כ-67% מכלל הציבור מימשו את זכותם והצביעו בבחירות. הדריכות הייתה גבוהה, המערכת הייתה סוערת והתוצאות הביאו עמן הרבה מאוד תגובות ואמוציות. אחרי כל זה, נשאלת השאלה מדוע העדיפו שליש מאזרחי מדינת ישראל לוותר על זכותם להצביע. האם זה קשור רק במיאוס ובחוסר הרצון ללכת לקלפי?
כמו מערכות קודמות, גם זו חילקה אותנו לשני גושים עיקריים ולפחות ליכדה את כולנו בנושא אחד: ההסכמה על כך שהיא הייתה העמוסה והרועשת ביותר. זו הייתה מערכת בחירות מלאת אירועים, שאילצו אותנו לנסות לעשות סדר בשטף הידיעות. בכל מספר ימים הופיעו מידע חדש וסימני שאלה. אנחנו עיכלנו, תייגנו, ניסינו לעשות סדר. זה מעייף ולא רק מטאפורית. זו, אולי תופתעו לשמוע, הסיבה לכך שרבים העדיפו לא להגיע לישורת הסופית ולהצביע.
המושג "עייפות ההחלטה" - Decision Fatigue, לקוח מעולם הפסיכולוגיה. על פי התפישה המקובלת בקרב פסיכולוגים, משימות הכרוכות בקבלת החלטות רצופות וחוזרות מייבשות את המקורות המנטליים שלנו, ולכן אנו נוטים לבחור באפשרות הקלה ביותר - שמירה על הסטטוס קוו. הבחירה שלא לבחור מעידה על עייפות מלנסות להחליט או להבין והעדפה להישאר פשוט עם מה שהיה. יכול להיות שהמערכת הזאת, שלוותה באינספור גילויים, הכפשות והאשמות הצליחה להתיש אותנו?
במחקר שנעשה על שופטים בוועדת שחרורים, נמצא שיש משמעות גדולה מאוד לעייפות בקבלת ההחלטות. משעות הבוקר השופטים דנו בתיקים, וככל שהשעה התקרבה לצהריים גברה עייפות ההחלטה על יכולת השיפוט האובייקטיבית שלהם. בכך נמצא שהשופטים בחרו לא לבחור ואחוז האישורים לשחרור ירד באחוזים גדולים כשהוא נושק לאפס. ההימנעות מהחלטה פעילה גרמה לאסירים להישאר בתאיהם.
ראיות עבור אותו סוג של עייפות קוגניטיבית נמצאו בהקשרים אחרים, למשל מעולם הרפואה. חוקרים מצאו כי רופאים לעיתים קרובות רושמים אנטיביוטיקה מיותרת עבור זיהומים בדרכי נשימה. הם חיברו זאת לשגרת היומיום - גם הרופאים חווים תשישות קוגניטיבית במהלך יום העבודה שלהם, ונמצא כי יותר מרשמים לאנטיביוטיקה ניתנים בסוף יום העבודה לעומת תחילתו. במילים אחרות, אם חשבתם ללכת לרופא כדי לקבל את האבחנה המדויקת ביותר ולהימנע מצריכת תרופות מיותרות, כדאי לעשות זאת בתחילת היום ולא בסופו.
פרופסור יוסי יסעור, מרצה למנהל עסקים במרכז האקדמי רופין ומומחה בקבלת החלטות, חושב שעייפות ההחלטה עשויה להיות הסיבה לאחוזי ההצבעה הנמוכים במגזר הערבי. "בכל מגזר נמצא סיבה אחרת לאחוזי הצבעה נמוכים", אומר פרופסור יסעור, "נראה שאצל הערבים זה נובע מעייפות ומעומס קוגניטיבי. התחושה שם היא תחושת התשה, הם מרגישים שאין באמת במי לבחור, במיוחד אחרי מה שקרה עם חוק הלאום".
גורם מאיץ נוסף לעייפות ההחלטה הוא עומס אפשרויות הבחירה. במערכת הבחירות הזאת היו הרבה מאוד מפלגות, מה שהקשה על הבוחר. עומס באפשרויות בחירה מביא לקושי בתהליך הקוגנטיבי. אופציות רבות מדי יכולות לגרום לאנשים לדחות את קבלת ההחלטה או להימנע ממנה לחלוטין. עם יד על הלב גם אם נמניתם עם שני השלישים שכן הלכו לבחור, כשעמדתם מאחורי הפרגוד, לא עלתה בכם מחשבה לגבי הכמות המוגזמת של הפתקים והאותיות שריצדו לנגד עיניכם?
"ריבוי המפלגות בשני הצדדים היה ללא ספק גורם משמעותי שיכול להסביר את את אחוזי ההצבעה הנמוכים", מוסיף פרופסור יסעור, "כשמצד שמאל יש לך התלבטות בין מרצ, עבודה וגנצ ומצד ימין יש לך, בנוסף לליכוד, את ליברמן, כחלון, הימין החדש ואיחוד מפלגות הימין, ההתלבטות גדלה ומייצרת עומס באפשרויות הבחירה. עומס זה מה שמביא לקושי בתהליך הקוגניטיבי, כשאפשרויות רבות מדי יכולות לגרום לאנשים לדחות את קבלת ההחלטה או להימנע ממנה".
מערכת הבחירות הסתיימה, אבל אם כחברה אנחנו רוצים שבאמת רבים יותר יממשו את זכותם להצביע, אולי כדאי ליישם לפחות חלק מהמסקנות. במערכת הזאת, כמו בכל מערכת בחירות קודמת, איש לא נתן דעתו בתהליכים העוברים בראשו של הבוחר ובמה שהוא עובר בדרך לקלפי. העומס הקוגנטיבי והמנטלי שלנו עבר בחודשיים האחרונים מכבש רציני. לא נראה שזה יקרה בעתיד הנראה לעין, אבל פחות תעמולה תייצר דווקא אחוזי הצבעה גבוהים יותר. זאת, יחד עם צמצום אפשרויות הבחירה והקטנת כמות המפלגות.
דנה פאן לוזון היא מנחה ויוצרת טלוויזיה, בעלת תואר ראשון בתקשורת, כלכלה ופסיכולוגיה