פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הילד מדמשק שהפך לסוכן: הלך לעולמו איש המוסד אליהו חסון

      כלכלן, פעיל עליה ואיש מודיעין - אלו רק מקצת חייו של אליהו חסון, יליד סוריה וחבר קיבוץ גניגר, שהלך לעולמו בגיל 85. "איש נערץ ואהוב", כתבו עליו חבריו מארגון יוצאי דמשק בו היה פעיל, כחלק מרצונו לשמר את מורשת יהדות סוריה עליה גדל

      הילד מדמשק שהפך לסוכן: הלך לעולמו איש המוסד אליהו חסון

      (בווידאו: אליהו חסון באולפן וואלה! NEWS בשנת 2015)

      אליהו חסון, פעיל מרכזי בשימור מורשת יהדות דמשק, מנכ"ל משרד התחבורה, כלכלן, פעיל עליה ואיש מודיעין, הלך שלשום (חמישי) לעולמו בגיל 85, והובא למנוחות בבית הקברות "מנוחת עולמים" בראשון לציון. הוא הותיר אישה, נעמי, ושני ילדים. חסון נולד בשנת 1934 ברובע היהודי בדמשק, להוריו יוסף ופורטונה-מזל. הוא הילד הרביעי מתוך עשרה ילדים שנולדו לבני הזוג חסון.

      ברוח התקופה של התעוררות הציונות בקרב הקהילה היהודית בדמשק, גם משפחתו של חסון הייתה שבויה ברעיון. בשנת 1943 ביקרו בבית המשפחה רחל ויצחק בן צבי, לימים נשיאה השני של מדינת ישראל. בן צבי הגיע לסוריה בשל התעניינותו הרבה בתרבות יהודי דמשק, בכתבים שלהם ובספרי התורה העתיקים שלהם. רחל ניסתה באותה עת לגייס קבוצת נערות להכשרה במשק הפועלות שניהלה בפתח תקווה.

      אליהו חסון במפגש עולי סוריה בבר אילן, פברואר 2015 (ראובן קסטרו)
      אליהו חסון במפגש עולי סוריה בבר אילן, 2015 (צילום: ראובן קסטרו)

      באמצע שנות ה-40 של המאה הקודמת, החל מבצע העפלה יוצא דופן מסוריה לישראל. המבצע נקרא לימים "מבצע האלף", במסגרתו העפילו לישראל כ-1,350 ילדים, בהם גם האחים אליהו ונתן חסון.

      המבצע החל בחודש מאי 1945 ועד תחילת 1946, כשחוליה של הפלמ"ח הובילה חבורות של ילדים, רובם מקהילת יהודי דמשק ומקצתם מחאלב ומלבנון, לתוך ארץ ישראל. בחלקה העיקרי של פעילות ההברחה לקחו חלק פעילי תנועת "החלוץ" - צעירים שגדלו בדמשק, נשבו ברעיון הציוני, אז העפילו לארץ ישראל והתיישבו בקיבוצים. כשראו הצעירים שהאדמה רועדת תחת רגלי הקהילה, החליטו כי עליהם להעלות את שאר העדה המפוארת והעתיקה שישבה בדמשק דורות ארוכים.

      "אני, שהייתי בן 11, ואחי, נתן, בן 12.5, יצאנו באחת השבתות של תחילת חודש מאי 1945 לשחק בחצר מחוץ לבית", סיפר אליהו חסון לוואלה! NEWS לפני ארבע שנים, לרגל כנס שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן לציון 70 שנה למבצע. "ראיתי את אימא רצה לקראתנו וקוראת לנו לבוא - 'תלבשו את בגדיכם היפים, אתם נוסעים עכשיו לארץ ישראל, היא אמרה'", סיפר חסון בהתרגשות.

      אליהו חסון משמאל, נתן חסון מימין. לפני שאליהו יצא לשליחות המוסד במרוקו -1957, בגניגר. (אתר רשמי , באדיבות המשפחה)
      חסון משמאל, אחיו נתן מימין, לפני שליחותו במרוקו. 1957, קיבוץ גניגר (צילום: באדיבות המשפחה)
      בני משפחת יוסף ופורטונה חסון (אתר רשמי , באדיבות המשפחה)
      האחים לבית משפחת חסון, אליהו שני מימין

      שני האחים הקטנים התגלגלו בדרכים כשלושה שבועות, עד שהגיעו למרכז קליטה בשכונת בת-גלים בחיפה. בדרך חצו את הגבול מלבנון למטולה, ועברו בקיבוצים דן, איילת השחר ויגור. חסון סיפר על לילות מפחידים באוהלים שהוסתרו בתוך פרדס ליד קיבוץ איילת השחר, בחום הכבד ובתנאים קשים. זיכרון אחד שנחקק אצל חסון הוא של מפגש לילי בעיניו הבורקות של תן. חסון, נס על נפשו, כשבלבו סיפורים ששמע בילדותו על צבועים המהפנטים ילדים וחוטפים אותם.

      "בין נתן ואליהו יש הפרש של שנתיים, אבל הם כמו תאומים, משום שכל מסלול חייהם היו ביחד", אמר עליהם אחיהם הצעיר, ישראל חסון, כיום מנכ"ל רשות העתיקות ובעבר חבר כנסת וסגן ראש השב"כ.

