פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הטייסים בטיסה הבאה שלכם לחו"ל: רפתן, מדען מרפאל ומדריכת צניחה

      במשך 70 שנה שימש חיל האוויר כקבלן ההכשרות הבלעדי של טייסים לענף התעופה הישראלי, אך כעת המצב הולך להשתנות. בהתאם למגמה העולמית, הבינו בחברה כי בקרוב מאוד הם עלולים למצוא עצמם במחסור של טייסים, ופתחו את הקורס הטיס החדש של החברה

      הטייסים בטיסה הבאה שלכם לחו"ל: רפתן, מדען מרפאל ומדריכת צניחה
      צילום: יותם רונן וה-youtube של Aviator College, עריכה: ניב מעוז

      עזר ויצמן, הנשיא השביעי של מדינת ישראל והמפקד השישי של חיל האוויר הישראלי, קבע את אחת ההלכות השגורות בישראל - "הטובים לטיס". מאז כל אם בישראל הציבה את ענף הטיס כמקצוע מועדף לבניה, לצד הרופאים ועורכי הדין.

      במשך 70 שנה שימש חיל האוויר כקבלן ההכשרות המרכזי והבלעדי של טייסים לענף התעופה הישראלי. חוק התעופה הישראלי נבדל מחוקי התעופה בעולם ומחייב טייסים מסחריים באזרחות ישראלית ועמידה בשורה של בחינות ודרישות סף, בהן גם סיווג ביטחוני. כמעט כל הטייסים בחברות התעופה הישראליות, "אל על", "ארקיע", "ישראייר" ואחרות, הם טייסי חיל האוויר. מי שחלם עד היום להטיס בואינג 747 של אל על או איירבוס 320 של ישראייר או ארקיע היה צריך לחשוב על כך עוד בימי הגיוס לצה"ל, לעבור בהצלחה גיבוש בחיל האוויר ולסיים בהצלחה את קורס הטיס הארוך - עד למסדר הכנפיים בבסיס חצרים.

      מטוס הדרימליינר בואינג 787 של אל על נחת לראשונה בישראל (מערכת וואלה! NEWS , יח"צ אל על)
      "הביקוש העולמי לטייסים רק גדל". מטוס אל על בואינג 787 (צילום: יח"צ אל על)

      אלא שעכשיו המצב הולך להשתנות. אל על החליטה לפתוח בשיתוף עם חברת תעופה אמריקנית אקדמיה לטיס שבוגריה יזכו, לאחר כשנתיים של לימודים, לרישיון טיס מסחרי. באל על הסבירו את המהלך בכך שבדומה לשאר חברות התעופה הישראליות ובעולם כולו, הבינו כי בקרוב מאוד הם עלולים למצוא את עצמם במחסור הולך וגובר של טייסים.

      "אנחנו רואים את המגמה העולמית. מייצרים היום יותר מטוסים", אמרה ענת בנימיני צור, מנהלת האקדמיה של אל על. "חברות תעופה קונות עוד ועוד מטוסים, קווים חדשים נפתחים כל הזמן והביקוש העולמי לטייסים רק גדל".

      סימולטור אל על 12 במאי 2019 (ראובן קסטרו)
      מצטרפים לחברות הייטק. מנהלת הסימולטור ענת בנימיני צור (צילום: ראובן קסטרו)

      "חברת בואינג ערכה מחקר ממנו עולה כי עד 2027 יפרשו 105 אלף טייסים בעולם", ציינה מנהלת האקדמיה. "עד 2027 ידרשו חברות התעופה המסחריות לצמוח בעוד 150 אלף טייסים בשל הוספת קווים ורכש מטוסים. על פי המחקר, בתוך פחות משמונה שנים יהיה מחסור של 225 אלף טייסים בעולם כולו".

      הדאגות של בנימיני-צור מתווספות לתמונת מצב מורכבת יותר בישראל, זאת בשל אילוצי ביטחון. על פי החוק בישראל, רק אזרח ישראל יכול להטיס מטוס ישראלי. כך החוק מצמצם את היכולת לגייס ידיים זרות לענף. לכך מתווספת גם העובדה שבשנים האחרונות חיל האוויר עושה שימוש נרחב בכלי טיס בלתי מאוישים, מה שמצמצם בכל שנה את היקף מחזור מסיימי קורס הטיס הצה"לי. ואם כל זה אינו מספיק, כל טייס שמשתחרר משנות הקבע מחוזר מיד על ידי חברות הזנק ופיתוח טכנולוגי.

      "אם בעבר המסלול היה קבוע: קורס טיס, שירות קבע בחיל האוויר ומיד הצטרפות לאל על או חברת תעופה ישראלית אחרת, היום חלק גדול מטייסי חיל האוויר רוצים לנסות את עצמם בחברות ההיי-טק בעולם העסקי", אמרה חנית זינגר לוי, מנהלת הסימולטור באל על.

