לפני שהקברנים יכלו להמשיך, אנושה קומרי התנערה מאחיותיה וכרכה את עצמה סביב שלושת ארונות הקבורה בעודה מתייפחת. ברגע אחד, היא נותרה אלמנה וללא ילדים בעקבות הפיגוע בכנסיית סנט סבסטיאן בעיר נגומבו, אחת המטרות של המחבלים המתאבדים במתקפת הטרור בשבוע שעבר.
מניין ההרוגים הגבוה ביותר היה בכנסייה הקתולית הזו, וכשליש מתוך כל 250 ההרוגים היו בה. ככל הנראה, לא היה מישהו שאיבד יותר מאשר קומרי בת ה-43, שבתה, בנה, בעלה, גיסתה ושתי אחייניותיה נהרגו. הן נקברו בשבוע שעבר בסמוך לכנסייה, באדמה שהפכה במהרה לבית קברות עבור הקורבנות הרבים. .
קומרי, שנפצעה גם היא בפיצוץ, יצאה מבית החולים כדי לקבור את משפחתה. בהמשך, היא ישבה בכיסא עץ בבית, מחוברת לעירוי שנתלה מחלון פתוח, כשהיא חבושה באפה ובעין ימין שלה. בפניה היו עדיין רסיסים. על הקיר הייתה תלויה תמונה של ילדיה, בזמן שעל המדף היו פסלים קטנים של ישו, מריה וסנט סבסטיאן, קדוש נוצרי שנהרג מחציהם של הרומאים.
היא הצליחה לראות את מערכת התופים של בנה שבקצה גרם המדרגות, שאותה הוא קיבל אותה במתנה מאביו על הצלחתו במבני בית הספר, וכן דיוקן של בתה מבית הספר. לאורך כל היום, קרובי משפחה, שכנים ונזירות הסתובבו בבית הגדול והציעו לה מזון, ניחומים ותפילות.
"אתם לא תאמינו לזה, אבל הייתה לי משפחה מושלמת", אמרה קומארי. "ב-24 שנות נישואים, אני ובעלי מעולם לא התווכחנו. ארבעתנו ישנו באותה החדר. עכשיו איבדתי את הכול", אמרה, בזמן שדמעות ודם ניגרים מעינה הפצועה. "לכל האנשים האלו יש משפחות משלהם. הם ילכו הביתה ואני אהיה לבד".
גיסה, ג'והאד פראסאד אפוהאמי, סיפר כי המשפחה המורחבת היא בין הבולטות והמוכרות מקרב הקהילה הקתולית בנגומבו. הם נהגו לציין כל חג בכנסייה. הפעם, הוא נאלץ להיעדר משום שלקח על עצמו את הובלת פסלו של ישו לקראת חגיגות חג הפסחא. בתוך כך, אפוהאמי הגיע לכנסייה במהלך הטקס ושמע את הפיצוץ ממגרש החנייה. הוא מיהר פנימה ונדהם ממראה הדם הניגר מכל עבר. אחת הגיסות שלו, ששרדה, צעקה לו שיעזור לאחייניתם.
אפוהאמי מצא את אחיינתו כשעינייה פקוחות, הוא הרים אותה ומיהר לבית החולים, שם התברר לו כי היא מתה. אשתו ובתם בת העשר, שישבו משמאל למזבח, הספיקו להימלט ונפצעו באורח קל. גם בתו בת ה-17, רוסירי, שישבה בשורות הראשונות בכנסייה בטרם עמדה לקרוא מכתבי הקודש, שרדה, אבל היא נפצעה ונותרה עם נזק עצבי שגורם לפעולת האכילה לכאוב.
יממה לאחר הפיגועים, קומרי נאבקה לתפוס את אשר קרה לה, ''אני לא יודעת איך לחשוב על זה. זה מרגיש כמו חלום''. בהלוויה בבית הקברות המאולתר, נאלצו האבלים לעבור בדיקות ביטחוניות, והמשמר הצבאי בבית העלמין משך את תשומת לב הנוכחים בעוד הכומר, נירושאן פררה, נשא תפילה למתים.
הכומר פררה, שגדל עם בעלה של קומרי, אפוהאמי ואחיו, נזכר בילדותם שנהגו ללכת המשפחה והחברים לבאר הכנסייה, שמימיה נתפסים בקרב המאמינים כמים קדושים שיכולים לרפא מחלות. כשהלוויה הסתיימה, פררה עודד את כולם לשוב לביתם, מחשש להתקפה נוספת.
פררה בעצמו איבד 16 מחבריו וקרובי משפחתו בפיצוץ, ולאחר מכן ציין כי הוא לא יסמוך יותר על ממשלת סרי לנקה שתגן עליו ועל יתר המאמינים במדינה.