פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הדרום שוב של נתניהו: ראשי עיריות בנגב מסבירים את תוצאות הבחירות

      מציאות ביטחונית מתוחה, פערים בחינוך וקשיים במערכת הבריאות לא הפריעו לתושבי דרום הארץ לבחור שוב בליכוד כמפלגת השלטון. ראש העיר דימונה לא מבין מדוע חבריו התל אביביים מופתעים מהזכייה, ואילו ראש עיריית ערד העדיף ניצחון כחול לבן. טור מיוחד

      אשדוד, 3.4.19 (ראובן קסטרו)
      הדרום עם הליכוד, אשדוד (צילום: ראובן קסטרו)

      "מפעם לפעם, במיוחד אחרי פגישות עם חברים ממרכז הארץ שנמנים על הצד השמאלי ומרכזי של המפה הפוליטית, אני תוהה ביני לבין עצמי אם הם ואני חיים באותה מדינה. אני מביט בהם ולא מבין מדוע הם מופתעים, הלא מבחינתי זאת קצת פדיחה שבדימונה הצביעו בעד נתניהו ושלטון הליכוד רק 65%" - בני ביטון, ראש עיריית דימונה.

      "אני גאה בכך שכחול לבן זכתה למירב קולות התושבים והפכה למפלגה הגדולה בעיר עם 25% מקולות הבוחרים. אני מסיק מכך שרוב תושבי ערד יודעים לבחור במה שטוב עבורם ועבור המדינה. אני מאמין שאם כחול לבן הייתה מרכיבה את הממשלה הבאה מצבה של ערד ומדינת ישראל היה טוב יותר" - ניסן בן חמו, ראש עיריית ערד.

      בבחירות האחרונות ראש הממשלה בנימין נתניהו הוכיח שוב כי למרות המצב הביטחוני והמציאות המתוחה, הדרום בידיו. שני ראשי עיריות בנגב, המגיעים מצדדים שונים של המפה הפוליטית, מסבירים את התוצאות.

      ראש עיריית דימונה - בני ביטון

      רבים שואלים אותי איך מכל המקומות בארץ, דווקא דימונה מביאה לשיא ארצי את התמיכה בנתניהו ובליכוד. מיד אפרט לגבי דימונה ספציפית, אבל אני לא רק ראש העירייה אלא גם יו"ר פורום ערי הפיתוח, להן אני מעדיף לקרוא הערים המתפתחות. זה בעצם מביא אותי לתשובה לשאלה של החברים ממרכז הארץ - מי שיודע מה עשה נתניהו עצמו באופן אישי, וממשלתו בכלל, לטובת ערי הפיתוח מבין למה ביישובים הללו הצביעו בעדו בשיעורים כה גבוהים.

      ערי הפיתוח ידעו בעשור האחרון פריחה שלא הייתה כמותה בכל העשורים שקדמו לממשלות הליכוד. קחו את בירת הנגב באר שבע כדוגמא, שבראשה עומד ראש עיר נערץ ומוכשר שלא מזוהה פוליטית כלל עם ממשלת הליכוד. מה שעובר על העיר בעשור האחרון הוא מהפכה של ממש. ראש הממשלה הפך את אותה לבירת הסייבר העולמית ומדבר על כך בכל פורום אפשרי, משגר אליה את גדולי המשקיעים בהייטק ומסייע לראש העיר רוביק דנילוביץ' להפוך את חזונו למציאות מרגשת.

      אני קורא לחבריי התל אביבים לעלות על רכבם ולהגיע באמצעות כביש 6 בתוך שעה פחות או יותר לבאר שבע, לדימונה, לאופקים, או לנתיבות ולראות את המהפכה שעוברת על היישובים הללו. בכולם מכהנים ראשי רשויות צעירים ומוכשרים וטובים מכל גווני הקשת הפוליטית בישראל. על כולם עוברות השנים הטובות ביותר מזה כמה עשורים.

