לזכור ולא לשכוח

"לא הבינו מה קורה בגרמניה": תנועת השלום ששגשגה ברייך השלישי

סדר, סמכות על-לאומית וצדק - ארגון שלום בינלאומי שהוקם סמוך לעליית היטלר לשלטון זכה ללגיטימציה ולשיתופי פעולה מפתיעים. זאת, כמובן, עד שהמציאות בשטח לא תאמה את התאוריה. "היה מאמץ במפלגה הנאצית לעודד רעיונות כאלה"

  • היטלר
  • שואה
רודולף הס לצד אדולף היטלר במצעד צבאי בברלין, דצמבר 1938 (צילום: AP)

עם עליית המפלגה הנאצית בראשות היטלר לשלטון בגרמניה, פציפיסטים ופעילי תנועות שלום היו בין הקורבנות הראשונים. חלקם גורשו וחלקם נכלאו, אחרים פוטרו, ונשללה מהם האזרחות. מחקר של פרופ' עופר אשכנזי מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית מתאר תנועת שלום שחבריה כללו נאצים ויהודים, שפעלה תחת הרייך השלישי וזכתה לעתים לתמיכת השלטון.

התנועה New Commonwealth Society) NCS) נוסדה בבריטניה ב-1932 והיו לה עשרות סניפים בעולם, וגם בגרמניה. היא קראה להקמת בית דין בינלאומי שיפסוק בסכסוכים בין מדינות והקמת כוח משטרה או צבא עולמי שיאכוף את ההחלטות, כדי להגביל את הריבונות הלאומית. נשיאה היה וינסטון צ'רצ'יל ובין חבריה דמויות מוכרות כמו אלברט איינשטיין ורנה קסאן.

והמחיר מפתיע

בפחות מחצי שעה יש לכם פתרון מדוייק לכאבי רגליים וגב

לכתבה המלאה
הסניף המרכזי של הארגון (צילום: עיבוד תמונה, הארכיון הגרמני הפדרלי בקובלנץ)

בראש הסניף הגרמני עמד קצין בכיר ב-SA והיו חברים בו תומכים נוספים ברייך השלישי. סניף זה היה מהפעילים ביותר. התנועה זכתה ללגיטימציה במדינה עד 1938- חבריה פעלו בגלוי, פרסמו עלונים והיו שיתופי פעולה בינם לבין מוסדות אקדמיים. כמו כן, התקיימו קשרים בינם לבין הסניפים האחרים בעולם, שם היו גם חברים יהודים שגורשו מגרמניה.

נערכו מחנות קיץ וכנסים אליהם נסעו הגרמנים ומנגד - ביקורים בגרמניה. במאמר מתואר ביקור של מייסד התנועה לורד דיוויד דייויס בברלין ב-1935. "הוא נפגש עם אנשים חשובים במפלגה. שר החוץ הגרמני ריבנטרופ אמר לו שהיטלר תומך ברעיונותיהם", מספר אשכנזי.

התשובה לשאלה איך היו מי שלא ראו סתירה בין עקרונות התנועה שמבוססים על צדק והגבלת הריבונות הלאומית ובין משטרו של היטלר היא מורכבת, אומר אשכנזי, ונובעת בין היתר מהשיח שבו היטלר השתמש. "כשהיטלר עולה לשלטון הוא מצליח לדבר לקהלים מאוד גדולים, בין השאר גם לקהלים של אנשים שיש להם תפיסת עולם יותר ליברלית או שמרנית ליברלית. ואחד הדברים שהוא אומר זה משהו שהליברלים בגרמניה אמרו תמיד - זה שיש בעיה מאוד חמורה עם הסכמי ורסאי. הסכמים שלדבריהם לא מבוססים על צדק, אלא על צביעות של המדינות שמחוץ, וצריך לחשוב על איך לנסח מערכת עולמית שמבוססת על צדק", מסביר אשכנזי ומוסיף כי "היטלר מדבר במושגים האלה במדיניות החוץ, הוא אומר שכל מה שהוא רוצה זה צדק, לא לשנות דברים או לכבוש שטחים אלא מערכת שתפעל בצורה הוגנת. והרבה אנשים בתנועות השלום רואים בזה הזדמנות לדבר על מערכת שתמנע מלחמות בלי להיכנס לעימותים צבאיים. חושבים שזה יכול להסתדר יחד". לדבריו, ראש הסניף בגרמניה היה בטוח שדברי היטלר תואמים למטרות. "אחד הדברים שעושים את היטלר מאוד פופולרי זה שהוא צובר הישגים בינלאומיים בלי להיכנס למלחמה", הוא אומר "ויש לזה המון כוח בציבור הגרמני. לכן, ארגונים כאלה שמנסים למצוא דרכים לפעול למען הצדק הכולל בלי להיכנס למלחמות זה נחשב לדבר חיובי".

"יש מאמץ של המפלגה הנאצית לעודד רעיונות עולמיים"

הסניף בגרמניה, כמו ארגונים אחרים, היה תחת מעקב של המשטר ונכתבו עליו מספר דוחות. "בשלטון יודעים בדיוק מה עושים בתנועה וחלק חושבים שזה בסדר שהם ימשיכו", אומר אשכנזי, אך מדגיש כי המשטר אז היה הטרוגני וכי היו עמדות שונות לגבי המשך הפעילות. בין היתר, שר התעמולה יוזף גבלס דווקא סבר שהתנועה פוגעת ברעיונות הנאציים. "עדיין לא היה לגמרי ברור להמון אנשים, גם בתוך המפלגה הנאצית, לאן הדברים בגרמניה הולכים. התנועה הזו אומרת שהדרך היחידה להבטיח שלא תהיה מלחמה היא שיהיה צבא עולמי מספיק חזק שאף מדינה לא תוכל להתחרות בו", הוא אומר. לדבריו, "יש מאמץ של חלקים במפלגה הנאצית לעודד כאלה רעיונות ושיתופי פעולה עולמיים. המפלגה הנאצית היא לא משהו הומוגני. יש שם דעות ותפיסות שונות וזרמים יותר מתונים ויותר רדיקליים. וזה התחבר לזרמים היותר מתונים במפלגה ובמדינה".

