פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נאשמים בתיאום מחירי מסעות תלמידים לפולין מוחים: מה לנו ולשואה?

      חברות תיירות שארגנו משלחות תלמידים לפולין הואשמו בקרטל ובמצג שווא של תחרות מול משרד החינוך. כתב האישום כולל רקע על השואה ואלה פנו לבית המשפט כדי למחוק אותו. "הזיקה שנוצרת בין העבירות לבין זוועת השואה מקוממת"

      מחנה ההשמדה אושוויץ (GettyImages)
      מחנה ההשמדה אושוויץ (צילום: אימג'בנק GettyImages)

      גורמים בענף התיירות היוצאת, המואשמים בעבירות כלכליות, מבקשים מבית המשפט המחוזי בירושלים למחוק מכתב האישום נגדם תיאור מפורט של שואת יהדות אירופה והשפעתה של הקמת מדינת ישראל. לא במקרה, הם פנו לבית המשפט אתמול, לקראת יום השואה.

      סיפור השואה, שנראה כלקוח מספר ללימודי אזרחות או מוויקיפדיה ושלטענת ההגנה הופיע בנוסח דומה במשפטו של פושע המלחמה ג'ון איוון דמיאניוק מופיע בפתח כתב האישום. את האישום הגישו אשתקד הרשות להגבלים עסקיים והמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה נגד 13 חברות ויחידים, בכותרת "עובדות המהוות חלק מכל אישום ואישום". הזיקה הנוצרת בכתב האישום שבין החשדות לעבירות על חוקי התחרות הכלכלית והלבנת ההון לבין זוועת השואה מקוממת, לדברי עו"ד רותי ליטבק, המייצגת שלושה מהנאשמים.

      ואכן, התעקשות הפרקליטות ורשות ההגבלים להעמיד אירועים פליליים לכאורה אך לא הרי גורל בישראל בשנים האחרונות, על תשתית היסטורית של גדול אסונותיו של העם היהודי - סובלת בעליל מהגזמה פראית. זה אינו משפט אייכמן או דמיאניוק וגם לא ביקור ב"יד ושם". שום נאשם ברצח אינו מקבל מהתביעה שיעור בפרשת קין והבל, וכאן הנושא אף אינו פשע אלים, אלא תיאום אסור בין מתחרים בענף כלכלי.

      משתתפים במצעד החיים באושוויץ, פולין 24 באפריל 2017 (אלי אשכנזי )
      מחנה אושוויץ (צילום: אלי אשכנזי)

      כתב האישום עוסק בחברות שארגנו והטיסו משלחות לפולין. הנאשם שמעון רגב, המוחה על הקישור לשואה היה מנכ"ל של שתיים מאותן חברות וביקש גם בשמן למחוק את הרקע מכתב האישום. בשנת 2010 זכו החברות, יחד עם זכיינים אחרים, במכרז משרד החינוך להוצאת משלחות תלמידים לפולין.

      המשלחות נחלקו לשני סוגים, ממלכתיות שמחירן נקבע במכרז ועצמאיות מטעם בתי ספר, ללא קביעה מוקדמת וללא מגבלה. הנאשמים היו בין הזוכים במכרז להוצאת המשלחות העצמאיות. לפי כתב האישום, בשנים 2010-16 היה בין הנאשמים ואחרים הסדר כובל, קרטל, למניעת תחרות על משלחות עצמאיות שארגנו וביצעו. התביעה טוענת שהנאשמים רימו את משרד החינוך במצג שווא של תחרות. כך "התקבלו אצל הנאשמים מכלל המסעות לפולין הכנסות בסך כ-196 מיליון שקלים. אין מחלוקת כי התלמידים קיבלו תמורה לכספם".

      מה לשואה ולמכרזי משרד החינוך?

      הכנסה של כמעט 200 מיליון שקלים, אם הושגה מאוצר המדינה באמצעים פסולים, מצדיקה בהחלט טיפול של מערכת אכיפת החוק - אך המבוא לכתב האישום הוא המקביל המילולי של המונח הטעון בהקשר זה, "אוברקיל". השואה, מלמדת התביעה, "רצח עם שכוון נגד העם היהודי, התחוללה בכל רחבי אירופה וצפון אפריקה" - קידה של תקינות פוליטית, בעקבות הענקת תעודות ניצולים ליוצאי מדינות ערביות שנכבשו בידי מדינות הציר - "החל מעליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה. מספר הנרצחים היהודים בשואה וכתוצאה ישירה ממנה נאמד סביב ששה מיליון. חלק ניכר ממוראות השואה התקיים על אדמת פולין". הפרקליטות נזהרת שלא להתערב במחלוקת על אחריותם של פולנים, עם ה"א הידיעה או בלעדיה, לפשעי הנאצים.

      בתוקף המינוי העצמי להנחלת זכר השואה מפרטת התביעה את מספר יהודי פולין וחוזרת לאחור לא רק עשרות שנים, אלא אף מאות. "קהילות יהודיות, שהתקיימו ופרחו בה כבר בימי הביניים, הגיעו להישגים היסטוריים בתחומים הדתיים והתרבותיים. עם הכיבוש החלו הגרמנים בהרג שיטתי של יהודים, לרוב ליד בורות, שלצדם נורו ולתוכם הופלו. מאוחר יותר התגבר קצב ההשמדה השיטתית, הראשונים להיות מושמדים היו יהודי פולין ועל אדמת פולין הוקמו ששה מחנות השמדה (ובראשם) אושוויץ".

      מצעד החיים בפולין, 12 באפריל 2018 (רויטרס)
      נער מניף דגל ישראל על מסילת הרכבת באושוויץ (צילום: רויטרס)

      מצמרר, אבל מה לזה ולמכרזי משרד החינוך? הכול קשור, לדעת הפרקליטות, גם הקמת המדינה, שבהכרזה עליה הוזכרה השואה "בה הוכרעו לטבח מיליוני יהודים באירופה" ושהוכיחה את "ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי על ידי חידוש המדינה היהודית בארץ ישראל". זהו, פוסקת התביעה, "הרקע לעבירות המתוארות בכתב האישום".

      עו"ד ליטבק, הסניגורית, ביקשה מהשופט יעקב צבן למחוק סעיפים אלה, בנימוק של חריגת התביעה מסמכותה בניסוח כתב האישום. את עובדות השואה וזוועותיה "יש לייחס לצורר הנאצי ולמשתפי הפעולה עם הנאצים ולהם בלבד". כתב האישום עוסק בעבירות כלכליות הקשורות ב"הנצחת זכרון השואה" ואגב "ניצול הצורך הממלכתי, הציבורי, החינוכי בלימוד מורשת השואה במדינה", ולא בשואה עצמה. זאת "פגיעה מחרידה בכבוד הנאשמים. כתב האישום יכול לעמוד גם ללא תיאור הזוועות, שאינן מהוות חלק מיסודות העבירה או נסיבותיה", מה גם שהנאשמים אינם יכולים לכפור באמיתות העובדות המיוחסות להם בלי שיכונו מכחישי שואה.

      על כתב האישום חתומים עורכי הדין תומר דגני חנית ועפר מעוז מרשות ההגבלים העסקיים ובן עמי כהן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. מנהל מחלקה זו, עו"ד דן אלדד, סירב לפניית הנאשמים למחוק את סעיפי השואה.