כמיליון ישראלים עשויים לקבל אזרחות אירופית

מאות אלפי ישראלים יקבלו מעמד של אזרחים אירופים, עם הצטרפותן של עשר מדינות נוספות לאיחוד האירופי, בתחילת שנת 2004. על פי ההערכות, כ-900 אלף ישראלים יוכלו להחזיק דרכונים אירופים, בעקבות צירופם לאיחוד של פולין, צ'כיה, הונגריה, ליטא, לטביה, מלטה, קפריסין, סלובקיה, אסטוניה וסלובניה. שלש שנים מאוחר יותר צפויות להצטרף לגוש גם רומניה, בולגריה וכנראה גם טורקיה.

"בארץ חיים כיום מאות אלפים מיוצאי אותן מדינות, ואם יש להם דרכונים של ארצות מוצאם, הם יהיו זכאים לקבל את הדרכון האירופי", אמר ל"מעריב" שגריר האיחוד בישראל, ג'אנקרלו שבאלאר. כיום מחזיקים בדרכון אירופי כ-280,000 מיוצאי אירופה המערבית המתגוררים בישראל. בשנים האחרונות פונים עשרות אלפי זכאים לשגרירויות מדינות אירופה בישראל, בבקשה לקבל דרכונים.

שגרירי מדינות מערב אירופה בישראל מקיימים בתקופה האחרונה דיונים על פינוי אזרחיהם מהארץ במקרה של מתקפה בעיראק. בדיונים נאמר, כי כל ישראלי בעל אזרחות אירופית יוכל להיכלל בפינוי, אם ירצה. יש הרואים במצב, כניסה של ישראל "מן הדלת האחורית" לאיחוד, שאינו מוכן לקבל אותה כחברה.

שגריר האיחוד מוסיף כי במקביל, עשרות אלפי עובדים זרים שהגיעו לישראל ממזרח אירופה יהפכו לאזרחים אירופים. כתוצאה מכך, הם יהנו מהגנת מוסדות האיחוד, וישראל תאלץ להתחשב בכך בכל הנוגע לזכויותיהם.

בנוסף, הצטרפות קפריסין לאיחוד האירופי תעודד מפעלים ישראלים לעבור לאי השכן, וליהנות מהזכויות השמורות לחברות אירופיות. גם הפעילות הכלכלית הישראלית במזרח אירופה תיהנה מהשינוי הפוליטי. למרות השינויים הצפויים, בישראל עדיין לא החלו להיערך להרחבת האיחוד ולהשלכותיו.

לדברי שבאלאר, "בטווח הקרוב אין סיכוי שישראל תצטרף לאיחוד האירופי מכמה סיבות: אין בקשה פורמלית של ישראל להצטרף, לא ברור באיזו מידה מוכנה דעת הקהל האירופית לכך, ובנוסף, ישראל אינה נמצאת באירופה. אבל איני יודע מה יקרה בעוד עשרות שנים".