פליטים סורים מנוצלים לעבודה במשך שעות ארוכות ומקבלים רק כמחצית מהשכר המובטח להם בעת עבודתם באיסוף אגוזי לוז בטורקיה - כך עולה מתחקיר של ניו יורק טיימס. "אנחנו מרוויחים רק סכום שמספיק לכסות על עלות הגעתנו וחזרתנו", סיפר שאקר רודאני בן ה-57 החי בכפר שעל גבול סוריה. "בנוסף לעלות המחיה. אנחנו חוזרים בלי כלום".
כ-70% מכל אגוזי הלוז מגיעים מאלפי חוות קטנות שבגבעות שנמצאות באזור הים השחור, כולל אלו המסתיימים בממרח "נוטלה". הקטיף נחשב למסוכן וקשה במיוחד, ומועסקים בו גם ילדים. הבעיות הוחרפו עם העלייה במספר הפליטים הסורים שעובדים בחוות.
בתחקיר של ניו יורק טיימס נכתב כי רק לחלק קטן מקרב 3.5 מיליון הפליטים הסורים בטורקיה מחזיקים באישור עבודה. אין להם הגנות משפטיות וחוקי העבודה במדינה לא חלים על אותן חוות קטנות, כך שהפיקוח נותר בידין של החברות המייצרות ממרחים וממתקים מאגוזי הלוז.
עוד דווח כי המתווכים בין הפליטים לבין החוות גובים מהם 10% ממשכורותיהם הנמוכות ממילא, שאינן מספיקות להחזיק את המשפחות מעל קו העוני. החברות הגדולות אינן יכולות לענות על הדרישות הגבוהות ללא יבוא מאסיבי מטורקיה, שמשמעותו תמיכה בענף שבו התנאים ההומניטריים קשים במיוחד.
חברת "פררו", שמייצרת גם את מותגי השוקולד הפופולריים קינדר ורושה, מתנהלת בסודיות רבה. היא מסרבת לגלות את החוות שמספקות לה את חומרי הגלם, כך שלא ניתן לדעת מהי מידת ההצלחה של התכנית שלה לשיפור השיטות החקלאיות.