פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לאחר ההבנות בתיווך מצרים: מרחב הדיג ברצועת עזה יורחב מחדש

      מנהלת התיאום והקישור הודיעה כי מחר צפוי להיפתח מחדש מרחב הדיג ברצועה לטווח של עד 12 מיילים ימיים. מצה"ל נמסר כי צעד זה הינו כחלק מהמדיניות למניעת הדרדרות הומניטארית. ברשת קודס דווח כי ישראל תאשר הכנסת דלקים להפעלת תחנת הכוח בעזה

      לאחר ההבנות בתיווך מצרים: מרחב הדיג ברצועת עזה יורחב מחדש
      צילום: רויטרס: עריכה: ניב מעוז

      מרחב הדייג ברצועת עזה צפי להיפתח מחר (שישי) לטווח של עד 12 מיילים ימיים - כך נמסר ממנהלת התיאום והקישור בצה"ל. על פי ההודעה, "צעד זה הינו כחלק מהמדיניות האזרחית למניעת הדרדרות הומניטארית ברצועת עזה ומתוך מדיניות המבדילה בין טרור לאוכלוסייה בלתי מעורבת".

      עוד נמסר כי מימוש הצעד מותנה בכך שהדייגים בעזה יכבדו את ההסכמות. "לא תתאפשר חריגה מהטווחים שסוכמו, וכל חריגה תטופל בהתאם על ידי כוחות הביטחון". בנוסף לכך, ברשת קודס דווח כי תתאפשר הכנסת סולר לשימוש תחנת הכוח הפועלת ברצועה.

      לפי מקורות פלסטינים, ההבנות שהגיעו אליהן הצדדים באמצעות המתווכים המצריים לאחר ההסלמה בסוף השבוע האחרון היו אותן הקלות שהתקבלו במסגרת הסכם ההבנות הקודם, כמה שבועות לפני הבחירות: הרחבת אזור הדייג, כניסת סחורות בהיקפים גדולים, והמשך העברת הכספים הקטארים דרך האו"ם. במסגרת ההבנות לא נכללו עצירת ההפגנות על גדר הגבול והפרחת בלוני התבערה.

      דייגי עזה מציגים את סחורתם, 2 באפריל 2019 (רויטרס)
      דייגים ברצועת עזה (צילום: רויטרס)

      ביום שלישי הודיע משרד החוץ הקטארי כי אמיר קטאר, תמים בן חאמד אל-ת'אני, החליט להקצות כ-480 מיליון דולר לפלסטינים ברצועת עזה ובגדה. האמירות עתידה להקצות כ-300 מיליון דולר במענקים ובהלוואות לתמיכה בתקציב הרשות הפלסטינית לענפי הבריאות והחינוך. 180 מיליון הדולרים הנותרים יופנו לפעולות הצלה דחופה ולתמיכה הומניטרית, כמו גם לתמיכה בתוכניות האו"ם בגדה המערבית ובעזה ובשירותי החשמל
      .
      ממשרד החוץ הקטארי נמסר כי התמיכה באה מתוך קשרי האחווה, הערבות וההדדיות בין העם הקטארי והפלסטיני, וכי "הכסף יסייע לעם הפלסטיני לקבל צרכים הומניטריים בסיסיים לאור התנאים הקשים המוטלים עליהם על ידי כוחות הכיבוש הישראלי; הירידה בסיוע הבינלאומי ובתוכניות האו"ם; ואי-יכולתה של הכלכלה הפלסטינית למלא את הנדרש ממנה, נוכח המשברים והאתגרים עמם התמודדה בשנים האחרונות".