פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מבלי שירצה, טראמפ עוד עלול להיגרר לעימות עם איראן

      לנשיא ארה"ב אין עניין במלחמה נוספת באזור, אולם הלחץ הגובר על טהראן ושורה של חישובים מוטעים עלולים לדרדר את שתי המדינות למקום שהן לא רוצות להיות בו. איראן מצדה מאותתת לאירופים שעליהם לפעול כדי להציל את הסכם הגרעין, והעבירה את הכדור למגרש שלהם

      מבלי שירצה, טראמפ עוד עלול להיגרר לעימות עם איראן
      צילום: רויטרס, עריכה: ניב מעוז

      בדיוק שנה מהיום שבו הודיע נשיא ארצות הברית טראמפ על יציאה מהסכם הגרעין עם איראן, באה התגובה האיראנית שבעצם אומרת "תחזיקו אותנו". ההצהרה לא מתלהמת או מתגרה, אלא קריאה לעזרה. איראן אומרת שהיא מתכוונת, בעוד חודשיים, להפסיק ליישם כמה מהתחייבויותיה בהסכם הגרעין - בעיקר לשוב ולהעשיר אורניום ברמה גבוהה, עד 20% - והיא מתכוונת לשוב ולצבור אורניום.

      במסגרת הסכם הגרעין על איראן לייצא את האורניום המועשר והמים הכבדים שברשותה, והיא תחדל מלעשות זאת. בכל מקרה, היא לא יכולה, בין השאר, לייצא את המים הכבדים והאורניום בגלל הסנקציות האמריקניות האוסרות על כל סחר עם איראן.

      "מאז החלטת טראמפ, היה ניסיון איראני נחוש דווקא להשאיר את הסכם הגרעין", אמרה ד"ר אמילי לנדאו, חוקרת בכירה וראש תוכנית בקרת נשק במכון למחקרי ביטחון לאומי. "כל הפגמים בהסכם מיתרגמים ליתרונות עבור איראן, והיא יודעת שהשיגה דיל די טוב בהתחשב בעובדה שנתפסה בהפרה בוטה של המחוייבות שלה בהתאם ל-NPT (האמנה למניעת נשק גרעיני) בשל העבודה על פיתוח נשק גרעיני".

      לדבריה, "איראן נמצאת תחת לחץ כלכלי רציני בשל קמפיין הלחץ של ממשל טראמפ והאירופים לא מצליחים באמת לעקוף את הסנקציות. ההודעה האיראנית משקפת בעיקר תסכול מהמצב, וחוסר אופציות ללחוץ חזרה חוץ מאיומים כאלה. זו לא פעם ראשונה שאיראן איימה להתקדם עם פעילות ההעשרה אם הצד השני לא יעשה כך וכך, מה שמעמיד את הניסיון של המשטר לטעון שאין לו שאיפות גרעיניות בסימן שאלה".

      נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממריא מהבית הלבן לפלורידה, 8 במאי 2019 (רויטרס)
      להחליף את המשטר לא תהיה משימה פשוטה. טראמפ, אתמול (צילום: רויטרס)

      המכתב של הנשיא חסן רוחאני למעצמות החתומות על ההסכם - רוסיה, סין, ומעצמות האיחוד האירופי - אומר בעצם שאיראן רוצה לקיים את ההסכם, אבל לא יכולה בגלל הסנקציות האמריקניות. על כן היא נאלצת לנקוט צעדים להבהיר ליתר המדינות החתומות, במיוחד האירופיות, שהן חייבות להחליט. או שההסכם חשוב לכן ואז תמצאו מנגנונים לעקיפת הסנקציות האמריקניות, או שאינו חשוב או אינו חשוב מספיק ואז הוא מתבטל עוד חודשיים ותכנית הגרעין האיראנית חוזרת.

