נולדתי בטייבה ב-1958. אני נשוי ואב לשתי בנות.
למדתי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים וסיימתי בהצטיינות ב-83' כשאני מדורג במקום הראשון במחזור של אותה שנה. ב-84' התחלתי התמחות ברפואת נשים בבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים. באותה שנה נפגשתי לראשונה עם יאסר ערפאת בטוניס. ב-93', לאחר חתימת הסכם אוסלו מינה אותי ערפאת ליועץ מיוחד לתהליך השלום ולעניינים ישראליים. באותה שנה אירגנתי, יחד עם חיים רמון, את המפגש הראשון בין יצחק רבין ז"ל לערפאת.
ב-95' הקמתי יחד עם עשרות צעירים ומשכילים ערבים את התנועה הערבית להתחדשות (תע"ל) וב-99' נכנסתי מטעמה לכנסת לאחר שהתפטרתי מתפקידי כיועץ לנשיא ערפאת. בימים האחרונים נחתם הסכם בין תע"ל לחד"ש לריצה משותפת בבחירות לכנסת ה-16, המבוסס על הכרה עמוקה בדבר הצורך להביא לסיום הכיבוש ולהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל ובמשנה סדורה לגבי הסטטוס האזרחי של הערבים בישראל ושיתוף פעולה יהודי-ערבי.
איזה אירוע או סיבה גרמו לכניסתך לפוליטיקה?
מאז ילדותי, גם בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון, תמיד הפגנתי מעורבות חברתית ופעילו ענפה. כשהייתי בן 14 יצאתי לעבוד בחופשת הקיץ במפעל "עסיס" ברמת גן, ואז הייתי עד לאירוע טראומטי שנחרת בזכרוני עד היום: מנהל העבודה היהודי השפיל פועל ערבי ובעט בו, לאחר שזה איחר לחזור מההפסקה בחמש דקות. הפועל קיבל את הבעיטה בחיוך, והמנהל המשיך להתעמר. כעסתי על שניהם, אבל כעסתי יותר על הפועל שהושפל וחייך. מאז שורטטו אצלי היטב קווי האופי של האפליה בין יהודים לערבים בישראל.
מה החוק החשוב ביותר שחוקקת בכנסת?
העברתי חוק הקלות במס הכנסה בקריאה שניה ושלישית לתושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב במסגרת חוק התקציב, אבל החוק החשוב ביותר נוגע להגבלת כהונה של מנהלי מחלקות בבתי חולים ציבוריים בארץ. מטרת חוק זה היא לפתוח ברפורמה כללית בכל מערכת הבריאות, להצעיר את המערכת ולהזרים דם חדש בניהול המערכת, בניגוד למצב כיום שבו מנהל מחלקה יכול לכהן. הצעת החוק עברה הכנה לקריאה שניה ושלישית בוועדת העבודה והרווחה.
מי היריב הפוליטי שאתה מעריך ביותר?
ח"כ דן מרידור, עם יושר ויושרה אך גם עם השקפת עולם ימנית ומוטעית.
בכמה אירועים של חברי מרכז השתתפת לאחרונה?
נכחתי בחלק ניכר מהפגישות המפלגתיות של המועצה המרכזית והמזכירות.
למה אתה מתחייב בכנסת הבאה?
להמשיך במאבק לשלום פלסטיני-ישראלי המבוסס על סיום הכיבוש והקמת המדינה הפלסטינית לצד מדינת ישראל; להמשיך במאבקי העיקש לשיפור הסטטוס האזרחי והמשפטי של המיעוט הערבי בישראל לשותפות אזרחית מלאה והשפעה על תהליך קבלת החלטות.