדה בשנת 1955 ואילך זכאית לפרוש מעבודתה בשל גילה ולקבל גמלה על פרישתה. כמו כן, הוטל על הוועדה לבחון יישום מנגנון להעלאת גיל הפרישה כפועל יוצא מהתארכות תוחלת החיים. הוועדה המליצה להעלות את גיל הפרישה לגיל 64.

אלא שביוני 2017, ועדת הכספים דחתה פעם נוספת את ההכרעה בסוגיית העלאת גיל הפרישה לנשים עד לינואר 2018 מאחר ששר האוצר לא הביא את המלצותיו בנושא בפני הוועדה כפי שהתחייב בחוק. ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה בספטמבר את התקנון האחיד של קרנות הפנסיה הוותיקות, שלפיו גיל הפרישה לנשים יישאר 62, ולא תתקיים לעת עתה המלצת הוועדה הציבורית משנת 2016 להעלותו באופן הדרגתי ל-64. בעקבות אירועים אלה, ומאחר שהאוצר לא היה מעוניין לשפות את קרנות הפנסיה הוותיקות על דחיית גיל הפרישה, יתבצע ב-1 ביולי הקיצוץ בקרנות הוותיקות.

בדיון שקיימה ועדת הכספים ביולי 2017 אמר סמנכ"ל תכנון ורגולציה באיגוד קרנות הפנסיה הוותיקות, יאיר כוכב, כי כל דחייה בהעלאת גיל הפרישה משפיעה על הגרעון האקטוארי של הקרנות הוותיקות. לפי התקנונים של קרנות אלה, במצב של גירעון בשיעורים הנקובים בתקנון האחיד, יש לבצע פעולה של "איזון אקטוארי".

על פי הנתונים שהעביר, נכון לסוף שנת 2016 דחיית מועד גיל הפרישה הגדילה את גרעון כלל הקרנות הוותיקות שבהסדר ב-688.4 מיליארד שקלים. העלות השוטפת, שנובעת מדחיית גיל הפרישה לנשים, תעמוד בשנים הקרובות על 250 מיליון שקלים.

בין המתנגדות העיקריות להעלאת גיל הפרישה היו חברות כנסת כמו אורלי לוי אבקסיס, זהבה גלאון (מרצ) ושלי יחימוביץ' (העבודה) וכן ארגוני הנשים. שר האוצר משה כחלון, שמינה ועדה שתפקידה היה להציג המלצות להעלאת גיל הפרישה, לא קיבל אותן מחשש להיתפס כמי שפוגע בנשים חלשות. כמו כן, הוא סירב להתעמת עם חברי ועדות הכספים שהתנגדו למתווה להעלאת גיל הפרישה שהציע האוצר.

הסיבה העיקרית להתנגדות להעלאת גיל הפרישה היא החשש לפגיעה באלפי נשים מהמעמד החלש שמועסקות במקצועות שוחקים. נגה דגן בוזגלו, מומחית לתעסוקת נשים במרכז אדווה וחברה בוועדת גיל פרישת נשים, הסבירה את התנגדותה למתווה שהציע האוצר ואמרה כי בוועדה, שבה ישבו גם בנק ישראל, ביטוח לאומי ונציגי האוצר, "הממסד דחף להשוות את גיל הפרישה ל-67 ואמרנו שאי אפשר לעלות אותו בחמש שנים. אין הצדקה להעלות את גיל הפרישה כי אין שוויון בשוק העבודה, וכל עוד זה המצב אי אפשר להתחיל את השוויון בהסדרי הפרישה".

בנוסף לכך, היא הוסיפה כי "נשים מבוגרות מתקשות יותר מגברים בשוק העבודה. כשמסתכלים על הנתונים, נשים בגיל 55 נפלטות יותר מגברים בשוק העבודה. אלה בין היתר נשים שעובדות כמוכרות, דיילות, וכאלה שמרוכזות במקצועות שוחקים כמו עבודה סוציאלית, הוראה, ניקיון. הן לא מסוגלות לעבוד עד גיל 67 והמתווה הזה לא מציע להם פתרון".

לדבריה, "העמדה שלנו שצריך להעלות את גיל הפרישה ל-64, אך צריך לפצות את הנשים האלה, שלא מסוגלות לעבוד עד הגיל הזה. המשא ומתן על הפיצוי עבר לוועדת כספים ולא הגענו לתוצאה. הצענו שנשים יקבלו במשך שנתיים דמי אבטלה כדי שיוכלו לפצל אותן על פני התקופה שמגיל 55 ועד הפרישה, כדי לתת להם מענה במקצועות השוחקים. מה שעוד הצענו, והתקבל בהמלצה של הוועדה, היה להעלות ל-64 במשך עשר שנים, כי הן יכולות להתכונן. נציגי משרד האוצר התנגדו בתוקף להסדר של דמי האבטלה. הם אמרו שזה יותר יקר וזה יעלה יותר מהחיסכון בקצבאות, ולא הגיעו להסכמה בוועדת הכספים". לדבריה, בממשלה הנוכחית היה ניסיון להכניס את סוגיית העלאת גיל הפרישה לחוק ההסדרים, ללא הפיצוי לנשים, ולהעלות את גיל הפרישה של נשים ל-65.