      תראו את היקפי הבניה, תראו את פיתוח התשתיות, תראו את השדרוג במערכות החינוך ותבינו שמשהו טוב קורה בערי הפיתוח. התושבים לא עיוורים ולא טיפשים. הם יודעים מי עומד מאחורי כל המהלכים הללו - שרי ממשלת ישראל והעומד בראשה.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועידת הנגב בדימונה (מערכת וואלה! NEWS , עמוס בן גרשום לע"מ)
      שיא תמיכה ארצי. נתניהו בוועידת הנגב בדימונה, אשתקד (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

      מעבר צה"ל לנגב קורם עור וגידים. אחרי כנף 28 שהועבר מלוד לנבטים הועברו גם בסיסי ההדרכה לצומת ירוחם בהשקעה של מיליארדי שקלים. בימים אלה מתחילה העבודה על הקמת בסיסי התקשוב בלב פארק ההייטק בבאר שבע, מגה פרויקט שיביא בעקבותיו אלפי משרתי קבע שדי ב-5% מהם שיחליטו לעקור לדרום - והנגב יפרח שבעתיים.

      תושבי הנגב רואים את הדברים שמתחוללים נגד עיניהם וגם מרגישים את זה בכיסם ובחיי היום יום. בחלק לא מבוטל מהערים אלו התושבים נהנים מהקלות מס משמעותיות שמגדילות להם את השכר נטו מדי חודש, מה שמביא להגירה חיובית בשנים האחרונות שתמשיך להתעצם.

      מה שנכון לבאר שבע, אופקים, נתיבות וירוחם נכון שבעתיים לגבי דימונה. עד לפני חמש שנים דימונה הייתה בגירעון של 11.5% ו-16% אבטלה. הדבר הראשון שעשו ראש הממשלה ומי שכיהן אז כשר הפנים, גדעון סער, הייתה ההחלטה על הקמת ועדת גבולות וחלוקה מחדש של כספי הארנונה במרחב שלנו. בזכות זה דימונה מקבלת היום מדי שנה 22 מיליוני שקלים ארנונה מהקריה למחקר גרעיני, עוד שישה מיליוני שקלים ממפעלי "מישור רותם" ואת החלק היחסי מ-32 מיליוני השקלים שבסיס נבטים משלם ליישובי הסביבה. כיום לא רק שדימונה לא נמצאת בגירעון כרוני שאפיין אותה תמיד, אלא בעודף תקציבי.

      בנייה בדימונה. מרץ 2017 (ראובן קסטרו)
      תנופת בניה בדימונה (צילום: ראובן קסטרו)

      לפני חמש שנים ראש הממשלה יחד עם שר הכלכלה אלי כהן סייעו לנו בהקמה של אזורי תעשייה משודרגים ובעידוד מאסיבי של מפעלים ויזמים להגיע לדימונה. מאז פועלים בעיר 25 מפעלים חדשים, התווספו 2,000 מקומות עבודה ושיעור האבטלה בעיר ירד ל-6.9%.

      יפה וציוני מאוד שראשי מפא"י דאז הביאו את ההורים שלנו במשאיות משדה התעופה לוד (היום בן גוריון) אל ערי הפיתוח, אבל הם לא השלימו את המלאכה. את החזון של דוד בן גוריון שהנגב עוד יהיה פורח מגשים לא אחר מאשר נתניהו. הוא ממשיך דרכו האמיתי של ה"זקן" ולא בני גנץ או יאיר לפיד.

      אז אתם מתפלאים למה תושבי דימונה אסירי תודה ומצביעים למען הליכוד ונתניהו? ועוד לא אמרתי מילה על תנופת הבניה, על מכללת הסייבר שעומדת לקום ועל סיכוי טוב יותר לצעירות ולצעירים שלנו. כל מי שעיניו בראשו ויש בו תחושה של הכרת הטוב לא יכול אלא להצביע לליכוד שמנהל את הממשלה ולנתניהו שעומד בראשה.

      ראש עיריית ערד - ניסן בן חמו

      תקופת הבחירות לא הייתה נעימה להערכתי לאף אחד מתושבי ישראל. הרדידות של התכנים והרפש שנזרק לאוויר גרמו לרבים סלידה ואני שמח שכל זה כבר מאחורינו. הרוב בחר בצד הימני של המפה הפוליטית ובהמשך כהונתו של ראש הממשלה, ויש לכבד את הבחירה הזו כי זאת מהות הדמוקרטיה, ולכן לא מקובלות עליי האמירות כגון "הלכה המדינה" או "זה הזמן לארוז".

      נתניהו הוא ללא ספק איש מבריק ומגדולי הפוליטיקאים של דורנו, אבל במקום לנצל את הכוח האדיר שהופקד בידיו לביצוע מהלכים היסטוריים שהיו מקנים לו מקום של כבוד יחד עם בן גוריון, בגין ורבין הוא בחר שלא להחליט ולהיגרר למרוץ ימינה. כמו כן, צר לי שבגלל אחוזי הצבעה נמוכים ניתן כוח לא פרופורציונלי לתפיסת העולם החרדית, ובהרכב הממשלה הנוכחי "תג המחיר" של המפלגות החרדיות קפץ פלאים. לצערי שלטון הליכוד והחרדים לא היטיב עם ערד, עיר פריפריאלית גאה, ליברלית ופלורליסטית המסרבת לקבל את תכתיבי השלטון המרכזי.

      הצהרה של לפיד וגנץ, בגני התערוכה, תל אביב (ראובן קסטרו)
      זכו ב-25% מקולות הבוחרים בערד. הנהגת כחול לבן (צילום: ראובן קסטרו)

      כראש עיר שתמך במפלגת כחול לבן חייבים לציין שמדובר בהישג מרשים מאוד של 35 מנדטים למפלגה שהחלה קמפיין חודשיים בלבד קודם לכן. אם לתרגם למספרים מדובר במספר מדהים של 1,123,929 בוחרים, כלומר, רבים רצו לראות שינוי באופן ניהול המדינה, החלפת העומד בראשה, מיגור השחיתות, תיקון הכשלים במערכת הבריאות, הגנה על מוסדות המדינה מפני ההשתלחות של גורמי ימין קיצוני ועוד. לצערי, היו יותר מצביעים שבחרו לשמר את הקיים על כל מגרעותיו.

      ברמה המקומית אני יכול לומר שאני גאה בכך שכחול לבן זכתה למירב קולות התושבים והפכה למפלגה הגדולה בעיר עם 25% מקולות הבוחרים. אני מסיק מכך שרוב תושבי ערד יודעים לבחור במה שטוב עבורם ועבור המדינה. אני מאמין שאם כחול לבן הייתה מרכיבה את הממשלה הבאה מצבה של ערד ומדינת ישראל היה טוב יותר. אבל כנראה, מה שהיה הוא שיהיה ואנחנו נמשיך לעמוד על שלנו ולקבל את כל מה שמגיע לנו, בדרך זו או אחרת.

      למדנו לפעול ללא תלות וללא טובות פוליטיות. השינוי לטובה והצמיחה שרואים כיום בערד מוכיחים שאין זה משנה שאינך נמנה על מפלגת השלטון, אלא מה שקובע זו עבודה נכונה מול אנשי המנהל והמקצוע במשרדי הממשלה. טוב היה אילו מנהיגי הליכוד וכחול לבן היו יושבים יחד ומלבנים את הסוגיות, מנטרלים את הסחטנות הפוליטית ומובילים יחדיו את המדינה, כאשר למעשה רוב מוחלט של תושבי מדינת ישראל אמרו זאת בדפוס הצבעה ברור.