וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

העליון דחה את ערעור מנבר, ימשיך לרצות 16 שנות מאסר

5.12.2000 / 9:09

השופטים: מנבר ידע כי איראן היא ארץ אויב, אך "העדיף את הממון בכיסו על פני ביטחון המדינה"; הורשע בבית המשפט המחוזי במכירת ציוד להכנת חומרי לוחמה כימיים לאיראן; אחיו: אני לא מאמין שהוא רצה כסף

בית המשפט העליון דחה הבוקר את ערעורו של איש העסקים הישראלי, נחום מנבר. מנבר נמצא אשם בבגידה ובסיוע לאוייב. הוא הורשע במכירת ציוד להכנת חומרי לחימה כימיים לאיראן, בתמורה לקבלת מיליוני דולרים. השופטים תיאודור אור, אליהו מצא ויעקב קדמי, השאירו על כנו את גזר הדין שהוטל על מנבר לפני שנתיים וחצי בבית המשפט המחוזי בתל אביב - 16 שנות מאסר.

בפסק הדין קבעו השופטים כי "המערער ביצע את מעשיו כשהוא מודע לכך שאיראן היא ארץ אויב, וכן התקיימה אצלו כוונה פלילית הנדרשת כתנאי להרשעה. אין בעסקאות אחרות שנעשו באותה תקופה עם איראן כדי לשנות ממסקנה זאת שאיראן היא אכן ארץ אויב". השופטים ציינו כי מנבר העלים מרשויות הביטחון שחשדו בו, את טיבן ואופיין של עסקאותיו.

השופטים ציינו עוד כי "כישלנו של המערער הינו כבד. הוא נמצא בצומת בו מצד אחד מעשיו עלולים לפגוע בביטחון מדינתו והוא יודע זאת, ומצד שני אם יימנע מביצועם יפסיד ממון, ולא עמד המערער בפיתוי בברירה שבפניה עמד, והעדיף את הממון בכיסו על פני ביטחון המדינה וטובתה".

מנבר נעצר לפני כארבע שנים, והועמד לדין בגין עבירות של ריגול חמור ובגידה, שהעונש המירבי עליהם הוא מוות. בית המשפט המחוזי קבע בהרשעה כי מנבר "הקריב את ביטחון המדינה ואת שלומה על מזבח תאוות הבצע הבלתי מרוסנת שלו". שופטי בית המשפט המחוזי, אמנון סטרשנוב, זאב המר ושלי טימן, קבעו כי מנבר מכר לאיראן חומר המשמש לייצור גז חרדל וגז עצבים.

גורמי ביטחון טענו כי מנבר קיבל הוראה להפסיק את עסקיו עם איראן, אך הוא המשיך בפעילותו העסקית למרות הבטחתו להפסיק אותה.

סניגוריו של מנבר טענו כי מיד לאחר שקיבל את אזהרת גורמי הביטחון הישראלים, הוא הפסיק את מכירת הצידו הכימי לאיראנים, שבכל מקרה, לדבריהם, היה מיועד לחקלאות.

ההגנה טענה עוד כי מנבר פעל בידיעת גורמי הביטחון בישראל, ובעידודם. לדברי הסינגורים בשל קשרי המסחר שקיימה מדינת ישראל עם איראן, לא ידע מנבר שהקשרים שלו אסורים. לטענתם, לכל היותר ניתן לראות במעשים עבירת סחר עם האויב, אשר העונש המירבי עליה הוא שבע שנות מאסר.

פרקליטיו של מנבר טענו עוד כי בגלל החיסיון שהוטל על העדויות שנשמעו בדיונים נמנע מהם להגן כראוי על לקוחם.

אחיו של מנבר, צבי מנבר, אמר לאחר פסק הדין כי אינו מאמין כי אחיו היה מעוניין בכסף. "הפסיקה אינה מאוזנת, ולפי הבנתנו יש בה דברים לא נכונים". הוא הוסיף כי אזרחים ישראלים אחרים שהורשעו בקשרים עם איראן קיבלו עונשים קלים בהרבה.

צבי מנבר העריך כי המאבק המשפטי של אחיו לא הסתיים, שכן המשפחה עתרה לבג"ץ במספר נושאים, והדיון בהם נדחה עד לאחר קבלת ההחלטה בבית המשפט העליון.

0
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully