הבחירות המקומיות בטורקיה לימדו אתמול את נשיאה רג'פ טייפ ארדואן כי הסיסמה "זו הכלכלה, טמבל" עדיין תקפה במערכות הבחירות, יותר מ-28 שנה אחרי שביל קלינטון, אז מושל אלמוני מארקנסו, השתמש בה נגד נשיא ארצות הברית המכהן ג'ורג' וו. בוש וניצח אותו בעזרתה.
במדינות נורמליות, סדר היום האזרחי - הכלכלה, הרווחה, הבריאות והחינוך - הוא המכריע, אך אתמול הוכח שוב שיש לכך גם השפעה במדינות שבהן השליט הוא לכאורה כל יכול בזכות היותו מגן האומה. כמו ארדואן, כך קרה גם לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שהפופולאריות שלו קרסה בשנה האחרונה אחרי בשורות כלכליות בעייתיות בראשן העלאת גיל הפנסיה.
ארדואן ספג אמש מכה, אך השאלה אם מדובר במכה קטנה בכנף או במהלומה הממשיכה את הסחרור של טורקיה וכלכלתה לקראת התרסקות, וסימן לכך שהעם כבר לא מאושר מהסתפקות בגדולת המנהיג.
"אלה לא רק בחירות מקומיות", אמר לוואלה! NEWS ד"ר חי איתן הכהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה ממרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. "זו החזרה הגנרלית לקראת הבחירות הכלליות, וככאלה זו קריאת השכמה רצינית מאד לארדואן, התרעה שהעם ממש לא מונח בכיסו".
על אף שמפלגת "הצדק והפיתוח" (AKP) של ארדואן זכתה בכ-45% מהקולות ברחבי המדינה ומפלגת העם הרפובליקאית (CHP), מפלגת האופוזיציה המרכזית, רק בשני שליש מהמספר הזה, בסופו של דבר תשומת הלב מתנקזת לערים המרכזיות. האופוזיציה שמרה על מעוזה באיזמיר ותנהל גם את אנטליה, אדנה ודיארבקיר הכורדית, אבל הן
אז מפלגות אופוזיציה ינהלו את דיארבקיר הכורדית, כמובן, וגם את איזמיר, אבל הן לא חשובות כמו שני הפרסים הגדולים באמת והסמליים עד מאוד - אנקרה הבירה ואיסטנבול, העיר הגדולה ביותר בטורקיה והחשובה ביותר.
אנקרה עברה לידי האופוזיציה אחרי 16 שנות שליטה של מפלגת ארדואן האסלאמיסטית על אף שהיא שולטת למעשה בכל התקשורת, במערכת המשפט והמערכות הרלוונטיות האחרות, בזמן שמתנגדיה נרדפים עד הכלא. ארדואן כבר הספיק לאיים שמתנגדיו תומכי טרור ושערים שהצביעו עבור יריביו ייענשו, כנראה בתקציבים. זהו עונש מקובל בדיקטטורות ולא רק בהן לגבי מקומות "המעזים" לבחור באופוזיציה.
דמוניזציה של היריבים
בעוד שמעברה של אנקרה לידי האופוזיציה הוא סביר, מעברה של איסטנבול - עיר שבה החל את הקריירה שלו ארדואן בתור ראש עיר פופולארי וכריזמטי - היא כבר סיפור אחר. הבחירות עוד צמודות, אבל לא ודאי שהאופוזיציה ניצחה. בשעות אלו אמצעי התקשורת בטורקיה דוממים, עדכון התוצאות באיסטנבול נפסק וכנראה תהיה ספירה חוזרת של הקולות. שאלה גדולה אם היא תהיה הוגנת.
"הבחירות היו דמוקרטיות בצורה סבירה ביום הבחירות, אך בזמן הקמפיין הייתה דמוניזציה מוחלטת של היריבים, במיוחד של המפלגה הכורדית, והתעמולה הייתה בלתי שוויונית לחלוטין", אמר ינרוג'ק.
ארדואן, אדם שלא נוטה להכיר בטעויותיו, אמר שיש מספיק זמן לתקן עד הבחירות הבאות, זו חלק מהדמוקרטיה אמר. הוא יודע שהכלכלה הכתיבה את הבחירות האלה, הוא יודע שהזעם עליו נובע מהתרסקות הלירה, מהאינפלציה, הבריחה למטבע זר והפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי. לדעתו הוא צודק, וכל השאר טועים, ואם הכלכלה הטורקית במשבר זה בגלל האויבים המבקשים את רעת טורקיה - בנקאים זרים, ספסרי מטבע, אירופים, אמריקנים ויהודים.
ארדואן מתכוון לטפל בכלכלה ובאויביה כבר ברגעים אלו, מה שיבטיח שהכלכלה תתרסק עוד יותר לקראת הבחירות הבאות, ונתוניה יזויפו לנוחות השלטון, כפי שקורה בדרך כלל במצבים כאלה. "במקומות הפגיעים ביותר כלכלית נפגעה מפלגת השלטון", אמר ינרוג'ק.
הוא רכב על גבי כלכלה צומחת ומתפתחת במשך שנים. הוא זוהה עם הכלכלה בימים הטובים והוא מזוהה עמה כעת, בימים טובים פחות. השאלה הגדולה היא מה יקרה בימים רעים ממש, וייתכן שהם קרובים מאד. האם טורקיה תאבד את שארית הבלמים הדמוקרטים המעטים שנותרו לה, ותחצה את הקו לדיקטטורה, או אולי האופוזיציה, אם תצליח להתאחד ולהעמיד בראשה אדם כריזמטי - בהנחה שלא ייאסר בהתאם לספר הפוליטיקה השימושית של ארדואן ופוטין - וכך תצליח לחזור לשלטון. יש עוד ארבע שנים וחצי לגלות, שהן הרבה מאוד זמן לתקן - או לקלקל.