מכתב מאיינשטיין ללורד דייויד דייויס מ-1937, שבו הוא מודיע שהוא מתפטר מתפקידו בארגון (צילום: עיבוד תמונה, ארכיון איינשטיין, גבעת רם, ירושלים)
"זה ארגון מוזר, זה מראה בעיקר את הבלאגן שיש בגרמניה הנאצית"

שאלות נוספות שעולות הן כיצד שיתפו פעולה הסניפים האחרים עם הנציגות הגרמנית שלא איפשרה ליהודים להיות חברים בה, ואיך במדינות המערב הסכימו לשתף פעולה עם גרמניה שכבר החלה לאבד ממאפייניה הדמוקרטיים. הדברים התאפשרו לפי אשכנזי, מאחר שבאותן השנים חברי ה-NCS ראו במניעת מלחמה נוספת מטרה עליונה, וכן המפלגה הנאצית הצליחה להעביר מסרים שונים, שאפשרו לאנשים רבים להתחבר.

"זה ארגון מוזר", הוא אומר. "וזה מראה בעיקר את הבלאגן שיש בגרמניה הנאצית. בניגוד למה שאנחנו נוטים לחשוב עכשיו שהכול היה מאוד מסודר וברור, וזה היה סוד המשיכה של התנועה, או אחד מהדברים. היא העבירה מסרים בצורה שאנשים הבינו באופנים שונים. הליברלים יכלו להסתדר עם היטלר כי האמינו שהוא אומר כל מיני דברים מוזרים אך בסופו של דבר חושב כמונו, יעשה כמונו. והרבה אנשים גם בעולם כולו עד 1935-6 יודעים בדיוק מה הולך בגרמניה אבל חושבים שזה שולי ביחס לדברים אחרים. מבחינתם נכון שגרמניה מתפרקת מסממנים דמוקרטיים שלה אבל זה רק עניינים רטוריים, הם עדיין נשארים אומה שלא תלך למלחמה. אומה שהיא שוחרת שלום. אם מסתכלים על דוחות בריטיים מאמצע שנות ה-30 אז ברור להם שזו לא דמוקרטיה כמו שרוצים, אבל זה עדיין מתפקד ועדיין הציבור בגרמניה לגמרי שוחר שלום".

חרף העובדה שרבים מהאינטלקטואלים והמדינאים שהיו חברים בתנועה באירופה ובארה"ב בזו למדיניות של היטלר, הם האמינו כי העקרונות יכולים להוות בסיס משותף ומייסד הארגון דיוויס ראה באופן חיובי את העובדה שהסניף הגרמני מנסה להפיץ את עקרונות ה-NCS ברייך השלישי. כך, הצליחו חברי הסניף לפעול ולהפיץ את משנתם. אך ההצלחה הייתה לתקופה מוגבלת, לאחר שבארגון כבר לא יכלו להתעלם מהפערים הגדולים בין הטרמינולוגיה למתרחש בגרמניה. אחרי ליל הבדולח ובפרט לאחר הפלישה לצ'כוסלובקיה, אומר אשכנזי, הסניף הגרמני התפרק וחבריו התפזרו. הן השלטון הנאצי הבהיר להם כי לו יוכלו להמשיך לפעול, והן במדינות המערב הבהירו כי לו יוכלו לשתף עמם פעולה. "צ'רצ'יל כתב מאמר שבו הוא אומר שהרעיון לא יכול לעבוד אלא בין דמוקרטיות, אם זה לא דמוקרטיה אז אי אפשר לחשוב איך עושים צדק עולמי איתם. והמאמר הזה משמש כתירוץ לגרמניה. הם אומרים שלא יכולים להיות בארגון שהנשיא שלו אומר שדמוקרטיה זה יותר חשוב מצדק", מסביר אשכנזי, וזאת לאחר שבתחילת כהונתו בתפקיד פרסם מאמר שבו אמר שגרמניה של היטלר היא "דווקא לא רעיון רע בכלל והלוואי שלנו היה היטלר כזה שיעשה סדר".

המשכו של המכתב מאינשטיין (צילום: עיבוד תמונה, ארכיון איינשטיין, גבעת רם, ירושלים)

גם יתר הארגון איבד ממשמעותו במהלך ואחרי מלחמת העולם השנייה. אך עקרונותיו הפכו למרכזיים עם הקמת האו"ם ומועצת הביטחון. "האחראים לארגון הזה בצרפת, בריטניה וארה"ב יושבים בתחילת מלחמת העולם השנייה ב-1941, אומרים שהמלחמה עוד מעט תיגמר. לגרמניה הנאצית עוד אין סיכוי לנצח וצריך לחשוב על איך העולם ייראה אחר כך. והרבה מהעקרונות שהם מנסים אז יהפכו למרכזיים אחרי מלחמת העולם השנייה, עם הקמת האו"ם ומועצת הביטחון שהיו אמורים לעשות את אותם הדברים שהם חלמו עליהם", אומר אשכנזי. "חשבו שמועצת הביטחון תפעיל באופן אוטומטי כוחות שיעמדו לרשותה. זה כמובן לא עבד, שכן התחילה המלחמה הקרה וכל הרעיונות כבר לא יכלו להתקיים. זה כבר היה עולם אחר לגמרי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully