פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הקשר הלקוי בין המשטרה וחברת "המימד החמישי" של גנץ | דוח המבקר

      מבקר המדינה הצביע על שורת ליקויים בתקשורת שניהלה המשטרה עם חברת "הממד החמישי" שבראשה עמד יו"ר כחול לבן, והייתה אמורה לספק מערכת טכנולוגית לארגון. לטענת המבקר, המשטרה לא קיימה מכרז, ונציגי החברה נכחו בישיבות באופן בלתי תקין. בליכוד דורשים לפתוח בחקירה

      הקשר הלקוי בין המשטרה וחברת "המימד החמישי" של גנץ | דוח המבקר
      עריכה: טל רזניק

      מבקר המדינה יוסף שפירא הקדיש חלק נכבד מהדוח שהתפרסם היום (רביעי) להתקשרות המשטרה עם חברת "הממד החמישי", שבראשה עמד יו"ר כחול לבן בני גנץ. המבקר מצא ליקויים בדרך שבה התנהלו היחסים בין החברה למשטרה, וטען לבעייתיות בקשר שנוצר בין השתיים.

      בשנת 2016 הציעה החברה שבראשה עמד גנץ למשטרה לרכוש מערכת טכנולוגית בענייני מודיעין שאותה היא מפתחת. משרד מבקר המדינה בחן פרוטוקול מדיון בראשות המפכ"ל לשעבר בנושא ההתקשרות עם החברה שבראשה עמד גנץ, והמנכ"ל שלה - דורון כהן. הדיון עסק בבדיקת התאמת המערכת לצורכי המשטרה. לטענת מבקר המדינה, קיימת בעייתיות בהשתתפות הנציגים הבכירים של החברה בדיון, שכן היא בעלת עניין.

      עוד נטען כי הייתה הסתברות לכך שהמשטרה תידרש לנהל משא ומתן לקראת התקשרות עם החברה. במצב דברים זה, כך לטענת המבקר, לא היה מקום לנוכחותם של נציגים בכירים מהחברה.

      עוד בוואלה! NEWS:
      סקר וואלה! NEWS: אחרי שנה של הפגנות בעזה, נתניהו סופג פגיעה
      סופית: אלי ישי יפרוש מהמרוץ לכנסת ויתמוך ביהדות התורה

      מפלגת כחול לבן חברי המפלגה גנץ לפיד בוגי אשכנזי גני התערוכה (ראובן קסטרו)
      נציגי החברה השתתפו בישיבות. גנץ (צילום: ראובן קסטרו)

      עוד עולה כי התאמת המערכת לצרכי המשטרה נבחנה באמצעות שתי בדיקות על ידי "הממד החמישי" בלבד. לא נעשתה כל פנייה לחברות טכנולוגיות נוספות תוך הצגת מידע מלא על ההתקשרות הפוטנציאלית ככל שיעמדו בדרישות המשטרה, בסך של כ-50 מיליון שקלים כנדרש על פי ההוראות, ולא הובא לידיעתן של חברות אחרות כוונת המשטרה לבצע רכש עתידי בסכום של יותר מ-50 מיליון שקלים. המבקר מציין כי ההתקשרות הראשונית בוצעה עם החברה תחת ההגדרה "צורך מבצעי".

      לדבריו, בהחלטה לעשות זאת מטעמי הגנה על דרכי פעולה ושיטות עבודה, בנסיבות מקרה זה, נהגה המשטרה בחוסר שוויון בין חברה לבין חברות נוספות בתחום הטכנולוגיה שעשויות היו לעמוד בקריטריונים שהוגדרו. עקב כך נוצר יתרון בולט של חברת "הממד החמישי" על כל יתר החברות. כמו כן, נטען כי בהחלטה זו היא נהגה באופן שאינו מבטיח למשטרה את מרב היתרונות.

      "לא התבצע סקר שוק מקיף"

      בדוח הייתה התייחסות גם לנתוני החברה כפי שהוצגו לוועדת המכרזים. התשתית העובדתית שהוצגה לוועדה ולפיה לחברה יש לקוחות שהם גופים ביטחוניים וכי החברה קיימת כבר ארבע שנים במקום שנתיים לא הייתה נכונה. באשר לתהליך בחינת הספקים לקראת ביצוע הפרויקט, המבקר טוען כי המשטרה הסתפקה בפגישה עם חברה ג' בלבד ולא ביצעה סקר שוק מקיף לבחינת התאמת מערכות טכנולוגיות של חברות נוספות לצרכי המשטרה.

      המבקר מציין כי המשטרה קיבלה החלטה עקרונית, שלא השתכללה לכדי החלטה סופית, למסור לממד החמישי קניין רוחני, בתחום הטכנולוגי המסוים, על מנת שתשתמש בו לצורך פיתוח המערכת של החברה. על פי התכנון, מסירת הקניין הרוחני לשימושה של החברה הייתה אמורה להיות תמורת הנחה חד-פעמית בהתקשרות לביצוע המיזם, אם אכן יתממש. זאת בלי שחשב המשטרה העריך את ערכו של הקניין הרוחני של המשטרה שאמור היה להימסר לחברה, ובלי שקדמה לכך פנייה לחשב הכללי כמתחייב מהוראות.

      מבצע אכיפה משטרתי לקראת פתיחת עונת הקיץ בחוף פלמחים, ראשון לציון. יוני 2016 (מגד גוזני)
      "חוסר שוויון בין חברות" (צילום: מגד גוזני)

      כמו כן, בתהליכים לקראת רכש המערכת הטכנולוגית, המבקר טוען כי המשטרה בחרה שלא להיוועץ בוועדת הפטור באוצר, בחשב הכללי, בגורמי מנהל הרכש במשרד האוצר ובמשרד לביטחון פנים ולא לשתף גורמים אלה בתהליך ההיערכות לרכש - עד לשלבים מאוחרים בתהליך זה. לדברי המבקר, בחירת המשטרה לפעול כך לא תרמה לקידום יעיל ותכליתי של מתן מענה לצורך הטכנולוגי של המשטרה.

      סוגיית היעדר המכרז בהתקשרות בין המשטרה לחברה תפסה מקום נכבד בדוח המבקר. על פניו, בסמכות המשטרה לבצע התקשרות עד ארבעה מיליוני שקלים שלא דרך של מכרז אם יש צורך מבצעי ייחודי במוצר או בשירות שהיא מבקשת לרכוש. עם זאת, המבקר התייחס לריבוי שימוש בפטור. "על אף קיומה של תקנת הפטור המבצעי בתקנות חובת המכרזים - עקרונות דיני המכרזים בדבר הבטחת שוויון הזדמנויות בין הספקים מחייבים את המשטרה להקפיד הקפדה יתרה כי השימוש בפטור המבצעי, שאינו פומבי, יתבצע רק במקרים המתאימים אשר מתקיימים בהם כל תנאי תקנה ייחודית זו, שאינם מאפשרים לקיים התקשרות תוך קיום מכרז ולחלופין אינם מאפשרים לבצע את ההתקשרות תוך שימוש בהסדר התקשרות אחר שנקבע כהסדר חריג בתקנות".

      הליכוד דורשת לפתוח בחקירה

      בתגובה לדוח, הליכוד הגישה דרישה ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד גנץ. "התקשורת וגורמי האכיפה קבעו כללי משחק שהציבור חייב לדעת הכול על מועמד לראשות ממשלה לפני הבחירות", אמרו בליכוד. "בוגי יעלון אף אמר ש'ישראל צריכה ראש ממשלה שאין מה לחקור עליו'. אסור שיהיה דין אחד לנתניהו ודין אחר לבני גנץ. יש להורות על חקירה מיידית של בני גנץ".

      בכחול לבן הודו למבקר המדינה על "עבודתו החשובה" וטענו כי "בפעילותו של גנץ כיו"ר 'הממד' החמישי לא נפל דופי. לצערנו, דווקא בפרשה הביטחונית החמורה שמרחפת מעל ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנוע מבקר המדינה מלחקור, בשל חקירת המשטרה בפרשה המתנהלת. אנו מקווים שבסופו של דבר ידע הציבור מדוע נתניהו שיקר ואז הודה שאישר מכירת צוללות מתקדמות למצרים מתחת לאפה של מערכת הביטחון? ואיך זה הגיוני שראש ממשלה מרוויח 16 מיליון ש"ח בעסקת 'צוללות תמורת עמלות'".

      יוסף שפירא במהלך ועידת משפט 29.8.17 (מערכת וואלה! NEWS , מגד גוזני)
      מבקר המדינה יוסף שפירא (צילום: מגד גוזני)

      דורון כהן, המנכ"ל לשעבר של הממד החמישי, הביע תמיהה בנוגע למועד בו מתפרסם הדוח. "מישהו פה התבלבל", אמר. "אנחנו לא המבוקרים. אנחנו הינו חברה עסקית שפעלה על פי הספר".