      "מתן החודשיים אכן מאותת שאיראן אינה מעוניינת לנקוט בצעדים חריפים מדי, שיחייבו גם את יתר החתומות על ההסכם, ובראשן מדינות אירופה, להצטרף למהלכי הלחץ האמריקנים", אמר ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מהמכון ממחקרי ביטחון לאומי ואניברסיטת תל אביב. "עם זאת, האיראנים מצפים מהשותפות שלהן להסכם, ובמיוחד מאירופה, להתקדם במימוש המנגנון לעקיפת הסנקציות, ואולי גם למצוא פתרון להעברת עודפי האורניום והמים הכבדים מחוץ לאיראן בעקבות החלטת הממשל לבטל את ההקלות בנושא".

      ד"ר צימט סבור שהמדינות האירופיות יתקשו למצוא דרך לממש את רצונן הפוליטי להמשיך ולסחור עם איראן. "במקרה כזה, יהיה קשה לנשיא רוחאני ולשר החוץ זריף להצדיק את המשך המחויבות להסכם הגרעין", אמר.

      נשיא איראן רוחאני עם ראש ממשלת עיראק במסדר כבוד בטהראן, 6 באפריל 2019 (רויטרס)
      הפעולה נגד ארה"ב עשויה לבוא מעיראק. רוחאני עם ראש ממשלת עיראק, בחודש שעבר (צילום: רויטרס)

      כשנחתם הסכם הגרעין החשש היה שאיראן תפר אותו, ואז, כך התחייבו המעצמות, יוחזרו הסנקציות. עתה, לא ברור אם גם אם איראן תפר את ההסכם הן יחליטו שיש נסיבות מקלות - כלומר פרישת ארצות הברית - ובכך הן פטורות מסנקציות.

      "סביר להניח שאם איראן ממש תצא מההסכם בעוד חודשיים, התגובה האירופית תהיה חזרה לסנקציות, אבל אי אפשר לבנות על זה", אמרה ד"ר לנדאו. "לגבי רוסיה וסין קשה להניח שיגיבו בנחישות, ואפשר לצפות שיפנו האשמות כלפי ארצות הברית על החלטתה לצאת מההסכם".

      האפשרויות של איראן

      מהמדינה שירשה את האימפריה שהמציאה את משחק השחמט לפני אלפי שנים, והוכיחה גם בגירסה המודרנית שלה יכולות מדיניות לא מבוטלות, אפשר לצפות שחשבה על השלבים הבאים במשבר הזה - וחודשיים הם זמן קצר מאוד. "אפשרות אחת היא שאיראן תודיע שהיא מתרשמת שאירופה מפגינה נחישות ורצינות במאמציה ותשתמש בכך כהצדקה להארכת האולטימטום", אמר ד"ר צימט. "אפשרות נוספת היא שטהראן תמשיך לצבור חומר בקיע מעבר למה שמותר לה בהסכם ותתרץ זאת בהיעדר פתרון שמאפשר לה להעביר את עודפי האורניום המועשר והמים הכבדים. במקרה כזה קשה לראות תגובה אירופאית משמעותית להפרות".

      אפשרות שלישית היא הפרה יותר משמעותית של ההסכם, למשל העשרת אורניום לרמה של 20% או התקנת צנטריפוגות נוספות במתקני הגרעין מעבר מה שמתיר ההסכם. "תרחיש כזה כבר עשוי לחייב את האירופים לצעדי תגובה, גם אם אינם רוצים בכך", הוסיף. "האפשרות הקיצונית ביותר היא הודעה איראנית על פרישה מהסכם הגרעין או אף על פרישה מה-NPT - האמנה למניעת נשק גרעיני. מדובר בצעד חריף ביותר, ולכן ספק אם איראן תנקוט בו".

      איראן אמנם כתבה את המכתב למעצמות האחרות, אבל ברור שאחת הנמענות היא ארצות הברית. מוקדם יותר השבוע היא הודיעה על תגבור כוחותיה במפרץ עם נושאת המטוסים "אברהם לינקולן" עקב התרעות על ניסיונות איראניים לפגוע בכוחות אמריקניים. נושאת המטוסים יצאה מבסיסה לפני שבועות, למשימה כללית, אבל שליחתה מהווה איתות. השאלה היא איזה איתות ולמי.

