בתי חולים ברחבי הארץ מלאים בימים אלה בשלטים האוסרים על הכנסת חמץ - "מס שפתיים" להנחיות משרד הבריאות בראשות סגן שר חרדי והרבנות הראשית, הדורשת "להורות לשומרים הבודקים בדיקה ביטחונית שהחל מבוקר ההכשרה עד לסוף ימי החג ועד לסילוק כל כלי הפסח יאסרו הכנסת מצרכי חמץ לבית החולים, ללא יוצא מן הכלל".
להנחיות אין ככל הנראה בסיס חוקי, ובשטח איש אינו שש לאכוף את האמור בהן. בפועל, בדיקת ווואלה! NEWS שנערכה אתמול (ראשון) בשלושת בתי החולים הגדולים בחיפה מעלה כי ניתן להכניס חמץ לכולם, "חופשי-חופשי". השילוט המאיים מסתבר כ"חרטא דפסחא". לכל בית חולים נכנסנו פעמיים, עם פיתות ושקדי מרק, חמץ דחמץ. בכל שש הכניסות לא עוכבנו אפילו פעם אחת.
"המבקרים וצוות העובדים לא יורשו להכניס חמץ למתחם בית החולים עד לצאת החג", מתעקשים לומר בהנהלת בית החולים "בני ציון" של עיריית חיפה, אבל המאבטחים בכניסה הראשית לא עסקו בבדיקת הנכנסים. המאבטח שישב רכון בדלת הכניסה הפנה אותי פנימה למיון, כשהוא מאפשר לי להיכנס לא רק עם החמץ שלי. הוא גם מתעלם מהצפצוף הארוך שמלווה את הכניסה שלי בשער המגנומטר.
כך גם עם המבקרים האחרים שנכנסים בחופשיות אותה שעה. שלטים של עיריית חיפה ומשרד הבריאות המזהירים מפני הכנסת חמץ דווקא פזורים ברחבי קומת המבואה, אך כאמור איש אינו אוכף. איש גם אינו עושה שימוש בשלוש קופסאות קרטון עם הכיתוב "חמץ", לצידו של מאבטח הכניסה הראשית. הן נותרות מיותמות. עם החמץ אני מסתובב בקומות בית החולים, במעלית, במסדרונות ובמחלקות.
"בית החולים 'כרמל' פועל על פי הנחיות משרד הבריאות המורה על שמירת כשרות החג בבית החולים", אומרים בבית החולים של "כללית", אבל מנגד אומרים גם כי "הבדיקה בכניסה היא ביטחונית בלבד ולא תתקיים בדיקה אחרת לחיפוש אחר חמץ" ו"במידה שיש חמץ למי מהמבקרים, הוא יישמר עבורם בארון ייעודי בכניסה עד צאתם".
אני נכנס ללא בעיות עם החמץ, פעמיים. בניגוד למדיניות, השומר דווקא בודק ושואל, אבל אני לא מנדב מידע, ונכנס. אחריי נבדקה אישה. "כשר לפסח", היא מודיעה למאבטח שזיהה אצלה מזון, הוא לא מדקדק והיא נכנסת ללא בעיה. שתי נשים מאבו סנאן, שחולפות דרך האבטחה אומרות לוואלה! NEWS: "הבאנו אוכל אבל בלי חמץ. היינו מעדיפות אחרת אבל מה נעשה. מדינה יהודית".
ברמב"ם לא בודקים את התיקים כלל. "יום טוב", מברכים. עם החמץ אני נכנס בשתי כניסות שונות ללא כל הפרעה. בהנהלת בית החולים הממשלתי מציינים כי בית החולים פונה בשילוט לכל הבאים בשעריו "לכבד" את המטפלים, המטופלים ובני משפחותיהם ולהימנע מלהכניס חמץ במהלך חג הפסח. השלטים הנימוסיים פחות מציינים כי "אסור להכניס חמץ", אבל בהנהלה אמיצים להוסיף יחד עם זאת כי "מאבטחי בית החולים לא יבצעו פעולה אקטיבית למניעת הכנסת חמץ אל שטח בית החולים".
המאבטחים של רמב"ם עסוקים בשמירה על הסדר ובמניעת פיגועים. גורם בבית החולים מסביר כי הם אינם מוכשרים ואינם מצוידים למניעת הכנסת מזון לא כשר לתוך בית החולים. "המגנומטרים לא מזהים את ההבדל בין לחם למצה", אמר אותו גורם. "אנחנו לא מתכוונים להסיח את דעתם משמירה על הביטחון לחיפושי חמץ". בכלל, מזה זמן שברמב"ם נוקטים בסינון מבקרים בדרך שחוסכת את החיטוט בחפצים, וחיפוש מיוחד לצורך מציאת חמץ לא יעלה שם על הדעת.
