עלי זוהדי אבו מוחסן, בשנות ה-70 לחייו, מתגורר עם משפחתו במאהלים בצפון בקעת הירדן. בני המשפחה עובדים כרועי צאן ומתגוררים יותר מ-30 שנה באותו האזור, שמוגדר כיום כשטח אש. שנים רבות הם היו רועים את הצאן כמעט ללא בעיות, אך לאחרונה החלו תושבים מהתנחלויות וממאחזים קרובים לאיים עליהם ולמנוע מהם לרעות באזורים ליד בתיהם.
בחודשים האחרונים הותקפו בניו של אבו מוחסן עם הכבשים שלהם וגורשו. "הגיעו מתנחלים שזרקו על הבן שלי אבנים והוא נפצע, אבל הצבא עצר שני בנים אחרים שלי", סיפר לוואלה! NEWS. "לא מבין למה עצרו אותם ואת האחרים לא". במקרה אחר אמר שאף הרגו את אחת הכבשים שלו. לדבריו, רוב הבעיות החלו עם הגעת צעירים למקום.
לקריאה נוספת:
ניסיון דריסה ליד חברון: ניסה לפגוע בלוחמי מג"ב ונורה למוות
הכה עוברי אורח ללא סיבה: כתב אישום יוגש נגד "התוקף מתל אביב"
בנו, בראכאת, סיפר ל"בצלם" על האירוע מפברואר שבו הותקף. "יצאתי לרעות את הצאן עם אח שלי, לואאי, הבן שלו ובני דודים שלנו. המתנחלים היו באזור והתחילו לשסות את הכלבים שלהם בצאן שלנו. השומר של ההתנחלות רותם הגיע רכוב על סוס עם מתנחלים אחרים והם התחילו לזרוק אבנים עלינו ועל הכבשים שלנו כדי לגרש אותנו. נפצעתי בידיים וברגליים".
אבו מוחסן הוסיף כי "הגיעו אמבולנס ישראלי ואמבולנס פלסטיני של הסהר האדום, שלקח אותי לבית החולים בטובאס. תודה לאל היו לי רק חבורות. במקום שהחיילים שהיו שם יעצרו את המתנחלים התוקפים, הם עצרו את אחי לואאי ואת הבן שלו, עלי. המתנחלים טענו שהם תקפו אותם, אבל אנחנו יודעים שהם פשוט רוצים לגרש אותנו מהאזור".
"המתנחלים הגיעו עם ג'יפ, רדפו אחרי הצאן וקיללו את אבא שלי"
בן דודו של בראכאת, אחמד אבו מוחסן, בן 27, תיאר גם הוא שורת אירועים בהם גורש כשהלך עם העדר. באחד המקרים בינואר האחרון הוא הלך לרעות עם אביו ובן דודו. "ראינו לפחות חמישה מתנחלים מתקרבים אלינו. התחבאתי עם בן הדוד שלי ורק אבא נשאר גלוי בשטח. המתנחלים הגיעו עם ג'יפ של הצבא, רדפו אחרי הצאן וקיללו את אבא שלי. החיילים אזקו את הידיים שלו למרות שהוא בן יותר מ-60 ולקחו אותו בג'יפ הצבאי למחנה צבאי באזור. אספנו את הכבשים וחזרנו הביתה", כך תיאר בפני תחקירן "בצלם". כמה שעות לאחר מכן שוחרר אביו.
בעדות נוספת אמר כי בני משפחתו נוהגים לרעות את הצאן בשטח ממזרח למקום מגוריהם, אולם בתקופה האחרונה הרבש"צ של רותם "מגיע עם הכלבים הגדולים, צועק ומאיים". לדבריו, כל יום הם מתלבטים לאן הם יכולים ללכת עם הכבשים. "אנחנו רק רוצים להאכיל את הצאן שלנו. אין לנו עבודה אחרת. במערב יש שטח אימונים של הצבא, ובכיוונים אחרים יש התנחלויות. אנחנו בסכנה מכל כיוון. אנחנו חיים בכלא".
הרבש"צ של רותם, דידי עמוסי, אמר בתגובה לטענות על תקיפות "כי לא היו דברים מעולם. אני לא מכיר את, זה יש לי שכנים מצוינים". עמוסי הדגיש כי "יש שטחי מרעה מאוד מוגדרים וברורים שיש לי עליהם הסכם כמו כל רועה במדינת ישראל עם שטח מרעה. הם מכירים את הגבולות ולא חוצים אותם. גם אני מדבר ערבית והם ראו את זה, וגם מאוד מכבדים את זה. פעם אחת כשחצו הערתי להם, אבל בטח לא כלבים ולא שטויות".
