המורה הגדול שנתן השראה: מת המחנך שלימד את יהונתן גפן לנקוט דעה

במושב נהלל הלך השבוע לעולמו פרופסור דוד גולן והוא בן 91. גולן, חוקר העת העתיקה, היה בשנים שאחרי קום המדינה מורה ומנהל בית הספר היסודי במושב. היה מחנכם של בני הדור השלישי של החלוצים שהקימו את נהלל - אחד הסמלים הבולטים של תנועת העבודה.

בגישתו המיוחדת לתלמידיו הפך להיות מורה נערץ וגם כשפנה לעולם האקדמי המשיך להיות נטוע במושב העובדים ולהיות מעורה בחיי היום יום. בין תלמידיו הרבים שראו בו מורה לחיים, היה גם יהונתן גפן שלכבוד יום הולדתו ה-80 של גולן אף כתב לו שיר, בו נכתב, בין השאר: "השראה ממורי הגדול קיבלתי". השיר הוקרא בהלוויתו של גולן.

המורה הבינוני מספר סיפורים.
המורה הטוב מסביר כל תופעה.
המורה המשובח מדגים.
המורה הגדול נותן השראה.

השראה ממורי הגדול קיבלתי
(הוא הרשה לי להיות חריג בלשון המעטה)
ובגללו בכל מה שכתבתי - הפנמתי:
הפחדן מתאר, האמיץ נוקט עמדה

גולן נולד בשנת 1927 בעיר שאולאי שבליטא להורים משה ורחל. הוא למד בבית ספר של רשת החינוך "תרבות" וידע עברית על בוריה. בעיר בה נולד, חיה קהילה יהודית שמנתה כ-8,000 בני אדם, רובם נרצחו במלחמה, כך גם כל משפחתו של גולן, ממנה שרדו רק הוא ואחיו.

התלמידים ששמרו איתו על קשר קרוב כל השנים, מעולם לא שמעו ממנו על שעבר עליו באותן שנים. "אני זוכר שאמר לנו פעם שאין לו כל עניין להטיל את צל מוראות הימים ההם על ילדיו ועל תלמידיו", כתב גפן.

אחרי המלחמה הגיע למחנה פליטים יהודי באיטליה. בשל העברית שבפיו והחינוך הטוב שספג, התבקש להיות מורה לילדים במחנה והכין אותם לעליה לארץ ישראל. אז גם החליט כי ייעודו הוא להיות מורה.

בתחילת 1948 העפיל לארץ ישראל וכעבור זמן קצר החל ללמוד בסמינר למורים. שם הכיר את מלכה פיימר-ישראלי, בת מושב נהלל. בשנת 1951 הגיע גולן למושב בעקבותיה והם נישאו.

בני הזוג נבחרו להיות מורים בבית הספר היסודי בנהלל, בו למדו גם ילדי המושבים בית שערים וכפר ברוך. השניים הפכו להיות מורים נערצים על התלמידים.

עופר אבידוב, נכד למייסדי נהלל ותלמידם של בני הזוג גולן, אמר כי "הקשר העמוק וההערכה הגדולה לדוד צמחה בתקופה שונה מהיום, דווקא תקופה של משמעת, איפוק וכבוד למורה. היה בו משהו מיוחד שהצליח למצוא את דרכו ללבבות שלנו".

עוד סיפר על גולן כי "היה גבוה, עם הופעה מרשימה וקול בס עמוק. למרות שבא מ'שם' לרגע אחד אנחנו 'הצברים' לא ראינו בו משהו גלותי. החיבור היה מהיר. הערצנו והערכנו אותו. מה שמיוחד הוא שתלמידיו שמרו איתו על קשר לאורך עשרות שנים, גם אלו שעזבו את נהלל".