      שני האחים, נתן ואליהו, נשלחו לקיבוץ גניגר בעמק יזרעאל, שהפך לביתם במשך קרוב ל-18 שנה. שם גדלו, התחנכו ושבו לחיות לאחר השירות הצבאי. "אליהו עבד במטעים והפך למומחה גדול בתחום", סיפר האח ישראל. לדבריו, "זה דבר שאפיין אותו לאורך כל מסלול חייו - הוא היה מתמקצע בכל נושא שעסק בו. היה בור סוד שאינו מאבד אף טיפה".

      את פרק השירות הצבאי עשו שני האחים יחד, כשגויסו ליחידת מבצעים סודית של השב"כ. אחיהם הקטן, בעתיד מונה לסגן ראש השב"כ, סיפר שלאורך שנים הם הסתירו גם מפניו את מהות תפקידם, ואליהו התפלא כשבאחד הימים ישראל שאל אותו על התפקיד הסודי שמילאו.

      אחרי שהשתחררו, שבו האחים לקיבוץ. כעבור שנתיים גויס אליהו למוסד ונשלח למרוקו כדי להקים בה תשתית להגנה על יהודי מרוקו ולהכין את הדרך להעלאתם ארצה.

      אליהו חסון במפגש עולי סוריה בבר אילן, פברואר 2015 (ראובן קסטרו)
      "נושא הנצחת המורשת בער באליהו, והוא עשה רבות למען כך". אליהו חסון, 2015 (צילום: ראובן קסטרו)

      באותם ימים בהם פעל להבאת יהודים ממרוקו לישראל, הוריו ושישה מאחיו עוד היו בדמשק. על פי מדיניות המשטר הסורי, נאסר על היהודים לצאת מגבולות המדינה ומגבלות תנועה הוטלו עליהם גם בגבולות סוריה. אומנם האחים נקלטו בישראל והפכו חלק מהחברה הישראלית, אך הם לא יכלו לשאת בניתוק מחלקה השני של המשפחה. בדמשק אף נולדו להם שני אחיהם, משה וישראל.

      במהלך שנת 1962 הצליחו ההורים לצאת מחוץ לסוריה, תוך הפקדת ערבות כספית גבוהה, זאת כדי להעניק טיפול רפואי לאם החולה. על פי התכנית, ששת הבנים והבנות בגילאי 7 עד 22, היו אמורים להבריח את הגבול לטורקיה. אולם החודשים עברו ותכנית הבריחה לא הצליחה לצאת לפועל. על שני האחים הבוגרים, אברהם ויצחק, בני 20 ו-22, הוטל עול כבד של פרנסה, טיפול באחיהם ותכנון וביצוע מבצע הבריחה המסוכן.

      האח ישראל סיפר כי אליהו ביקש מהמוסד שיסייע למשפחתו לברוח מסוריה, בטרם ישלחו אותו למשימה חדשה, זאת מחשש כי אם ייתפס, הסורים ייפגעו בהם בדמשק. כעבור חודשיים נמצא מבריח שהצליח להוציא את ששת האחים מסוריה, וכך, אחרי 17 שנות נתק - משפחת חסון התאחדה בישראל. לאורך השנים, השתלבו בני המשפחה בצמרת הממסד הביטחוני, האקדמי וכן בשירות הציבורי.

      "נושא הנצחת המורשת בער באליהו"

      בגיל 30 החליט אליהו לעזוב את גניגר ולפנות ללימודים. האח ישראל אמר כי גם אחרי שעזב את הקיבוץ, עוד הייתה לו פינה חמה בלב למקום שקלט אותו ואת אחיו, ושהיה לביתם, ולאורך השנים שמר על קשר עם חבריו לקיבוץ.

      כשהוא בן 30, ניגש חסון לבחינות הבגרות ומיד המשיך ללימודי תואר ראשון ושני בכלכלה. בין השנים 1995-1996 שימש כמנכ"ל משרד התחבורה בממשלת רבין, תחת השר ישראל קיסר. בתווך, עבר חסון במגזר הפרטי בחברת התעופה אל על וכבכיר בבנק לאומי, כולל ניהול הסניף בפריז. חסון עבד גם כמה שנים בחברה שבנתה תשתיות בחוף השנהב.

      באותה רצינות ויסודיות שהקדיש לתחומי העניין שלו, החל חסון לעסוק גם בשימור המורשת של קהילת יהודי דמשק ונמנה על ועדת "מורשת" בארגון יוצאי דמשק. הפרופסור ירון הראל מאוניברסיטת בר-אילן, חוקר יהדות דמשק, אמר כי "נושא הנצחת המורשת בער באליהו. הוא עשה רבות למען כך. היינו בקשר קרוב והתפעלתי מרצונו לעזור ולתמוך בחוקרים צעירים ובדוקטורנטים".

      בין השאר התמיד חסון בכתיבה בביטאון "מכאן ומשאם" של ארגון יוצאי דמשק, בפעילות למען השבת רכוש היהודים שעזבו את ארצות ערב ובשימור, כינוס והקלטת "שירת הבקשות" (אוסף פיוטים אותם נהגו בני עדות המזרח לשיר לפני תפילת שבת בבוקר, א.א), בנוסח דמשק.