      איראן הסכם הגרעין (אתר רשמי)

      עמדתה המוצהרת של ארצות הברית היא שמדובר במערכה להפעלת לחץ מקסימלי על איראן, ולא סביר שהיא תפעל להחלפת המשטר. רק באחרונה וושינגטון נכשלה בניסיון להפיל משטר באופן מביך בזירה פשוטה ונוחה בהרבה מבחינתה, ונצואלה, והנשיא טראמפ הצהיר פעם אחר פעם שהוא מתנגד לכל ההתערבויות האמריקניות בעולם, ודאי מטעמים של השלטת דמוקרטיה.

      "להערכתי מטרת ארצות הברית ללחוץ על איראן על מנת שתחזור לשלחן המשא ומתן כדי לשאת ולתת על הסכם הרבה יותר טוב", אמרה ד"ר לנדאו. "עם זאת, המשטר האיראני תוקפן ואכזרי - גם כלפי פנים וגם בפעילות האזורית - ולכן לא נראה שמישהו בארצות הברית, וגם במקומות אחרים, יזיל דמעה אם הוא יפול. כמובן שאף אחד לא יודע מה יגיע אחר כך אם זה יקרה".

      "עימות ששני הצדדים לא מעוניינים בו"

      ארצות הברית לא רוצה עימות צבא, ודאי קרקעי, עם מדינה מוסלמית שלישית תוך 20 שנה, אחרי עשרות טריליוני הדולרים ואלפי ההרוגים שהשקיעה באפגניסטן ועיראק. אפילו ישראל חוששת ממצב שבו ניגרר למלחמה, נרצה או לא, וייתכן שנואשם שהובלנו את טראמפ למלחמה מדממת למען אינטרסים ישראלים. ואולם, אם למדנו משהו מההיסטוריה, הוא שמלחמות פורצות לא תמיד אחרי שיקול אסטרטגי ממושך ומעמיק.

      "איראן לא מעוניינת להערכתי בעימות צבאי כולל", אמר ד"ר צימט. "היא ניצבת בפני אתגרים משמעותיים הן בזירה הפנימית, במיוחד במישור הכלכלי, הן בזירה האזורית והן בזירה הבינלאומית. הדבר האחרון שהם צריכים זה עימות, אך הם עלולים כחלק מתגובות אפשריות ללחצים נגדם לנקוט מהלכים מוגבלים, שעלולים להתפתח לעימות. כמו להפעיל מיליציות שיעיות עיראקיות כדי לפגוע ביעדים אמריקניים בעיראק או במפרץ הפרסי. במקרה כזה, גם אירוע מוגבל עלול להתפתח לעימות כולל. גם התגבור האמריקני במפרץ עלול אף הוא להוביל, כתוצאה ממיס-קלקולציה, לעימות ששני הצדדים אינם מעוניינים בו".

      ד"ר לנדאו סבורה שאיראן רוצה לשרוד את השנה וחצי שנותרה עד לבחירות לנשיאות בארצות הברית, בתקווה שהדמוקרטים ישובו לבית הלבן, במיוחד אחד ממי שהצהיר על כוונתו לשוב להסכם הגרעין. "עד אז אין לאיראן שום דבר להרוויח - והרבה להפסיד - מעימות", אמרה. "שמענו לאורך השנים האחרונות הרבה איומים איראניים לסגור את מצרי הורמוז או לפגוע בארצות הברית במפרץ, אבל אלה יותר ביטויים של תסכול מאשר הצהרת כוונות".

