בקומה החמישית בבניין המטה הארצי של משטרת ישראל, צעדים ספורים מלשכתו של המפכ"ל, נמצא משרדה של יועצת המפכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן) תת-ניצב יפעת שקלר. בכניסה תלויה תמונתה של לוחמת משמר הגבול הדס מלכא, שנהרגה במהלך קרב עם מחבלים בשער שכם בירושלים בשנת 2017, שבוע בלבד לפני כניסתה לתפקיד של שקלר. "הדס ילדה מדהימה. איזו עוצמה יש בנשים כמוה", תיארה היוהל"ן.
במחשב שבמשרדה שמור גם סיפורה של לוחמת-שוטרת נוספת, אולם על עיסוקה ובאילו מבצעים מסכני חיים לקחה חלק לא ניתן אפילו לרמוז מטעמי ביטחון. עם זאת, אפשר להעיד כי העובדה שהיא אישה תרמה ליכולות המבצעיות של היחידה בה שירתה.
בארבע השנים האחרונות חלה במשטרה מהפכה סביב פעילות הנשים בארגון שנתפס במשך עשרות שנים כמועדון גברי סגור. רק בשנה החולפת יותר מ-41% מהמתגייסים למשטרה היו נשים - כ-800 שוטרות שגויסו לכלל תפקידי הליבה ביחידות ובמערכים השונים: תנועה, סיור, מודיעין, מז"פ, לוחמות יס"מ, בלשיות ואף לוחמות ביחידות העילית.
בחודש האחרון נופץ חלק נוסף בתקרת הזכוכית, כאשר בין 19 חברי סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה נמצאות חמש נשים, בהן שתי קצינות בדרגת ניצב. במשטרה מאמינים כי תנ"צ סיגל בר צבי עשויה להתמנות בקרוב למפקדת מחוז ולהצטרף אף היא לצמרת הארגון. "אני בטוחה שיום אחד תתמנה אישה לתפקיד מפכ"ל משטרת ישראל. אנחנו בדרך לשם", אמרה שקלר. לדבריה, "זה לא פשוט להתאים ארגון בעל DNA גברי למהפכה שבה לנשים יהיה חלק משמעותי ודומיננטי בעשייה היום יומית".
"יחידת היוהל"ן הגדירה לה כיעד להוביל תהליכים ליצירת תנאים לשוויון הזדמנויות למשרתים בארגון, יצירת אתגר ניהולי ופיקודי בדגש על מיצוי יכולות של נשים, קידומן לעמדות מפתח, הרחבת השפעתן בארגון ויצירת סביבת עבודה בטוחה", הסבירה שקלר. פעילות היחידה מתחילה כבר באפוד המגן. "יצרו אותו על פי מבנה גוף גברי", ציינה היוהל"ן. "כשמגיעה לוחמת למשטרה צריך להלביש אותה ולדאוג לה לציוד המבצעי, ואז מגלים שהאפוד שמתאים ללוחם לא מתאים ללוחמת. כך גם בקסדה ובנעליים".
שקלר סיפרה כי "רק לאחרונה התחילה המשטרה בציוד כלל השוטרים המבצעיים במצלמות גוף. כדי שהמצלמה תהיה אפקטיבית הוחלט כי היא תוצב על דש החולצה בחזה של השוטר. אבל מה עם השוטרת? המבנה הנשי שונה, והצבת מצלמת גוף במקום הזה הוא בעייתי. נדרשנו לסוגיה למצוא מוצא אחר".
גידול של 33% בחמש שנים במספר הקצינות הבכירות
מהפכת השילוב הנשי במשטרה הוא לא רק בדרגי השטח, אלא גם בדרגי הפיקוד לרוחב הארגון. ארבע קצינות מכהנות כיום כמפקדות תחנות משטרה בקריית גת, גבעתיים, כפר כנא ובנהריה. כמו כן, שתי קצינות משמשות כסגן מפקדי מרחב ירקון ונתב"ג. "יש לנו גידול של 33% בחמש שנים במספר הקצינות הבכירות במשטרה", ציינה שקלר. "היום מבינים שהכנסת הנשים היא גם יתרון ארגוני".
