פעילות זכויות למען נשים יצאו נגד המחווה שעשו נשים רבות בניו זילנד, כולל ראשת הממשלה ג'סינדה ארדרן, כשעטו רעלה לראשן אחרי הפיגוע במסגדים שבו נהרגו 50 מתפללים מוסלמים. לדבריהן, זה לא "מעצים" נשים ומדובר בסוגיה רגישה עבור נשים רבות המנהלות קמפיין נגד לבישת כיסוי ראש. הם הזכירו את העובדה שבחלק מהמדינות המוסלמיות, בהן איראן וערב הסעודית נכפה על נשים לכסות את ראשן ואלו שמסרבות ומתנגדות עומדות בפני קנסות וצעדי ענישה אחרים.
ארדרן, כמו נשים אחרות בניו זילנד, לבשה כיסוי ראש ביום שישי האחרון כחלק מקמפיין סולידריות עם האוכלוסייה המוסלמית במדינה. היוזמה החלה אצל רופאה ששמעה על אישה שחששה מדי לצאת מחוץ לבית עם כיסוי הראש אחרי הטבח שביצע המחבל האוסטרלי במתפללים.
"כשאנחנו רואות נשים לא מוסלמיות חובשות חיג'אב כאות סולידריות עם נשים מוסלמיות זה אירוני מאוד ומלא סתירות, מאחר שהניסיון שלנו עם החיג'אב מראה שהוא לא מעצים נשים מבחינה פוליטית", אמרה מריאם לי, פעילת זכויות נשים וסופרת במלזיה, שאינה עוטה כיסוי ראש. "הייתי מעדיפה שהיא (ארדרן) לא תעשה זאת, אבל אני מבינה מאין זה הגיע משום שהיא לא מוסלמית ולא ממדינה מוסלמית".
לי אמרה כי נשים במלזיה שיבחרו שלא ללבוש כיסוי ראש יוטרדו ויהיו נתונות ללחץ רב יותר בשל מעשיה של ראשת ממשלת ניו זילנד. במלזיה, בעלת הרוב המוסלמי, נשים סולקו בעבר ממשרדים ממשלתיים בשל לבוש שהוגדר בלתי הולם, כמו חצאיות.
משי עלינז'אד, פעילה איראנית שמפרסמת תמונות של נשים ללא רעלות באתר שלה, הביעה רגשות מעורבים לגבי היוזמה. "אני חשה הערצה למנהיגה בולטת ולנשים בניו זילנד שהפגינו חמלה כלפי הקהילה המוסלמית, אבל אני חשה גם שאתן משתמשות באחת הסמלים המוחשיים ביותר לדיכוי נשים מוסלמיות במדינות רבות לאות סולידריות, וזה שובר את לבי", אמרה האיראנית, שחיה בגלות מאז 2009 בעקבות איומים על חייה.
"לכן אני קוראת להן להפגין את האחווה והסולידריות שלהן גם עמנו, הנשים שמוכות, נכלאות ונענשות בשל המאבק בחובת לבישת הרעלה".
מנגד, מזכ"לית ארגון זכויות הנשים האינדונזי "פרמפואן מהרדהיקה", גיבתה את ארדרן. "להביע סימפטיה למשפחת קורבן היא חלק מעמדה פמיניסטית, והרעלה היא סמל של קהילה שהיא כרגע הקורבן", אמרה איקה פרטיווי. "אמנם יש מי שמבקר אותה, אבל הרוב מכבדים את המהלך. מה שחשוב שהוא שג'סינדה תוכל לבנות תנועה של ניו זילנדים שלהם יש סימפטיה עם הקורבנות".