      נושאת המטוסים האמריקאית לינקולן (AP)
      נושאת המטוסים "לינקולן" בדרכה למפרץ הפרסי (צילום: אי-פי)

      לפי סבא"א, איראן לא מפרה את הסכם הגרעין, אבל השאלה הגדולה יותר היא מה מצב יכולותיה הגרעיניות של איראן כיום. בשלב זה, אין אינדיקציות לשינוי במהות תכנית הגרעין שלה, אבל זה יכול להשתנות.

      "בהנחה שאיראן תתחיל לצבור אורניום מועשר ומים כבדים מעבר למה שמותר לה, הדבר יאפשר לה לקצר זמנים לפצצה גרעינית אל מתחת לשנה אחת, הרף שהושג בהסכם הגרעין", אמר ד"ר צימט. "כל צעד נוסף מצד איראן, ובכלל זה העשרת אורניום לרמה של 20%, הגברת מאמצי המחקר והפיתוח, התקנת צנטריפוגות נוספות וכדומה, יקצרו את הזמנים עוד יותר".

      ד"ר לנדאו פסימית אף יותר. "איראן לא הפרה בינתיים את המחוייבות שלה לא להעשיר אורניום מעבר לרמה נמוכה, ובדרך כלל שומרת על מאגר אורניום שלא עובר 300 ק"ג. הבעיה עם ההסכם היא מה יקרה בהמשך הדרך, בשל הפגמים בהסכם עצמו. ממשל אובמה והאירופים היו בטוחים שההסכם יפתח עידן חדש של שיתוף פעולה ושיוכלו להידרש בהמשך לתוכנית הטילים של איראן ולפעילות האזורית שלה. אלה התבררו כתקוות חסרות בסיס.

      איראן נשארה נחושה, תוקפנית וחסרת כל עניין בהמשך דיאלוג. כשהפזמון הבינלאומי היחיד היה איך איראן מקיימת את סעיפי ההסכם, היה ברור ששום דבר לא ישתנה. אז קנו זמן בשביל שנתעורר בעתיד ונגלה שאיראן חצתה את הסף הגרעיני?".

      הסכם שנוי במחלוקת

      הסכם הגרעין עם איראן נחתם לפני כמעט ארבע שנים. הוא היה שנוי במחלוקת במשך כל זמן הדיונים עליו, החתימה החגיגית ומאז ועד היום. ההסכם אולי לא גרוע כפי שטוענים מתנגדיו, אבל ודאי לא אידיאלי כפי שטוענים מצדדיו. בהתחשב בכל זאת, אולי הדבר המפתיע ביותר אינו שההסכם אולי עומד להתבטל אלא שהוא החזיק מעמד עד כה.

      ארצות הברית מבחינתה קרעה את ההסכם ורוצה איראן כנועה ליד שולחן משא ומתן להסכם אחר, גרוע בהרבה מבחינת טהראן. איראן לא יכולה ולא רוצה לעשות כן. וושינגטוון מצדה מפעילה שורת לחצים כלכליים ונרתעת מבחינתה מצעדים צבאיים, אבל כבר למדנו מקוריאה הצפונית ומאיראן עצמה שמדינות יכולות לעקוף סנקציות או לחיות תחת סנקציות כבדות אם זה משרת את מטרותיהן האסטרטגיות.

      סין ורוסיה לא יזילו דמעה אם יתפתח עימות צבאי בין איראן לארצות הברית, להיפך. כל הסתבכות אמריקנית היא שמחה עבור הקרמלין, מה גם שעימות כזה יקפיץ את מחירי הנפט - בונוס נוסף לרוסיה. המצב הקיים מאלץ את בייג'ינג, מוסקבה ובריסל להתנהל בזהירות, והן עושות כך. הן מצהירות שהן מעוניינות בהמשך קיום ההסכם, תומכות בכך ועובדות על פתרונות, אף שספק אם יש כאלו. ואם יש, מדובר בהסתכנות בחמת זעמו של ממשח טראמפ. בינתיים, איראן אותתה על רצינות כוונותיה, והכדור נמצא בחודשיים הקרובים במגרש האירופי.