      "אני לא בטוח שהמבקר מבין מה הוא כתב", הוסיף כהן. "ברגע שהמשטרה הגדירה צורך מבצעי הנוהל שנקבע הוא שהיא יכולה לתקשר עם ספק ולקבל את שירותיו התנאי הוא שהסכום לא יחרוג מארבעה מיליון שקלים וכך היה. לא אני הגדרתי מהו צורך מבצעי ואני חושב שגם מבקר המדינה לא יכול להגדיר מה הוא צורך מבצעי הוא לא איש המקצוע שיכול להגדיר למשטרה או למוסד מה הוא צורך מבצעי".

      באשר לטענה כי הממד החמישי עמדה בניגוד עניינים כשנציגיה ישבו עם המשטרה להגדרת המערכת לקראת המכרז אמר כהן: "כנראה שהמבקר לא בנה מערכת טכנולוגית בעבר והוא לא מבין דברים בסיסיים. אנחנו חברה פרויקטים. אנחנו צריכים לשבת עם הלקוח ולשמוע ממנו מה הגדרות הדרישות שלו למערכת כדי שאפשר יהיה להתאים לו את המוצר לפי הדרישות שלו. זה ההבדל בין חברה פרטיקולרית לבין חברה שיש לה מוצר. פה לא נדרש מוצר מדף כאן נדרש מוצר מותאם לצרכים מבצעיים של לקוח, ולכן חייבים לשבת אם הלקוח. תפקידי לא לסנגר על המשטרה, אבל בעבודה בפרויקט נחשפנו למשטרה מקצוענית עם אנשים ישרים ומקצוענים שפועלים בשירותיה".

      "המשטרה לא שיתפה את המשרד לביטחון פנים"

      המשרד לביטחון פנים מסר בתגובה כי דוח המבקר "מציג במפורש כיצד, למרות הנחיית השר לביטחון הפנים וגורמי המקצוע של משרדו כלפי משטרת ישראל, לבחון כתיבת מכרז ולבצע בחינת עומק בקשר להתקשרות בין המשטרה לחברת טכנולוגיות, החליטה המשטרה שלא לשתף את המשרד לביטחון הפנים בחלק מהליכי ההתקשרות ואף להתבסס על נתונים מוטעים שהוצגו לה על ידי בעלי עניין".

      במשרד אמרו כי "משטרת ישראל מנהלת כיום רכש בהיקף של מיליארדי שקלים בכל שנה ללא יכולת פיקוח בזמן אמת של המשרד הממשלתי אליו היא משתייכת" וכי "חומרת ממצאי הדוח מחייבת שינויי עומק ביכולת הפיקוח של המשרד לביטחון הפנים על תהליכי הרכש המשטרתי והשוואתם למודל הפיקוח המתקיים כיום בין משרד המשפטים ופרקליטות המדינה וכן גורמי אכיפה נוספים".

      ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "ההחלטה על פטור ממכרז לצורך ביצוע הפיילוט, התקבלה על ידי ועדת המכרזים ואושרה בוועדת הפטור המשרדית של משטרת ישראל... כלל נציגי החברה שעסקו בפיילוט עברו בדיקות ביטחון מידע נדרשות, החברה הקימה את הפלטפורמה על שרתי המשטרה בלבד וכל המידע שעלה נמחק מיד עם סיום הפיילוט".

      מפכ"ל משטרת ישראל לשעבר רוני אלשיך, 1 בפברואר 2018 (ראובן קסטרו)
      אלשיך (צילום: ראובן קסטרו)

      אחרי פרסום הדוח, מקורביו של המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך הביעו צער על מה שהגדירו כ"שימוש ציני לצרכים פוליטיים" בדוח המבקר. "המפכ"ל לשעבר אלשיך הינו קצין מוערך שהקדיש את רוב חייו בעשרות שנות שירות בגופי הביטחון למען מדינת ישראל והניסיון לגרור אותו לביצה הפוליטית שקוף ומיותר", אמרו.

      עוד ציינו מקורביו של אלשיך כ "אם המבקר היה סבור כי יש חשד לפלילים, הרי שהיה מציין את זה בעצמו, כפי שאכן עשה ופנה ליועמ"ש לממשלה בנושא חלקים אחרים בדוח שלו. עובדה זו נהירה היטב למקבלי ההחלטות וכל הודעה אחרת הינה פופוליזם זול וזריית חול בעיני הציבור".

      (עדכון ראשון: 16:08)