לטענתה, "במאה ה-21 ככל שנושיב סביב שולחן ההחלטות נשים ואוכלוסייה רב תרבותית נביא מגוון רעיונות ודעות שהמפקד צריך לשקול בטרם יקבל את ההחלטות. לפני שנים התקבלה באו"ם החלטה דרמטית שיש לשלב נשים באזורי קונפליקט. שילוב כזה מביא בסופו של דבר הסתכלות נשית בדרך לפתרון ומייצר בהכרח בדרך זו הסכמים בר קיימא וריאליים".
שקלר, בת 55, התגייסה למשטרה לפני 28 שנים כיועצת ארגונית במחוז הדרום ומאז היא מילאה שורת תפקידים באגף כוח אדם. היא אם לשתי בנות - דיילת אוויר באל על וסטודנטית בבר אילן. שקלר היא הקצינה השנייה בתפקיד, שהוקם בתקופת כהונתו של המפכ"ל יוחנן דנינו בעקבות דוח מבקר המדינה 2012 שקבע כי "ייצוגן של נשים בתפקידים בכירים במשטרה נמוך ביותר ובדרגים מסוימים חסר ייצוג לחלוטין". מאז הדוח גויסו אלפי נשים למשטרה וכיום רבע מסך כוח האדם במשטרה הן נשים - 7,000 שוטרות היום, לעומת 4,327 בלבד ב-2011.
כעת בוחנים במשטרה את נושא ההכשרה והתאמתו לצרכים החברתיים כדי למשוך מגויסים חדשים מכלל המגדרים והמגזרים, שבעבר נמנעו מלהגיע ללשכת הגיוס. "לקחת אישה שמתגוררת בצפון או בדרום, אם לשני ילדים קטנים, ולהביא אותה למכללה לשוטרים בבית שמש כדי לעבור קורס במשך שמונה או תשעה חודשים בתנאי פנימייה זה אירוע לא פשוט", תיארה שקלר. "לעיתים זה מחסום גם לגברים, שהיום עם דור ה-Y רואים עצמם חלק מגידול הילדים". היוהל"ן הדגישה כי "אנחנו לא רוצים שישאלו אף מועמדת לגיוס 'איך תסתדרי עם הילדים בבית'". במקביל, בימים אלה החלו במחוז הצפון בתכנית ניסיונית של התאמת משמרות העבודה לשעון המשפחתי.
הקמת מוסד יועצת המפכ"ל לענייני נשים הגיעה זמן קצר לאחר פרסום פרשת הניצבים, שטלטלה את המשטרה ופגעה באופן קשה בתדמית הארגון ובאמון הציבור בו. "במשטרה בחרו לקחת את המשבר של הניצבים ולהפוך את זה להזדמנות", אמרה שקלר. "שמנו את המין הנשי במקום בטוח בארגון. היום יש אפס תלונות ואנחנו יודעים לטפל בכל אירוע. הקמנו מערך של 256 ממונות למניעת הטרדה והן מוצבות בכל היחידות".
בלשכת היוהל"ן מוסיפים כי הכנסת נשים לתוך המשטרה גם שיפרה באופן משמעותי את השירות המוענק לציבור. "כשמגיע אזרח יוצא אתיופיה והוא פוגש שוטר בן העדה הוא מרגיש שייך יותר. הוא מרגיש שהמשטרה שלו היא חלק ממנו", הסבירה שקלר. "כשמגיעה אישה מוכה או אחרי תקיפה מינית היא מצפה לפגוש בניידת או בחדר החקירה שוטרת שתקבל ממנה את התלונה. אנחנו רוצים שלאזרחית שמגיעה למשטרה תהיה האפשרות לבחור אצל מי היא תקבל שירות - גבר או אישה". לדבריה, "מחקרים מלמדים, אבל גם העבודה היום יומית שלנו מלמדת שכשאני מכניסה שוטרת לשטח היא יוצרת נראות אחרת ולשם אנחנו מכוונים".