      סימולטור אל על 12 במאי 2019 (ראובן קסטרו)
      סימולטור טיסה של אל על. מפעיל הסימולטור ומאמן טייסים, שי יזרי (צילום: ראובן קסטרו)

      מקצוע הטיס זוהר לא רק בעיני דמותם של הורים ישראלים שמשתוקקים לילדים טייסים, אלא גם בעבור רבים מאוד מהישראלים שחולמים לגעת בשמיים בעצמם. כשבאל על פרסמו לפני כשנה את ההרשמה לאקדמיה לתעופה, הם לא האמינו כי כמות הפניות תהיה כה גדולה. הקורס נפתח בפלורידה שבארצות הברית משום ששם מרחבי טיסה גדולים יותר. במקביל אל על פתחו את הסימולטור הראשון של הטיסה.

      אלפי קורות חיים הציפו את תיבת הדוא"ל של מחלקת כוח אדם בחברה. לאחר מיון ראשוני סומנו יותר מ-600 מועמדים פוטנציאלים ולבסוף נשלחו 150 מהם למיונים ומבחני התאמה. 38 מהם הגיעו לשני מחזורי הקורס הראשונים. השבוע ייפתח הרישום למחזור השלישי של האקדמיה.

      מפעל בואינג מטוס 787 דרימליינר של אל על (צילום מסך)
      מטוס בואינג 787 של אל על במפעל חברת "בואינג" (צילום: Creative Commons)

      לא מדובר בקורס הטיס של חיל האוויר, אך כל מי שמתקבל נדרש להשקיע רבות, ולא רק בלימודים ובתרגולים באוויר ובקרקע. על המועמדים לעמוד בסטנדרט קבלה של בריאות תקינה, תעודת בגרות, אנגלית ברמה אקדמית, מבחני אישיות ועוד.

      מחיר הקורס עומד על 65 אלף דולר, להם יש להוסיף הוצאות מחיה ואגרות רישוי פדרליות בהיקף של עוד 40 אלף דולר. הלימודים הם בתנאי קולג', מה שמחייב את פרחי הטיס להיפרד מהנוף הישראלי למשך שנתיים לפחות.

      ההכשרה מחולקת לחמש תקופות: תחילה עליהם לקבל רישיון טיס בסיסי על מטוסים קלים חד-מנועיים. לאחר מכן מגיע השלב השני - קבלת רישיון טיסת מכשירים, שבסופו מקבל החניך הסמכה להטסה מסחרית. השלב הבא הוא הסמכה להדרכה ורק לאחר השלמת אלף שעות טיסה יכול פרח הטיס להתמודד ולעבור את קורס ההסמכה הישראלי כטייס מטוס נוסעים.

      סימולטור טיסה בואינג 737 אל על (מערכת וואלה! NEWS , סיון פרג')
      החוק הישראלי מחייב ניסיון של אלף שעות טיסה. סימולטור טיסה של אל על (צילום: סיון פרג')

      החוק הישראלי מחייב ניסיון של אלף שעות טיסה, בעוד שבאירופה, באסיה וברוסיה נדרשים הטייסים ל-250 שעות טיסה בלבד בטרם הם יכולים להגיש מועמדות לחברת תעופה. בארצות הברית הוותק הנדרש הוא 1,500 שעות טיסה, אולם מי שלומד באקדמיה של אל על יכול כבר אחרי אלף שעות להתקבל לחברת תעופה אמריקנית כפרח טיס מקומי ולהשלים 500 שעות נוספות.

      במסגרת תכנית הלימוד, מרגע שפרחי הטיס מקבלים את ההסמכה כמדריך באקדמיה, הם צוברים שעות טיסה כמדריכים ואף מקבלים שער עבור כל שעת הדרכה, שמסייע להם לממן חלק מהוצאותיהם. גם אל על נרתמה לעניין מימון הקורס. ניתן לקבל כהלוואה במימון מוזל ובמסלול החזר מותאם, 50 אלף דולר כך שרק לאחר קבלת רישיון הטיס יכול החניך להחזיר את החלק המשמעותי של ההלוואה.

      בין החניכים הראשונים באקדמיה של אל על ניתן למצוא איש עסקים בן 53 לצד מדריכת צניחה בת 24, חקלאי מדרום הארץ, מדען מרפאל, תושב אום אל-פחם, שעבד עד תחילת הקורס בבית החולים תל השומר וקיבוצניק שניהל את הרפת של הקיבוץ והחליט לעשות הסבה מקצועית ולהגשים את חלום ילדותו.