העלאת גיל הפרישה תביא לדחיית שתי זכויות סוציאליות מרכזיות - קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי וקצבת הפנסיה. בכך נשים יפסידו שנתיים של תשלום קצבאות. דגן בוזגלו הסבירה כי "נשים במקצועות שוחקים פיזית ונפשית, שלא מסוגלות להמשיך לעבוד, נפלטות משוק העבודה ולא מוצאות תעסוקה. במילים פשוטות, אלה נשים ממעמד נמוך, שהן לא בריאות בתקופה הזאת, שקשה להן לעבוד. הסיפור של גיל פרישה הולך לפי ממוצע של תוחלת החיים, אבל תוחלת החיים הוא עניין מעמדי כי עניים מתים מוקדם יותר".

"יש נתונים שאומרים שתוחלת החיים של האוכלוסייה הערבית הממוצעת נמוכה בארבע שנים מהאוכלוסייה היהודית", היא הוסיפה. "הממוצע הזה מסתיר הבדלים אתניים, אך גם מעמדיים, כי נתונים בינלאומיים מראים חד משמעית שאנשים ממעמד נמוך מתים צעירים יותר. כשהולכים על הממוצע הזה כאינדיקטור, העניים מסבסדים את העשירים שחיים יותר, כי הם נדרשים לעבוד יותר כדי לממן אחרים שחיים יותר".

בחודש שעבר כ-2,000 גמלאי ההסתדרות בראשות יו"ר ההסתדרות יצאו נגד הגזרה שאותה יביא הקיצוץ בקרנות הפנסיה. שמוליק מזרחי, יו"ר הסתדרות הימלאים, אמר לוואלה! NEWS: "270 אלף גמלאיות וגמלאים - הולכים להוריד להם 1.3% בגלל שלא העלו את גיל הפרישה לנשים. למה הגמלאים צריכים להיות בני ערובה כי הממשלה לא קיבלה החלטה להעלות את גיל הפרישה?".

במקביל, איים יו"ר ההסתדרות כי במידה שלא יימצא פתרון הוא צפוי להכריז על סכסוך עבודה כללי במשק. למרות שהכנסת התפזרה, יתקיים היום דיון חירום בכנסת בראשות ח"כ משה גפני (יהדות התורה). מי שפנה ליו"ר וועדת הכספים היה ח"כ אילן גילאון (מרצ) וח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן) בדרישה לבטל את הקיצוץ, או לפחות לדחות את הגזרה בחצי שנה עד לאחר הבחירות. פעיל נוסף בסוגיה הוא שר העבודה והרווחה חיים כץ, שקיים ביום שלישי פגישה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואמר כי הוא אופטימי ומאמין שהקיצוץ בקצבה יידחה.

יחזקאל אנגלר, סגן יו"ר ההסתדרות הגמלאים, אמר לקראת הדיון כי "מצבן הכספי של קרנות הפנסיה יעלה מחר לוועדת הכספים. אני עבדתי בצה"ל, דאגתי שכל השנים יהיה לי פנסיה בכבוד. עבדתי כל השנים בכוננות, עבדתי כמנהל בבית הדפוס הצבאי וכאזרח עובד צה"ל. כל החיים שילמנו לעצמנו את הפנסיה. יש כמוני 270 אלף מקבלי גמלה, ואני מרגיש רע מאוד. ההסתדרות תעשה הכול, ואם לא, יכריזו על שביתה כללית".

"למה הם רוצים להוריד לנו את הכסף?" שאל אנגלר. "את זה צריך לשאול את ביבי. צריך לשמור בכבוד על הפנסיות שלנו. הוא דרש כשר אוצר שנשים יעבדו עד גיל 64. באופן אישי, אם יורידו 1.3%, יהיה לי נזק בשנה של 5,000 שקלים, וממילא מורידים 1.75% על דמי ניהול. אנחנו לא הבנקומט לא של המדינה ולא של האוצר. היום הם תופסים את החולשה אבל לא חסר פה כסף במדינה, אז מחלקים את זה לכל מיני מפלגות. אל תשכחו שזה יכול להוות תקדים מאוד מסוכן לצעירים הבאים אחרינו, וגם יכול לפגוע במי שפורש עכשיו".