"התרגשות גדולה, לצד כאב עצום": משפחות נעדרים על השבת באומל

- גופתו של הנעדר זכריה באומל הושבה לישראל אחרי 37 שנים
- הגופה הוחזרה בתום מבצע "זמר נוגה", דרך מדינה שלישית
- צה"ל: מחויבים להמשך המאמצים לאיתור כל נעדרי צה"ל
- 20 חיילים נהרגו בקרב סולטאן יעקוב בלבנון ושלושה נעדרו
- דיווח: שרידי הגופה נמצאו באל-ירמוכ שבפאתי דמשק
- אחותו של באומל: כעת נוכל לתכנן את ההלוויה

"כעת נוכל לתכנן את ההלוויה", אמרה הערב (רביעי) אסנה הברמן, אחותו של נעדר קרבות סולטאן יעקוב רב-סמל זכריה באומל, שגופתו הושבה לישראל. הברמן ושמעון באומל, אחותו ואחיו של זכריה, נועדו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בלשכתו בירושלים והודו לו על החזרת הגופה לאחר 37 שנים. "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", בירכה האחות. נתניהו ענה כי "אנחנו כאן כולם בהתרגשות אין קץ".

לאחר קבלת ההודעה על החזרת שרידיו של באומל, סיפרה קרובת משפחה כי "אנחנו מתרגשים, חבל שהאבא לא זכה לראות את זה". יואב בן דוד, אחד השבויים בשבי הסורי במלחמת יום הכיפורים, אמר בהתרגשות כי הוא "זוכר את אביו של זכריה משקיע בכל כוחות לסייע באיתור עוד פרט אודות בנו". האב יונה הלך לעולמו לפני עשר שנים בגיל 81.

חיים אבישר, שכן שהכיר את זכריה, סיפר כי "הוא תמיד היה צוחק. תמיד חינני. כאב לנו מאוד המקרה הזה". על האב, יונה, העיד כי "היה אדם מיוחד. כשיונה באומן הלך, הלך כל הבניין. יונה סיפר שהוא נסע ונפגש עם ערפאת שנתן לו חצי הדיסקית שלו".

פרחיה היימן, אחותו של הנעדר יהודה כץ, מסרה בתגובה: "התרגשות עצומה. אני ברגשות מעורבים, מצד אחד כאב עצום, ומצד אחר אני בטוחה שאבן נגולה מליבם של משפחת באומל כי אין שמחה כהסרת הספקות. המשפחה של זכריה תזכה להביאו לקבר ישראל. זה לא דבר פשוט, אני מודה לצה"ל שתפס את עצמו בשנים האחרונות בידיים והחליט לשים לעצמו מטרה להשיב את הנעדרים הביתה, אני בתקווה שיהודה יחזור חי, לא אאבד תקווה עד שלא אראה חלילה גופה מונחת לפניי".

עמוס דודוב, שישב בשבי שלוש שנים ועבר עינויים קשים במלחמת יום כיפור, תיאר כי "זה עושה לי צמרמורת בכל הגוף". לדבריו, "היו לנו שלושה נעדרים מהקרב בסולטאן יעקוב - פלדמן, באומל וכץ והיום נודע שהושבו הביתה עצמותיו של באומל. מאמין שיושבו בעתיד עצמותיהם של שאר השבויים, ומוריד את הכובע על המאמצים שעושה ישראל ומערכת הביטחון להשבת הבנים לקבורה בישראל".

"זאת הקלה, סוף סוף אחד מהנעדרים מהקרב ההוא שב הביתה, אבל זאת שמחה מהולה בעצב", אמר חזי שי, שנפל בשבי בקרב סולטאן יעקוב. "האמנתי כל הזמן במערכת הביטחון ובצה"ל שיפעלו להשיב את הבנים הביתה, כך זה היה בקרב מסולטאן יעקב וכך גם יהיה עם נעדרי צוק איתן".

שלמה ארדינסט, מפקד מוצב המזח ביום הכיפורים, סיפר כי "ליוותי את המשפחה ברחבי העולם בניסיונות להשיב את עצמותיהם של הבנים הביתה. יונה, אביו של זכריה, היה משכונע שהוא בין החיים, לא ויתר על כל הודעה או רמז באשר לגורלו של זכריה וחי כל השנים להביא אותו הביתה. מאוד הרשים אותי שהוא לא דיבר רק על זכריה, אלא גם על כץ ופלדמן. יונה תמיד ראה בבנים הנעדרים חטיבה אחת. כואב לשמוע שהוא לא זכה לשמוע שבנו מובא לקבר ישראל".

"מאז הקרב הנורא אנו טוענים כי גם כשקיים שבריר סיכוי להבאת הנעדרים הביתה, בין חיים ובין לקבורה - ישנו חובה מוסרית ואנושית לעשות זאת", מסר בתגובה הרב יובל שרלו, ראש תחום אתיקה בארגון רבני צוהר שהשתתף בקרב החילוץ של סולטאן יעקוב והכיר באומל. "הבאת זכריה באומל לקבר ישראל היא מילוי חובה של מדינת ישראל כלפיו, כלפי עצמנו, וכלפי כל חיילי צה"ל. אנו מאמצים את ידיהם של כל העוסקים במלאכת קודש זו ומודים להם, רואים בכך חשיבות עצומה ומסר מרכזי לחיילי הצבא, ומקווים ומתפללים שגם שאר נעדרי צה"ל יזכו לחזור הביתה, ולהיות מובאים לקבר ישראל".

הרב סיפר כי "בקרב סולטאן יעקב נקלע גדוד מהחטיבה למארב נורא, ואנו עסקנו כל הלילה בניסיון חילוצו. שימשתי שם כממלא מקום המ"פ שלא היה בארץ, ומאז אני נושא את המחויבות העמוקה להשיב את כולם הביתה".

(עדכון ראשון: 17:54)