אחד מתלמידיו לשעבר, הוא הסופר ואיש התקשורת אוריאל בן-עמי, שכתב לפני מספר שנים שיר על גולן:

תמיד תהיה מורה הדור, גם לדור שכבר חלף
מורה תמיד כל הדורות, גם של טיח שנקלף
עולה חדש הוזמנת ללמד כאן את כולם
החל מדרך ארץ, ועד בלי די- תיקון עולם
תמיד נודה לך דוד, על כל אשר נתת
לנהלל של מעלה ולנהלל של מטה.
תורת משה, תמיד אמרת
ניתנה כאן לכולם
מכל מקום שבאת
השתדל להיות אדם

על היותו דמות משמעותית עבור תלמידיו, גם כשבגרו, אפשר ללמוד מדבריו של גפן כפי שכתב בעבר ב"מעריב": "דוד נתן לי מפה ומצפן, תשוקה אינסופית לידע ולשאלת השאלות הנכונות", כתב. "איני מרגיש טיפש יותר מהחברים הפרופסורים שלי. להפך. התשוקה לדעת היא זרע שאם הוא נובט פעם אחת הוא יצמח כל החיים, רק תן לו מים ושמש ואל תקבל שום כמישה או פריחה כדבר מובן מאליו".

לאחר הצלחתו, מונה למנהל בית הספר ולאחר מכן למנהל סמינר המורים לחינוך כפרי שפעל בנהלל. במקביל, החל ללמוד היסטוריה באוניברסיטה העברית והחל להתמקד בתקופה ההלניסטית. ב-1970 יצא ללמוד באוקספורד ובאותה שנה גם סיים את הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית.

גולן החל ללמד באוניברסיטת חיפה כמרצה לקיסרות רומא ויוון העתיקה והפך עם הזמן לפרופסור בסגל האקדמי. לאורך הקריירה האקדמית שלו הוא כתב ספרים ופרסם מאמרים רבים.

חברו לאורך שנים ארוכות באוניברסיטת חיפה, פרופסור אפרים דוד, אמר עליו כי "דוד היה מלומד גדול ובעל ידע רב שאותו ידע גם להעביר לסטודנטים שלו. הוא לימד דורות של סטודנטים שהעריכו והעריצו אותו. הוא היה מרצה בחסד והסטודנטים אהבו את ההוראה שלו. אבל למרות היותו חוקר חשוב ומרצה דגול, הוא ראה עצמו בראש וראשונה מורה שתפקידו להנחיל את הידע".

זהר בצר תושבת נהלל, אחותו של גפן, הייתה בין תלמידותיו של גולן במושב ומאוחר יותר סטודנטית שלו באוניברסיטת חיפה. היא תיארה אותו כ"איש רנסנס שלצד העולם האקדמי, היה איש אמנות, צייר ובעל ידי זהב שבמו ידיו התקין את חדר העבודה שלו בבית הצנוע שלו ושל מלכה".

בצר הגדירה את המורה הנערץ שלה כ"הומניסט ואופטימיסט. את מהותה של היהדות ראה במשפט - 'מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך'. הוא כיבד את הזולת ולא משנה מי הוא היה - מרצה בעל שם עולמי באוקספורד, עובד כפיים או ילד. הוא חיפש את הטוב שבכל אדם".

במקביל להתבססותו בעולם האקדמי, המשיך גולן להיות מעורה בחיי החברה במושב ותרם את חלקו לחיי התרבות ואירועי החג. עם צאתו לגמלאות, החל להתעמק בתחום היהדות. "ביהדות דוד מצא את מקור האנושיות והליברליזם", הוסיפה בצר. "נוכח העובדה כי היום רבים מוצאים ביהדות היבטים אחרים, דוד הסתכל בעיניים של היסטוריון ואמר שאין חדש תחת השמש ומה שהיה הוא שיהיה. בראיית עולמו האופטימית הוא אמר שהגלגל מסתובב ושזה עוד ישתנה".

בנהלל, החל להעביר חוג ללימודי היסטוריה והקבוצה שהתאספה סביבו קראה לעצמה "שוחרי דוד". יחד אתו ועם מלכה, אשתו, אף יצאו לסיורים לימודיים ביוון וברומא.

אתמול הובא גולן לקבורה בבית העלמין של נהלל. רבים מבני המושב ומתלמידיו לאורך השנים הגיעו להלוויה. "זה יום עצוב מאד", ספדה לו בצר. "בספירה של האנושיות, אהבת האדם, החוכמה, היצירה והידע, נפער חור. הנחמה היא שזכינו להיות תלמידיו".