אליעזר חסידה, משגיח כשרות האחראי על כמה מסעדות ברחבי בית החולים רמב"ם, עומד ושותה קפה במזנון של "רולדין", במבואת המיון. המזנון הוכשר כמובן. הוא מסביר לי את הדילמה: דווקא המשפחות החרדיות הן שמכניסות אוכל ליקיריהן המאושפזים בבית החולים, ובמיוחד בחג הפסח, מכיוון שהן אינן סומכות על כשרות משרד הבריאות. כך יוצא שלמנוע הכנסת אוכל כלל לא ניתן, ומי יסמוך על מאבטח בכניסה שיידע לברור מה כשר ומה לא? "בפסח אסור אפילו לראות את החמץ", מסביר חסידה, מה שעומד בניגוד משווע לשלטי פרסומת גדולים לנקניקיות בלחמנייה המוצבים במבואה של "כרמל", ולא הוסרו לכבוד החג. זה גם בניגוד למה שנשמע בציטוט של רב בית החולים איכילוב בתל אביב: "אין איסור לראות חמץ שלא שייך לנו, לכן לא נחטט בתיקים של הבאים לבית החולים".
"נוהל בלתי חוקי ואנטי חוקתי"
"אין למדינה סמכות כלשהי למנוע הכנסת מזון מכל סוג שהוא לבית החולים, ולא כל שכן לאסור על אכילתו בשטחו", אומרת אסנת סברון, חברת ועדת ההיגוי של "הפורום החילוני", ארגון שהוקם "על מנת לשמש כארגון ארצי למאבק בתופעות ההדתה".
היא מדגישה כי "המדינה יודעת זאת. הנוהל על פיו מחויבים בתי החולים לפעול, כל אחד כדרכו ועל פי הבנתו, הוא נוהל בלתי חוקי ואנטי חוקתי שצריך להיעלם מן העולם, ויש לקוות ששופטי בג"ץ, שכבר הביעו את מורת רוחם מהנוהל במהלך שני הדיונים שכבר התקיימו בעתירה, יסייעו למדינה לבטלו".
הפורום החילוני שותף לאחת משתי עתירות בנושא שהוגשו בשנה שעברה לבג"ץ ועדיין מתנהלות בו, במאוחד, ללא שניתנה בהן החלטה. "החוק קובע באופן מפורש שהבידוק יכול להיעשות אך ורק לצרכי ביטחון, ולכן ההוראה לבידוק לאכיפת הכנסת חמץ היא בכלל בניגוד לסמכות החוקית שניתנה למאבטחי בתי החולים", מדגיש עו"ד יאיר נהוראי, שהגיש את עתירת הפורום. העתירה השנייה הוגשה על ידי עדאללה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל.
בחודש שעבר הורו השופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן ועופר גרוסקופף לשר הבריאות, למנכ"ל המשרד ולרבנות הראשית, יחד עם 41 בתי החולים בישראל האמורים להשיב לעתירה, לנמק מדוע לא יימנעו המאבטחים שלהם מלנקוט צעדים לאכיפת נושא הכשרות בפסח, לרבות בדרך של הערות לבאי בתי החולים בנושאי מזון וכשרותו. הם התירו להם להשיב עד 1 ביוני, "נוכח הסוגיות המשפטיות המתעוררות, והמורכבות המעשית של העניין", וכך נמנעה המדינה מהצורך להכריע גם השנה, במיוחד על רקע הבחירות והמשא והמתן הקואליציוני.
דומה שאיש לא רוצה להכריע בסוגיה הנפיצה. לאורך השנה, אין איסור על הכנסת מזון לא כשר לבתי החולים, כך שדרישת הכשרות המופלגת לפסח בשבוע החג נראית תלושה מהמציאות לאורך שאר ימות השנה. הניסיונות למצוא פתרונות "יצירתיים" רק מסתבכים עוד יותר. עדאללה נלחם נגד תקנות הפסח מאז 2015.
עו"ד סאוסן זהר ממרכז עדאללה, המייצגת אותו בבג"ץ, אומרת כי "בית המשפט אותת באופן ברור למדינה, כי הכפייה על באי בית החולים אינה סבירה או מידתית וכי יש למצוא איזונים שיגנו על זכותם של מבקרי בית החולים לשמור כשרות, מבלי לפגוע בחירות הפרט של החולים והעובדים הערבים, לצד אחרים שאינם שומרי כשרות". היא אומרת כי "יש חשיבות רבה גם להחלטה בנושא המאבטחים, שכן החריגה מסמכותם לצורך אכיפת דיני כשרות, מובילה לפגיעה בזכויות החולים ובכבודם".