עמוסי ציין כי את העדר שלו מלווים כלבים כמו את שלהם. "זה טבעי, בטח לא משסים. כל השכנים שלי פה ביחסים טובים". לטענתו, "יש פה מישהו שמנסה לסכסך ולהפוך את העסק לבילעין, זה לא כל כך מצליח לו".
משפחת אבו מוחסן היא חלק מרועי הצאן של קהילת אל-פאריסייה שבמחוז טובאס שבצפון הבקעה. הם מתגוררים באוהלים ופחונים עם תשתיות מעטות, בשטח שמוגדר שטח אש פעמים רבות ולא למגורים. מסביב למתחמי הקהילה ישנן התנחלויות וכן מאחזים לא חוקיים, שחלקם הוקמו בשנים האחרונות. בתקופה האחרונה מעידות גם משפחות נוספות המשתייכות לקהילה על תקריות דומות של התנכלויות ותקיפות מצד תושבים אחרים.
מופידה דרארמה, בת 69 ואם לשמונה המתגוררת באותו אזור, סיפרה כי בניה נהגו לרעות את הצאן שלהם בגבעה בסמוך למקום מגוריהם. אך לפני כשנתיים וחצי הוקם שם מאחז של צעירים אחדים, שכיום מונה כשני מבנים ועוד מאהלים, והתושבים אינם מאפשרים להם להתקרב לאזור. "צוריאל (מהמאחז) אמר לי לא להתקרב ולא להגיע לשם. הסברתי שלא עשינו כלום. יש להם כלבים שמפחידים את הצאן ויש גם כאלה שזורקים אבנים", תיארה.
דרארמה אמרה כי בנה הותקף כמה פעמים בתקופה האחרונה. בעדות שמסרה ל"בצלם" הוסיפה כי "כל יום אחר הצהריים הבן שלי אשרף יוצא לרעות את הצאן. אני תמיד מזהירה אותו מהמתנחלים. כשהוא הולך בדרך שמאחורי ההר ונעלם מהעיניים שלי, הנשמה שלי והגוף שלי רועדים מפחד עליו. המתנחלים כבר תקפו פה הרבה אנשים. אני סופרת את השניות בציפייה שהוא יחזור הביתה".
"אנחנו מפחדים מהם - אבל לאן נלך"
לא רחוק ממנה מתגוררת משפחת סביח. האם טראבה סיפרה כי הלכה לאחרונה עם בנה והכבשים "ואז צוריאל הגיע עם הכלבים והם החלו לתקוף אותנו. אמרו לי ללכת ואיימו לקחת את הכבשים שלי". בעלה ראאד אמר כי "כל פעם שאנחנו מתקרבים, תוקפים אותנו. לפני זה כל האזור הזה היה פתוח, אבל צוריאל עובר פה כל הזמן והוא חמוש". ראאד הביע חשש, "אנחנו מפחדים מהם. אבל מה אני יכול לעשות. אנחנו חיים פה עשר שנים, לאן נלך".
במאחז במעלה הגבוה היו לפני כשבועיים ארבעה צעירים עם תינוק ועמם צעיר פלסטיני שכנראה עובד שם. צוריאל סירב להתייחס לטענות, אך אישר כי הפלסטינים אינם יכולים לעלות לגבעה למעלה. מאידך, לדבריו, הוא יכול לרדת ולשתות אצלם קפה.
דובר צה"ל: "פועלים כל העת להגנת כלל תושבי הבקעה"
מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל פועל כל העת להגנת כלל תושבי הבקעה, למניעת חיכוך ולשמירה על שלום הציבור ועל הסדר. במרבית האירועים מסוג זה, כוח צבאי ומשטרתי נקראים למקום על מנת לפזר את ההתקהלות, ובמידת הצורך לעצור מעורבים".
בנוגע למעצר של אביו של אחמד אבו מוחסן, אמר גורם בצה"ל כי "התקבל דיווח על רועה צאן שרועה את העדר שלו בשטחים חקלאיים של הישוב שדמות מחולה. כוח שהגיע למקום ביקש ממנו לעזוב את המקום ומשסירב, הוא עוכב ולאחר מספר שעות, שוחרר".
(עדכון ראשון: 7:47)